בקעת ארדון
| בקעת ארדון | |
|---|---|
 מכתש רמון | |
| קואורדינטות | 34°57′12″N 30°38′32″E / 34.953290°N 30.642311°E |
(למפת צפון הנגב רגילה)   בקעת ארדון | |
בקעת ארדון היא בקעה חולית ששטחה 30 קמ"ר בהר הנגב המזרחי. בקעת ארדון היא חלקו המרכזי של מכתש רמון. הבקעה מוקפת מצוקים, והקרקע שלה מכוסה מישורי חול ותלוליות חול.[1][2]
הבקעה נוצרה בעקבות תהליכים של בליה וסחף. באזור הבקעה שוכנים נחל ארדון והר ארדון. האקלים בבקעת ארדון הוא אקלים צחיח.
מקור השם של בקעת ארדון הוא על שמו של "ארדון", בנו של כלב בן חצרון (דברי הימים א ב).
הערות שוליים
- ↑ בקעת ארדון, מפה
- ↑ שמורות טבע בנגב, דבר, 23 באוקטובר 1980
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.