בריה (הלכה)

האוכל פרי שלם כברייתו, ייתכן שצריך לברך ברכה אחרונה

בהלכה, בריה הוא כינוי לדבר שלם כשהוא באותו מצב בו נברא, ולא השתנה, הן לבעל חיים, הן לצומח או לכל דבר אחר. ל'בריה' ישנה חשיבות מיוחדת בהלכה בנושאים שונים ומגוונים, המושתף בכולם הוא חשיבותה של ה'בריה', אשר מפחית בכך את הצורך בכמותה.

מקור הדין

במשנה במסכת מכות הובאה מחלקות רבי שמעון וחכמים:

כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב רבי שמעון אומר כל שהוא וחכמים אומרים כזית אמר להן רבי שמעון אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב אמרו לו מפני שהיא כברייתה אמר להן אף חטה אחת כברייתה

מקומות שנאמר בהם דין 'בריה'

  • ברכה אחרונה: דעת רוב הראשונים, שלמרות שבאופן רגיל כדי לברך ברכה אחרונה על פרי כל שהוא, יש צורך בשיעור מסוים, (כזית) אך אם אוכל דבר שהוא כברייתו כמו ענב, נכנס לספק האם צריך לברך אחריו ברכה אחרונה, למרות שמדובר בענב בודד, ולכן נפסק בשולחן ערוך שכדאי להימנע מלאכול בריה בגודל פחות מכזית כדי לא להיכנס לספק, אך מי שאכל ואין בידו לאכול עוד להשלים לשיעור כזית, לא יברך[1].
  • איסורי אכילה: האוכל מאכל טמא (שיש בו, או שהיתה בו, נשמה[2]) שהוא כברייתו, כמו נמלה, למרות שאין בה כשיעור זית, קיים עונש מלקות על אכילתה[3]. רש"י[4] מחדש, שדין "בריה", הוא רק על איסור שקיים בה מיד כשנבראת, כמו איסור אכילת שרץ שהוא מיד עם בריאת הנמלה, אבל איסור שלא היה בה עם בריאתה, לא נאמר דין זה, כגון האוכל בעל חיים מת, אין לחייבו משום איסור נבלה אם אין בו כזית, שכן כאשר נברא הבעל חיים לא היה עליו שם נבלה[5].
  • ביטול ברוב: בדיני ביטול ברוב נפסק, כי חתיכת בשר אסורה או דבר אחר אסור המונח בסיר מלא בשר כשר, והתערב בו עד שאי אפשר למוצאו, הוא בטל ברוב ומותר לאכול את המונח בסיר. לעומת זאת, אם גיד הנשה התערב בסיר, הוא לא בטל, מכיוון שהוא נחשב כבריה עצמאית. מכיוון שהגיד הוא חפץ לעצמו שלא השתנה בשלימותו מבריאתו, הוא לא בטל ברוב. ההסבר לכך מובא בפוסקי ההלכה, שכן ביטול ברוב מהווה ביטול חשיבות המיעוט על ידי ביטולו ברוב, אך כאשר מדובר בדבר חשוב, לא נבטלת חשיבותו גם הוא ברוב[6].

הלכה זו ש"בריה" לא בטלה אפילו באלף, משמעותית מאד בדיני תולעים, כי יוצא מכך, שתולעים קטנות אוסרות מאכל בשיעור כל שהוא. הלכה זו דירבנה את העוסקים בכך, למצוא פתרונות חקלאיים לגידול ירקות עליים (כגון חסה) ללא תולעים.

פרטי ההלכה

להלכה נפסק בשולחן ערוך[8]: בריה, דהיינו כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהם, אפילו באלף לא בטל. ואין לו דין בריה אא״כ יש בו חיות לאפוקי חיטה אחת של איסור.

בעל הטורים מביא דעה ששמע מאביו הרא"ש, אך לא התקבלה על דעתו, שבריה בטלה בשיעור של תתק"ס (אחד ל-960)[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אורח חיים, סימן רי . ראו שם בדברי המשנה ברורה סייגים נוספים.
  2. ↑ למעט פירות וכדומה שאין בהם נשמה
  3. ↑ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף יג עמוד א.
  4. ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קב עמוד ב ד"ה טמאה בין בחייה ובין במיתתה בכל שהוא.
  5. ↑ לא ייתכן שהפרשנות לדברי רש"י היא מכיוון שגם שינוי כזה, שהשתנתה להיות נבלה, נחשב לשינוי, שהרי גם בעודה מתה עובר עליה משום איסור אכילת בהמה טמאה מכיוון שהיא כברייתה.
  6. ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק עמוד א.
  7. ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קיט עמוד ב.
  8. ↑ יורה דעה סימן ק' סע' א'
  9. ↑ טור יורה דעה סימן ק'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.