גאון אחזקות

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
גאון אחזקות
נתונים כלליים
תאריך הקמה 1998
חברות בנות קבוצת גאון
שליטה בחברה קרן ויולה
הכנסות 517 מיליון (2019)[1]
רווח תפעולי 12 מיליון ש"ח (2019)[1]
רווח 7 מיליון ש"ח (2019)[1]
הון עצמי 382 מיליון ש"ח (2019)[1]
סך המאזן 839 מיליון ש"ח (2019)[1]
מנכ"ל גיא רגב

ב.גאון אחזקות בע"מ, או גאון אחזקות, היא חברת החזקות והשקעות ישראלית בשטליטת קרן ההשקעות ויולה. גאון אחזקות היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה

גאון אחזקות נוסדה באפריל 1998 על ידי איש העסקים בני גאון, לאחר פרש מתפקיד מנכ"ל קונצרן כור תעשיות. גאון מונה לתפקיד מנכ"ל כור בשנת 1988, לאחר שהקונצרן נקלע לקשיים ועמד בפני הסדר חוב[2]. גאון יישם תוכנית הבראה שכללה תהליכים קשים של פיטורי עובדים (כ-30% מכלל העובדים), שינויים מבניים ומכירת חלק מהמפעלים והחברות שהצילו אותו מהתמוטטות. גאון מצא קונצרן עם חובות בסך 1.4 מיליארד דולר, בעיקר לבנק לאומי ובנק הפועלים, הון עצמי שלילי והפסדים של מעל ל-400 מיליון דולר[3]. גאון הפך את הקונצרן שנית לתאגיד המצליח ביותר בכלכלה הישראלית, עם ערך שוק של 2 מיליארד דולר ומכירות שנתיות בערך של כ-4 מיליארד דולר[4]. בעקבות רכישת כור בידי קרן ההשקעות "קלארידג'" הקנדית בראשות צ'ארלס ברונפמן, ומינוי יונתן קולר ליושב ראש שביקש לשנות את האסטרטגיה העסקית שהתווה גאון. במקום זאת ביקשו לפרק את הקונצרן ולמכור או לבצע ספין-אוף של העסקים הנותרים[5]. בין המשקיעים הראשונים בחברה היו אריסון השקעות, גד זאבי (באמעמות חברת "כלל סחר"), קונצרן אי.די.בי, ואנשי העסקים מרכוס כץ, סמי שמעון וגד רונן[6].

בשנה הראשונה בוצעה בחברה פעילות מועטה, מאחר שגאון מונה ליושב ראש חברת "דלק"[7], והמשיך בתפקיד יושב ראש קואופ הריבוע הכחול בו החזיק קודם[8]. הרכישה הראשונה שביצע החברה הייתה בסוף שנת 1998 כאשר בשותפות עם קבוצת תעבורה, נרכשה השליטה בחברת "המשביר השקעות" מידי האגודה השיתופית המשביר המרכזי. באותה עת הייתה ל"משביר השקעות", מחזור מכירות שנתי של כ-850 מיליון שקל, באמצעות החזקה במספר חברות בת, ביניהן המשביר סוכנויות, המשביר לחקלאי, המשביר מזון, המשביר מחסני אופנה, וחברת ממסר, יבואנית משאיות איווקו וטרקטורים מתוצרת ג'ון דיר[9].

במרץ 1999, נרכשה קבוצת "כור מימון" מידי קונצרן כור, תמורת 48 מיליון שקל, בשיתוף עם חברת מנורה. קבוצת "כור מימון" החזיקה בחברות "כור שוקי הון", "כור בית השקעות, "נתיבות קרן פנסיה", וכ"כור גמל"[10]. זמן קצר לאחר שנרכשה התגלתה מעילה בחברה[11].

בשנת 2000 הוקמה חברת הבת "גאון אגרו", שרכשה מידי כור את חברת "צינורות המזרח התיכון"[12]. החברה נרכשה בשותפות עם קרן ההשקעות בתעשייה הבריטית "3i" לפי שווי חברה של 107 מיליון שקל. היקף ההשקעה של שתי החברות עמד אז על 82 מיליון שקל. עד סוף 2003 חילקה החברה דיבידנדים בהיקף כולל של 95 מיליון שקל והם כיסו למעשה תוך 3 שנים את רוב השקעתם בחברה[13]. בפברואר 2004, מכרה 3i אתר רוב מניותיה, "גאון אגרו" עלתה להחזקה של 53% מהחברה ואיש העסקים סמי שמעון רכש 20%[14]

ביוני 2007, הפכה גאון אחזקות לחברה ציבורית, לאחר שגייסה 250 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ומניות[15].

ביוני 2008, לאחר מותו של בני גאון, מונה בנו משה גאון ליושב ראש[16]. משה גאון עזב את התפקיד ב-2012[17].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 3 4 5 גאון אחזקות: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ↑ נחום ברנע, ציון לשבח, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1988
  3. ↑ דוד ליפקין, זנבר: כור צריך למכור נכסים לסייע בפתרון בעיית הנזילות, מעריב (עיתון), 24 ביולי 1990
  4. ↑ אורי גינוסר, תחזית כור: מחזור מכירות של 5.3 מיליארד שקל, מעריב (עיתון), 26 במרץ 1991
    מאת מירב ארלוזורוב, ‏כור: גידול קל ברווחי 96'; קיפאון ברווח התפעולי, באתר גלובס, 27 במרץ 1997
  5. ↑ מעריב, ‏קולבר: נשנה את התוכנית האסטרטגית של גאון בכור, באתר גלובס, 18 בינואר 1998
    גאון יאמר לברונפמן: אני עוזב תוך חצי שנה, באתר גלובס, 11 במרץ 1998
  6. ↑ מאת אורנה רביב, ‏אריסון, זאבי ואי.די.בי - בין המשקיעים בחברת גאון השקעות, באתר גלובס, 2 בנובמבר 1998
  7. ↑ אורנה רביב, ‏שאלה: האם גאון חוזר בתשובה?, באתר גלובס, 25 בפברואר 1999
  8. ↑ ההכנסה הצדדית של גאון: 50 אלף שקל בחודש מהקו-אופ, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
    סטלה קורין-ליבר, ‏1,900 הסתייגויות הוגשו עד כה מרשימת חברי הקו-אופ; ימנעו למעשה בחירות למוסדותיה של האגודה, באתר גלובס, 18 ביוני 2001
  9. ↑ מאת אורנה רביב, ‏בני גאון ומשפחת לבנת ירכשו ` מהמשביר השקעות ב-60 מיליון שקל, באתר גלובס, 16 בדצמבר 1998
    שי שלו, ‏בני גאון נכנס לעסקי הבוטנים וההלבשה, באתר גלובס, 16 בדצמבר 1998
  10. ↑ מאת אורנה רביב, ‏מנורה וגאון השקעות ירכשו %80 מחב' כור מימון ב-48 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 במרץ 1999
    יואב יצחק, ‏קבוצת בני גאון מציעה 75 מיליון שקל תמורת חברת כור שוקי הון, באתר גלובס, 21 בפברואר 1999
  11. ↑ מאת יצחק דנון, ‏כור בית השקעות: עובדת לשעבר מעלה ב-1.8 מיליון שקל מכספי החברה, באתר גלובס, 24 במאי 2000
  12. ↑ ידיעות אחרונות, ‏בני גאון וקבוצת משקיעים במו"מ לרכישת "צינורות המזרח-התיכון", באתר גלובס, 14 בדצמבר 1999
    מעריב, ‏הושלמה מכירת צינורות המזה"ת, באתר גלובס, 3 באפריל 2000
  13. ↑ ירון פרידמן, ‏תשואה של 126% לקרן 3I ובני גאון על רכישת צינורות המזרח התיכון, באתר גלובס, 17 בדצמבר 2003
  14. ↑ הרצל לקס, סמי שמעון חוזר להשקיע אצל בני גאון: ירכוש 20% מצנורות המזה"ת לפי שווי חברה של 141 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2004
  15. ↑ מיכל יושאי, ‏גאון אחזקות הופכת לחברה ציבורית: גייסה 250 מיליון שקל בהנפקת אג"ח ומניות, באתר גלובס, 5 ביוני 2007
  16. ↑ יעל שוורצברט, ‏בנו של בני גאון מונה ליו"ר גאון אחזקות, באתר גלובס, 25 ביוני 2008
  17. ↑ תמר קובלנץ, ‏משה גאון מתפטר מתפקידו כיו"ר גאון אחזקות, באתר גלובס, 29 באפריל 2012
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.