בסיס אשדוד

משימות נוספות

בסיס אשדוד משתתף בפיתוח מערכות לחימה ומערכות מיוחדות של מדינת ישראל. החל מסגירות השטח הימי מול יחידת ניסויי טילים בעת ניסויים. לניסוי ירי של טיל החץ מנחתת ומכלי שיט. כלי שיט שפעלו במסגרת הבסיס ביצעו מבצעים מיוחדים בתחומים רבים ומגוונים כגון כתחנת מעקב בלב ים ללוויינים ששוגרו מחוף ישראל. ניסויי הירי של טיל הברק בוצעו בזירת אשדוד בניהול הבסיס.

אזורים המהווים אתגר

האזור המאתגר ביותר בתחום הזירה הימית הדרומית הוא השטח הימי מול רצועת עזה במקום מתקיימת פעילות דיג אזרחית לצד הברחות ופעולות עוינות רבות. הקמת הנמל בעזה שנעשתה לפי הסכם הוקפאה כאשר הוברר שיהיה פתח הברחת חימוש בכמויות גדולות ביותר.
זירת אשדוד מנטרת את כלל כלי השייט הנעים במרחב הימי של רצועת עזה ומונעת כניסת גורמים שאינם מאושרים לרצועה. פעמים רבות עומדת יעילות זו למבחן על ידי גורמים מחוץ לרצועה המקיימים משטי מחאה. שהמפורסם בהם היה המשט לעזה (2010) בו נעצרה ה'מאווי מרמרה' על ידי כוח ימי שהשתלט עליה. ושנה מאוחר יותר עצירת המשט לעזה (2011).

כוח האדם

פלגת כוח האדם היא הכתובת הראשית בבסיס לקליטת כל חייל ואיש מילואים אשר מגיע ביחידה. באחריותה מציאת תפקיד מתאים לכל חייל בשיבוצו ביחידה בהתאם לנתוניו האישיים.אחראית על קידום אנשי קבע, מיצוי אוכלוסיות חיילי החובה ופיתוחה (פיקוד וקצונה), מתן שירותי רבנות ורפואה. כמו כן אמונה הפלגה על תחום תנאי השירות והטיפול בחיילים הזכאים, קיום סדרות חינוך ללוחמים ולתומכי הלחימה, פיתוח וקידום אוכלוסיות ייחודיות, קורסי השלמת השכלה, פרויקט "תגלית", ומתן אפשרות לזכאים לגיור באמצעות קורס נתיב צה"לי. בנוסף, אחראית הפלגה על זימון וטיפול באנשי המילואים תוך שימור הקשר עימם בכל זמן נתון.

פלגה טכנית

הפלגה הטכנית אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השייט ומערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הזירה מבצעים אחזקות למערכות השונות תחת אחריותם, נותנים מענה לתקלות מתפתחות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. הפלגה מחולקת למחלקות על פי תחום העיסוק:
מחלקת מכונה אחראית על כשירות מערכת ההינע כגון מנועים, תשלובות, גנרטורים, מערכות עזר וסניטציה וגם על גוף כלי השיט.
מחלקת מערכות הספק ובקרה – אחראית על כשירות מערכות החשמל, מערכת הניווט, מיזוג אוויר, בקרת מנועים והיגוי בכלי השיט.
מחלקת אלקטרוניקה אחראית על כשירות מערכות האופטיקה (מצלמות, אמצעי ראיה מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות ומערכות הקשר המגוונות.
מחלקת חימוש ייעודי אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השייט ובעיקר התותח המיוצב.
מחלקת מחשוב אחראית על כשירות מערכות שליטה ובקרה ימיות, רשתות המחשוב בזירה. כולל מערכות שליטה מרחוק ומתן שירותי מחשוב ליחידות הזירה.

לוגיסטיקה

פלגת לוגיסטיקה אחראית על שרשרת האספקה בזירה בכלל היבטיה בשגרה ובחירום. מנהלת בתחומים: ציוד אישי, חלקי חילוף, נוזלים, חומרי אחזקה, מזון ותחמושת. הפלגה אחראית גם על תחזוקת כל הנשק והרכבים השונים.

תפעול

פלגת תפעול אחראית על תפעול היחידה, נמצאת תחת פיקודו של סגן מפקד הזירה. כוללת חולית המנופים התומכת בפלגה טכנית בטיפולים בספינות. קצין ביטחון המידע ומחלקת הכושר גופני אשר אחראית על שמירת הכשירות הגופנית של כלל חיילי הזירה.

פלגת אג"ם

פלגת אג"ם אחראית על ניהול הזירה בחירום ובשגרה. הפלגה מתכננת את משימות הזירה, מקצה משאבים ומקשרת עם יחידות שונות של זרוע הים, צה"ל וכוחות הביטחון השונים.

פלגת הבט"ש

ערך מורחב – פלגה 916

פלגה 916 מבוססת באשדוד ותפקידה לתת ביטחון שותף - להגן בצורה רציפה על הגבולות הימיים של המדינה. הפלגה מפעילה ספינות מדגמי "דבורה" ושלדג. 'צרעה' וכלי שיט בלתי מאוישים.
, ספינות הבט"ש של הפלגה מחולקות בין שלש סיירות סיירת בזק, סיירת כסיף וסיירת כריש. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סרן מפקד כלי שיט מוסמך.^[2]
הפלגה אחראית על הביטחון השוטף של חופי מדינת ישראל והאתרים האסטרטגיים החל מחופי מרכז המדינה וכלה ברצועת עזה, וכן לאורך הגבול הימי עם מצרים. בנוסף מבצעת משימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור. הפלגה מהווה גורם מרכזי במאמצי המערכת הביטחונית בסיכול ומניעת טרור דרך הים.

פלגת שליטה

פלגת השליטה מפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי מתוחכמים הפרושים בנקודות תצפית לאורך החוף. אחראית על כיסוי כל התנועה במרחב הימי ובטווח החופי הסמוך לים בעיקר כדי לאתר כל ניסיון חדירה חבלני לתחומי המדינה. הפלגה מפעילה תצפית קדמית בחוף זיקים - ארז לאיתור חדירות בקו הגבול הימי מול רצועת עזה. אחריות השליטה של הזירה הימית הדרומית מתחילה באזור נתניה ונמשכת עד לגבול ישראל מצרים ברפיח.
הפלגה מורכבת משלושה חלקים: מטה הפלגה ומש"ז במפקדת הזירה באשדוד, מש"ז אשדוד ומטה הפלגה ממוקמים בתוך בסיס אשדוד שבנמל אשדוד. מש"א על קו החוף הסמוך לקיבוץ ארז, ממוקם קילומטר וחצי צפונית לגבול רצועת עזה כמוצב קדמי בגזרת הפעילות העמוסה.
במוצבי השליטה מותקנים מערכות ממוחשבות הכוללות מכ"מים ואמצעים מיוחדים. בקריות השליטה הפועלות בהן הן חיילות בשירות סדיר, תפקידן לאתר ולזהות את כלל המטרות הימיות בגזרה. לשם כך מופעלים מכשירי מכ"ם מצלמות ואמצעי תצפית אופטרוניים. בקריות השליטה אחראיות על בניית תמונה מלאה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן, באמצעות מכשירי הגילוי העומדים לרשותן. בקריות שליטה מדורגות לאחמ"שית , ס'מכית ו סמב"צית .
קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים. ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.

יחידות נוספות

יחידת סנפיר האחראית על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט, ומבצעת משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.
יחידת הנחיתה היחידה להובלת כוחות דרך הים. כלי השייט של היחידה מסוגלים לשאת מספר רב של לוחמים וכלי רכב ולהנחיתם בחוף אויב. הפלגה הוקמה מחדש לאחר סגירתה.

ערך מורחב – שייטת הנחתות

יחידת מעגן – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השייט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה מופעלת בפלגת אג"ם בעבר הייתה חלק מהפלגה הטכנית.

צעדים ראשונים

בריכת ההשקטה של תחנת הכוח אשכול באשדוד היוותה מקום עגינה זמני לטרפדות וכלי שיט קטנים של חיל הים. הצורך המבצעי לפעילות ביטחונית בקרבה לגבול עם מצרים גרם לכך שעם פתיחת הנמל הימי באשדוד בשנת 1965 החלה בו פעילות כלי שיט של חיל הים.
בניית מחנה הקבע בדרום הנמל החלה בשנת 1965. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הוקם, תוך יממה, בסיס קדמי בנמל. למפקד הבסיס מונה סא"ל יקותיאל נץ. ספינות שייטת הנחתות כהכנה למבצע נחיתה בחוף אל עריש. במהלך מלחמת ששת הימים ואחריה נקשרו ספינות מפלגת הטרפדות 914 למצופים ווקיבלו דלק ואספקה.^[3]

מחנה הבסיס

חנוכת מחנה הקבע של הבסיס החדש של חיל הים בנמל אשדוד נערכה ב-13 באוגוסט 1968 במסגרת חגיגות יום חיל הים לציון 20 שנה להיווסדו.^[4].
מפקד חיל הים ברך "הבסיס החדש של חיל הים באשדוד מהווה מפתח לשמירת הביטחון השוטף וריבונות ישראל לאורך החופים הדרומיים מצפון סיני ועד מבואות פורט סעיד". הגב' שרה אראל, רעית מפקד חיל הים, התכבדה בגזירת סרט הכניסה לבסיס וניפוץ בקבוק שמפניה בקיר המבנה הראשון.^[5]
תקופת מלחמת ההתשה נערכו סיורים רבים בגזרה. בשנת 1969 63 סיורי ספינת משטרה, 116 סיורי נחתות, 73 סיורי אוויר ו-43 סיורי ספינות סער. לאחר סיום הפעילות המלחמתית המשיכה פעילות רבה של סירות דיג מעזה שמגיעות לאזור אשקלון או חורגות מערבה מהקו שהותר להם. פעילות ספינות דיג מצריות מפורט סעיד שחורגות מזרחה או מתקרבות לחוף וספינות דיג ישראליות שחורגות מערבה מהתחום הבטוח.

אזורים רגישים בעבר

מימי חוף צפון סיני – האזור עשיר בדגה והיה מקום פרנסתם של דייגים מתושבי סיני ופורט סעיד. עשרות סירות מצריות דגו באזור מבלי להתחשב בנושא המים טריטוריאליים. דייגים ישראלים זכו באזורי הדיג חדשים שהניבו יפה ופעילותם חייבה הסדרה ואבטחה.
המודיעין המצרי נהג להחדיר ולחלץ חוליות מהאזור. חדירות כלי שיט של הצי המצרי שהתקיימו אחרי מלחמת ששת הימים פסקו לאחר קרב רומני.

מימי תעלת סואץ והאגמים – בחודש שלאחר המלחמה אירעו התכתשויות על השיט בתעלת סואץ במסגרתן נשבו שני שייטים. ובחסות האו"ם נחתם הסכם אי שיט בתעלה. בסיס אשדוד המשיך להחזיק בכוננות סירות גומי וצוותים באזור התעלה. במהלך מלחמת ההתשה בוצעו מארבים ימיים בימת פורט פואד בקרבת מעוז בודפשט.

שנים ראשונות

בשנת 1967 עם הקמת הבסיס התבססה באשדוד פלגת הטרפדות שכללה 6 טרפדות והלכה והצטמצמה. שייטת הנחתות כללה שש נחתות.
בשנת 1971 כלל סדר הכוחות: פלגה 924 עם 3 נחתות, פלגה 913 עם 3 דבורים. בבסיס דפנה נמצאו שתי צרעות ו-2 יתושים

• 
  מסדר העברת פיקוד על הטרפדות בבסיס אשדוד, ליד טרפדת עם מכלי דלק חיצוניים שהותקנו להארכת טווח ההפלגה, 1968.
• 
  טרפדת חיל הים במסדר כבוד בבסיס אשדוד. מפקד פלגה 914 – רס"ן מיכה לצרוס, מלווה את רמכ"א – אל"ם יואב יסעור, 1969.
• 
  ספינת דיג ששימשה את המחבלים נתפסה והובלה לנמל אשדוד, יוני 1971.^{[6][hebrew 1]}

הבסיס במלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

מוצבי הבסיס בסיני היו מעורבים בלחימה. תצפית המכ"ם במוצב בודפשט הוחרבה ושוקמה מחדש במהלך המלחמה. מבצע ליידי לתקיפת פורט סעיד בוצע על ידי לוחמי שייטת 13 בכלי שיט של בסיס אשדוד. תוכננה פשיטה על לשון הים ותותחי החוף של פורט פואד עם שייטת הנחתות אשר לבסוף לא בוצעה. מפקד בסיס אשדוד סא"ל איתן ליפשיץ קבע את מפקדתו הקדמית בחדר המבצעים של בסיס דפנה.
ספינות היתושים של סיירת 919 הופעלו בניסיונות חילוץ של טייסים נפלו לים התיכון. השתתפו במבצע ליידי ובתום הלחימה הועברו לאגם המר לפעילות כנגד הארמייה השלישית המצרית.

• 
  נחתת 60 מטר נושאית פושטים וסירות גומי לקראת נחיתה בקרבת פורט סעיד. אוקטובר 1973.
• 
  שיט בין האניות התקועות באגם המר בתעלת סואץ אוקטובר 1973.
• 
  מערך סירות הגומי בחוף סיני ב-21 באוקטובר 1973 לקראת הפשיטה על חוף השרטון המזרחי בפורט פואד, שבוטלה עקב כניסת הפסקת האש.

תוספת משימות והתפתחות בנין הכח

גזרת האחריות של הבסיס הייתה רצועה ברוחב 40 מיל ימי מחוף מכמורת בצפון עד גבול מצרים בדרום.
בשנת 1974 נעשתה התארגנות שלאחר מלחמת יום הכיפורים. סדר הכוחות של הבסיס כלל: פלגה 922 עם 3 נחתות 36 מטר שהועברו בדרך היבשה מאילת. שלוש הנחתות 60 מטר יצאו להפלגת ציפור עדן לים האדום. פלגה 913 - סיירת ימית שכללה 5 דבורים. בבסיס דפנה נערכה סיירת ימית 919 עם 9 ספינות יתוש. בשנת 1975 נוספו שתי רחפות ובימת ברדוויל הפעלו שתי סירות תובלה לאספקה והעברת אנשים לבסיס דפנה.
שירותי המעגן לכלי שיט חיל הים בנמל אשדוד סופקו על ידי שתי גוררות. במערך מילואים נרשמו 6 סירות מנוע וכן את גוררות הנמל שניתן לגייסם בזמן חירום.

פלגה 31

נחתות ספינות טילים וספינות ביטחון שוטף, עוגנות בבסיס אשדוד, בשנת 1979.

ספינות טילים התבססו באשדוד, בשנים 1978 עד 1990. הסיבה העיקרית הייתה כמות ספינות הסער שהגיעה לשיא באותם ימים. שיקול נוסף היה לא לסגור את הכלים במקום אחד. הספינות נקראו במסגרת פלגה 31 ונשארו כחלק משייטת ספינות הטילים. בשנת 1979 עברו מבסיס חיפה ארבע ספינות מדגם סער 2 בפיקוד סא"ל אלכס טל.
בשנת 1980 במסגרת פינוי סיני יצאו אח"י עכו ואח"י חיפה (סער 2) לים התיכון והצטרפו לפלגה בבסיס אשדוד.
בשנים 1988-1985 בשנת 1989 פלגה 31 בפיקודו של סא"ל זאב ינובסקי את: אח"י תרשיש (סער 4), אח"י קוממיות, אח"י כידון (סער 4) ואח"י סער. פברואר 1990 עזבה הפלגה את אשדוד והתבססה בחיפה.

מפקדי פלגה 31

שם	תקופת פיקוד	הספינות ואירועים מיחדים	תמונה[7]
אלכס טל	1979 - 1982	מעבר לאשדוד
בני אריאלי	1982 – 1983	במלחמת של"ג
דודו בן בעש"ט	1983 – אוגוסט 1984
אריה גביש	אוגוסט 1984 – אוגוסט 1986	אח"י כידון (סער 4) אח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4), אח"י סער ואח"י חנית (סער3)	סא"ל אריה גביש מפקד פלגת ספינות סער 31
אהוד סביון	מאי 1986 – דצמבר1987
יעקב גואז	1987 – 1989
בני הוד	1989 – 1990
זאב ינובסקי	1990	אח"י כידון (סער 4) אח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4), אח"י סער, חזרה לבסיס חיפה

כלי שיט נוספים

בשנת 1979 במסגרת הצמצום בזירת ים סוף נקלטה בבסיס סיירת דבורים נוספת "בזק". בחודש יוני נקלטה פלגת הנחתות 921 שכללה שלוש נחתות 60 מטר ואח"י בת שבע. סדר הכוחות עמד על 11 דבורים 6 נחתות 9 יתושים ואניה אח"י מעוז.
בשנת 1980 הוקם באשדוד בית הספר להחפה בהתמחות עיקרית בדיקת חוף לנחיתה.^[8]

בשנים 1989-1986 היו אירועים רבים של עצירת ספינות מבריחים בעיקר טורקיות. שנשאו חשיש מלבנון למצרים. המבריחים לא נשמעו לקריאות בחלק מהתקריות והיה צריך להשתמש בירי כך נפגעו מבריחים מדי פעם.

החלת האוטונומיה בעזה

בשנת 1994 הוחלה תוכנית האוטונומיה על רצועת עזה שעברה לשלטון פלסטיני. מימי החופין של הרצועה חולקו לשלושה אזורים. אזור חיץ צפוני K ברוחב 1.5 מיל ימי ואזור חיץ דרומי –M מקו גבול ישראל מצרים ברוחב 1 מיל ימי ואורך 20 מיל ימי בהם הדיג אסור ולאנשי רצועת עזה אין להמצא בו. האזור ביניהם מותר לדיג L, עד 20 מיל מהחוף.
בספטמבר 2001 הורחב אזור החיץ הדרומי M לשני מיל ימי כדי להוות חציצה ריאלית מגבול מצרים. מאז יש לספינות הבט"שהתעסקות רבה באכיפת הוראות הדיג ובמניעת פיגועים ומניעת קשר עם מצרים בדרך הים.
משנת 1995 נשמר הביטחון השוטף על ידי 5 סיורי דבורים. עם התגברות המהומות בסוף שנת 2000 הועלה ל-7 סיוריים שבוצעו על ידי דבורים ולפעמים שולבה גם ספינת טילים.^[9]

משימות נוספות והתארגנות

באותן שנים נוספה לכוננות לחילוץ שרי ממשלה המבקרים את המתיישבים היהודים ברצועה. משימה זאת בוצעה מדי פעם עד מימוש תוכנית ההתנתקות.
בשנת 2003 החלה לפעול ים תטיס דוברת שינוע גז שהופק מקידוחים בים. הדוברה עוגנת 13 מיל ימי מערבית לאשקלון וחייבה סיור אבטחה מיוחד.ספינות הבט"ש עשו בשנה זאת 33,380 שעות ים.
בשנת 2004 כלל סדר כוחות הבסיס: 16 דבורים שעברו שדרוג למדחפי AD וקיבלו תוספת מהירות. במהלך השנה נוספה ספינת שלדג אחת. אוניות עזר, 3 גוררות ו-11 ספינות דיג מועמדות לגיוס, מערך הגילוי כלל 8 תחנות מכ"ם קבועות ו-4 ניידות מכ"ם לפריסה בהתאם לצורך. ספינות הבט"ש של הבסיס ביצעו בשנה זאת 34,934 שעות ים.
שנת 2005 – עמדה בסימן ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. באותה שנה התוספו לסדר הכוחות של חיל הים: 6 דבורה סימן 3 ושתי ספינת שלדג. בים לא חלה הינתקות וספינות הבט"ש המשיכו לאכוף את כללי התנועה בקרבת החוף. אזור L המותר לדיג הוגבל עד 10 מיל ימי מהחוף. אזורי מגבלות השייט עודכנו אזור K הורחב ב-500 מטר צפונה אסור לכניסה לדיג ערבי וישראלי. מתוך אזר L המותר לדיג הוגדרה רצועה ברוחב 3 מיל ימי מהחוף אזור P היסטורית היו אלה המים הטריטוריאליים בתקופת המדט הבריטי. לכניסת כלי שיט של הבט"ש לרצועה זאת נדרש אישור מיוחד.
באותו זמן הגדירו המצרים אזור חיץ מדרום לאזור M בו ביצעו המצרים סיורי ביטחון שוטף שלהם.

מוצבי השליטה בחוף הרצועה - תל רידאן, מוצב האלוף ומוצב ארז פונו. הוקם מוצב שליטה בזיקים. אמצעי גילוי משוכללים הוצבו על מזח הפחם ובארובות תחנות הכח רוטנברג ואשכול.

מלחמת לבנון השנייה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה

שנת 2006 - סד"כ הבסיס כלל 8 דבורים, 4 דבורות, שני שלדגים, 2 אניות ו-3 גוררות.
מאמצע השנה עמדה בסימן מבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה. המאמץ העיקרי של הביטחון השוטף במשך כל שנת 2006 כולל תקופת המלחמה התרכז לרצועת עזה. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות בגזרה הדרומית הייתה זו שנה ראשונה בהופעל מוקד שליטה שעבר מארז לזיקים.
הפעילות מול גזרת עזה קיבלה את השם מבצע גשמי קיץ. לחיל הים החלה ב-26 ביוני מועד חטיפתו של גלעד שליט. כללה הטלת סגר על מעגנות רצועת עזה, ירי מהים על ידי שייטת 13 כנגד יעדי חמאס ברצועת עזה., סיורי איסוף מודיעין על ידי ספינות הבט"ש. מטרת הפעולות היו מניעת פח"ע, מניעת הברחות אמצעי לחימה וכדי למנוע אפשרות שחמאס יבריחו את החייל החטוף גלעד שליט המצוי בידיהם למצרים בדרך הים. בפעילות הועסקו שלוש ספינות טילים ספינת דבורה ושלדג מפלגה 916 וקבוצת לוחמי שייטת 13 והיא נמשכה עד 22 באוקטובר 2006.
אח"י תרשיש (סער 4.5) ואח"י חרב (סער 4.5)ביצעו 13 גיחות ירי מהים לעבר יעדי מחבלים במרחבים פתוחים במגמה להרתעה ומניעת ירי רקטות מהם.

היות שנמל חיפה היה בטווח הרקטות שנורו מלבנון, פונו מרבית כלי השייט מבסיס חיפה וחלקם מצאו מחסה בנמל אשדוד. אח"י חנית שנפגעה מטיל חוף ים C-802, בעת שקיימה את ההסגר על החוף הלבנוני, נכנסה לתיקונים בבסיס אשדוד.

• 
  מפקד בסיס אשדוד יורם לקס ליד סירה שנעצרה בחשד להברחה.
• 
  אח"י חנית, שנפגעה מטיל C-802, מגיעה לבסיס אשדוד לתיקון נזקים - 15 ביולי 2006.
• 
  אח"י חנית בתיקונים בבסיס אשדוד

המשך פעילות הביטחון השוטף

ערך מורחב – הסגר על רצועת עזה

שנת 2007 - סדר הכוחות בשנה זאת כלל 8 דבורים 6 דבורות שתי ספינות שלדג ו-3 צרעות. שילוב אמצעים נוספים של מסוקי קרב ופרוטקטור (כלי שיט) בלתי מאויש.
החל מיוני 2007 השתלט ארגון החמאס על רצועת עזה וגם על המשטרה הימית הפלסטינית. לא ניתן לבצע תיאום והחלה תופעה של ירי מהחוף אל ספינות חיל הים. הוטל סגר או הסגר על רצועת עזה על ידי ישראל ומצרים.
בשנת 2008 עמד סדר הכוחות של הבסיס על: 5 דבורים 10 דבורות, וחמש ספינות שלדג. החלה פעילות עוינת של משלוח אוניות לשבירת המצור הימי על הרצועה בארגון חופש לעזה בדצמבר הייתה יכטה "דיגניטי" שביצעה פרובוקציה וחזרה לצור בלבנון.
שנת 2009 מ-27 דצמבר 2008 פתח צה"ל במבצע עופרת יצוקה להפסקת ירי הרקטות מרצועת עזה. בסיס אשדוד בפיקודו של ירון לוי ביצע את הלחימה סגר ימי וסיוע באש מהים. תקיפת מטרות וגבית מחיר מחמאס. עד לסיום המבצע ב-18 בינואר 2009 הותקפו 68 יעדים בחוף במטרה לחסימת תנועה בצירים והמנעה וסיוע לפעילות צה"ל בחוף. אח"י חרב (סער 4.5) אח"י יפו (סער 4.5), אח"י תרשיש (סער 4.5) ואח"י סופה (סער 4.5) התבססו באשדוד וביצעו את התקיפות מול הרצועה.

אכיפת הסגר הימי

ערך מורחב – המשט לעזה (2010)

בשנים 2011-2009 נעשה ריכוז מאמץ לחסימת משטים לשבירת הסגר על עזה. במאי התארגן משט של מספר אניות אשר מרביתן עצרו בדרך והאנייה 'מאוי מרמרה' נתפסה על ידי חיל הים. במהלך התפיסה נהרגו פעילי טרור טורקים. הפגנת הנחישות של חיל הים לאכיפת הסגר גרמה לכך שמרבית המשטים הורידו את הציוד באל עריש והוא הועבר לרצועה דרך המעברים. היבשתיים..

ערך מורחב – המשט לעזה (2011)

עם זאת היה צורך לעצור מספר אוניות שלא נשמעו להוראות. בהם הפליגו פעילים אירופיים וערבים וצוידו באמצעי צילום וציוד תקשורתי. חלק מהאוניות שנעצרו נשאו שמות ליצירת תהודה תקשורתי : 'רייצ'ל קורי', ' פינץ, 'דיגניטי כראמה', 'תחריר', 'צ'אלנג'ר', 'אוליביה'.

ערך מורחב – מבצע חוק ברזל

האונייה ויקטוריה נעצרה במרחק רב מהחוף כאשר היא מפליגה לאל-עריש כשהיא נושאת אמצעי לחימה עבור החמאס בעזה. בין האמצעים שנשאה היו טילי חוף ים C-704 מתוצרת אירן. תפיסתם הייתה חשובה להמשך פעילות הביטחון השוטף מול הרצועה
בשנת 2011 הוצאו מרבית הדבורים מהשירות וסר הכוחות של הבסיס עמד על: דבור אחד, 10 דבורות, 5 שלדגים, 2 אוניות עזר, 2 צרעות ו-3 גוררות. .
שנת 2012 המשיכו כלי השיט של הבסיס בפעילות הסגר. סדר הכוחות הזה לא השתנה גם בשנים הבאות. בנובמבר אותה שנה השתתפו כלי השיט של הבסיס במבצע עמוד ענן מול הרצועה. ולאחר סיומו הורחב אזור המותר לדייג ל-6 מיל ימי כחלק מההבנות שהושגו לסיום המבצע.

ערך מורחב – מבצע עמוד ענן

במבצע צוק איתן

ספינת שלדג של פלגה 916 משגרת טיל אל מטרת חמאס בחוף עזה.

ערך מורחב – אירועי מבצע צוק איתן

במבצע שנערך במטרה להפסיק את ירי הרקטות כנגד תושבי ישראל בחודשים יולי אוגוסט 2014 לקחו חלק כלי השיט של הבסיס. במהלך המבצע פעל מערך השליטה הימית באופן אינטנסיבי בבניית התמונה הימית, אשר כללה גורמי מעקב מאתגר והשתנתה במהירות לאורך כל ימי המבצע. בקריות השליטה אף סייעו בסיכול חדירת מחבלים סמוך לקיבוץ זיקים על ידי כך שעקבו והכווינו כוחות לוחמים אל המחבלים, בניסיונם לחדור לישראל דרך המרחב הימי קרוב לגבול עם רצועת עזה. המחבלים חוסלו על ידי לוחמי זרוע הים וכוחות יבשתיים ואוויריים לאחר שהוקפצו למקום בעקבות הזיהוי.

בסיס דפנה

ערך מורחב – בסיס דפנה

מטרת בסיס דפנה הייתה קיום תחנת מכ"ם ומגלה שידורי מכ"ם בחוף סיני בים התיכון ובקרבת נמל פורט סעיד. המוצב תרם רבות לשליטה בגזרה זו. הבסיס שהיה למעשה אי בלב המדבר. חייב תנועה רבה של תספוק באמצעות נחתת. האבטחה בימת ברדוויל חייבה תפעול כלי שיט קטנים במרחק רב מהעורף הטכני לוגיסטי. הבסיס פעל משנת 1970 ועד למסירת סיני למצרים במסגרת הסכם השלום בספטמבר 1979. המידע שסיפק במלחמת יום הכיפורים היה חיוני ביותר לקרבות הטילים שהתרחשו במקום. בשנת 1977 הוקם במקום מעגן לדבורים.

• 
  בסיס דפנה במבט מהים, 25 ביולי 1973.
• 
  מפקד חיל הים האלוף מיכאל ברקאי בטקס פתיחת המעגן בבסיס דפנה.
• 
  זוג דבורים ושני יתושים עוגנים במעגן שהוקם בחוף בסיס דפנה

בסיס פנרה

בסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים הוקם בגדה המערבית של האגם המר על משבצת הקרקע של מנהלת האגם המר המצרית, בסיס פנארה כיחידת משנה של בסיס אשדוד - יחידה 5533. בפיקודו של רס"ן יצחק שמיר. משימות היחידה היו :אבטחה מפני פיגועים באגם המר, סיוע לוגיסטי לגשרים בתעלת סואץ. מניעת אספקה מחטיבה מצרית שהייתה מנותקת מהצד המצרי בדרום האגם המר וחסימת מעבר מהארמייה השלישית (מצרים) הנצורה. הכח הראשון הגיע מבסיס אשדוד בפיקוד יצחק אלמוג (קורל). בימי הפסקת האש הראשונים הוטסו לאזור כ-30 מלוחמי 707 עם סירות גומי. ארבע ספינות מדגם "יתוש" הועברו מבסיס דפנה ויחד עם סירות גומי החלו לבצע סיורי נוכחות ומארבים. בהמשך נעשתה היחידה אחראית לקשר עם אוניות הסוחר התקועות באגם המר. היחידה התקיימה עד סוף פברואר 1974 שאז פורקה במסגרת הסכמי הפסקת האש עם מצרים.^[10]

• 
  המזח הראשי ובנין המפקדה בפנרה.
• 
  גדר בסיס פנארה מכיוון מצרים.
• 
  תובלה בסירת גומי על האגם המר.
• 
  מירוץ הלפיד של מכבי מגיע לבסיס פנרה, בסירת דל-קיי מהחוף המזרחי של האגם המר נהג הסירה בני יסעור, חנוכה תשל"ד.
• 
  כלי שיט ומבנים בפנרה על חוף האגם המר שהוחזק על ידי בסיס אשדוד, אוקטובר 1973-מרץ 1974.
• 
  המזח המפקדה והרכב בפנרה.
• 
  אנשי יחידה 707 בבסיס פנרה באגם המר, דצמבר 1973.
• 
  סירת גומי הפגנת נוכחות עם דגל ישראל ליד מזח פנרה.
• 
  חבורת המטה של בסיס פנרה.
• 
  רס"ן יצחק שמיר מפקד יחידה 5533 בפנרה.
• 
  מסדר סיום לפני סא"ל איתן ליפשיץ לקראת פינוי הבסיס פברואר 1974.

בסיס עין גדי

מסוף שנות השישים ובמשך שנים בוצעו "פריסות" של ספינות מסוגים שונים לים המלח, בעיקר בחוף עין גדי הספינות קיימו סיורי ביטחון ששוטף, בהתאם להערכות מצב מודיעיניות של פיקוד המרכז. השהיה לתקופות קצרות בעיקר לקראת חגי תשרי. פסח ויום העצמאות. הצוותים התבססו באוהלי מגורים ומבנים מאולתרים לחדר אוכל. מליחות של המים חייבה טיפולים מיוחדים לכלי השיט. בחוף לא היה שובר גלים שיגן על כל השיט מגלים שמרימה הרוח המזרחית בצהרי כל יום. בתום ההפלגה היה צורך למשות את הספינות מהמים. דבר שנעשה עם עגלה וטרקטור צמוד.
עם התגברות חשד/חשש/ההערכה/ידיעות להברחת פעילי פח"ע, הברחות אמל"ח וסמים בדרך ים המלח גדלו תדירות הדרישות לאבטחה מצד פיקוד המרכז. בשנת 1978 כינס מיכאל ברקאי מפקד חיל הים את סגל הפיקוד על חוף ים המלח והחליט על הקמת בסיס קבע בחוף עין גדי.
הבסיס הוקם תוך מספר חודשים והיווה תשתית לפעילות המערך המבצעי לביטחון שוטף. בגזרת ים המלח. שכללה תחנת מכ"ם קבועה מופעלת על ידי מוכמות וצפ"טיות. 4 יוניות שנקראו יחידה 5599 הופעלו על ידי צוות מילואים, נפרסו כל ערב לנקודות תצפית לאורך החוף. ספינות ברטרם שהוחלפו ביתושים, ביצעו סיורים בלילות בשיתוף פעולה עם חטיבה 417 ועם גדוד 414 של חיל האיסוף הקרבי. את המערך המבצעי תחזקו תומכי לחימה בתחום הטכני והלוגיסטי במקום ובבסיס אשדוד.
במחצית השנייה של 1984 התקבלה החלטה בחיל הים לסגור את בסיס עין גדי, משיקולי תקציב. ב-18 דצמבר 1984 נערך טקס להורדת נס השירות הפעיל לבסיס עין גדי בהשתתפות קציני מפקדת חיל הים. פינוי תכולת הבסיס למעט המגורים הסתיים ביום 21 בינואר 1985 בו הורד דגל חיל הים. בניני המגורים הועברו רשמית לידי פיקוד המרכז שהפך את המקום לאתר נופש לחיילי צה"ל. כעבור שנים מעטות פונו המגורים וכיום אין זכר לקיום בסיס במקום.

• 
  סירת פשיטה נושאית מכ"ם - כינוי "חרגול", בחוף עין גדי.^[11]
• 
  בסיס עין גדי 1983
• 
  בסיס עין גדי מהים, 1984.

מערך הגילוי הזירתי

המערך הוקם בשנת 1976 לאחר פיגוע כביש החוף וכלל 7 מוצבי שליטה אזוריים: מוצב בית פלדמן בדרום נתניה, מש"א תל אביב, מש"א אשדוד, מש"א ארז הישנה, מש"א תל רידאן . תחנת מכ"ם בבית הממשל באל עריש, ותצפית מכ"ם קדמית במוצב בודפשט.
מוצב האלוף - מוצב תצפית שהוקם במרכז הרצועה לפי דרישת אלוף פיקוד דרום ומאז נקרא מוצב האלוף.הרעיון היה לחלק את הרצועה כדי להגביר שליטה במתרחש בחוף. מאוחר יותר הוקמה גם גדר תיל לתוך הים למניעת מעבר אנשים וכלי שיט מצפון לדרום רצועת עזה.

המוצבים בסיני פורקו עם מסירת חצי האי לידי המצרים. במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות, פורקו המוצבים בתל רידאן ומוצב האלוף. ונבנו שני מוצבים חדשים מש"ז אשדוד חדש, מש"א ארז החדשה. מש"א ארז החדש כלל בתוכו את כלל מוצבי הרצועה: ארז הישנה, תל רידאן ואלוף. ומש"ז אשדוד ספג לתוכו את מוצבי מרכז המדינה תל אביב, אשדוד ובית פלדמן.

ניידות מכ"ם – יחידה 5511 עם 5 יוניות בים התיכון רצועת עזה. ויחידה 5599 בים המלח 4 יוניות. יחידה 199 שהוקמה כדי לגלות ולמנוע פעילות מצרית באגמי תעלת סואץ.

• 
  'ברוכים הבאים' בכניסה למוצב השליטה בתל רידאן, 1984.
• 
  מבנה המגורים במוצב שליטה ארז 1984.
• 
  מוצב שליטה אזורי תל אביב בגג מגדל שלום 1992.

לקריאה נוספת

• אריה בר-ציון, נמל אשדוד, 'מערכות ים' בטאון חיל הים, ספטמבר 1962 ע' 27.
• אלי שחף, נמל אשדוד מערכות ים, בטאון חיל הים, נובמבר 1964, ע' 16-13.
• אורי פורת, בסיס אשדוד, מערכות ים, בטאון חיל הים יולי 1971, ע' 33-32.
• שי בנדמן, הזמן עובר פה מהר, על מוצבי השליטה ארז ותל רידאן, 'בין גלים' יולי 1984,ע' 43-41.
• אנני אלרועי, רביב הדר ודוד בר-יוסף, כתבת רוחב 'מבצע צוק איתן: עזה באחריותנו 24/7, עקיצת הדבורה, עיניים פקוחות לרווחה, אורחים קרואים, אח"י יפו, טכנאים במשימה בלתי אפשרית ו100 שנים של שירות בלבן ב "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים, גיליון אוקטובר 2014, ע' 49-33.
• אבי סטרוגו ויהודה דהן, זרי דפנה, זכרונות מבסיס דפנה, ספטמבר 2003.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• בסיסים, באתר חיל הים הישראלי
• דריו ניצן יחידת הברטרמים באשדוד ובים המלח 15 ביולי 2015 באתר משמר המורשת הימית.
• שי לוי כך חוסלה חולית קומנדו ימי של חמאס באתר מאקו, 9 ביולי 2014.
• שחר כחלון, בסיס חיל הים אירח תלמידי ישיבות ההסדר כתבה באשדודנט 27 דצמבר 2016.

ביאורים

הערות שוליים

בסיסי חיל הים הישראלי
בסיסים פעילים	בסיס חיפה • בסיס עתלית • בסיס אשדוד • בסיס אילת • בה"ד חיל הים • מחנה החותרים • מספנת חיל הים
בסיסים שנסגרו	בסיס שלמה • בסיס דפנה