גאטס נאמען
גאטס נאמען (בעברית שם ה') הוא כינוי ליום י"א בתשרי (מחרת יום הכיפורים), משום שביום זה חוזרים לומר בתפילת שמונה עשרה 'הא-ל הקדוש' לאחר שאמרו בכל עשרת ימי תשובה 'המלך הקדוש'.
יום זה מכונה גם אין גאט'ס נאמען (בשם ה'), צו גאט'ס נאמען (לשם ה') וכדומה[1]. כמו כן יש נוהגים להשכים ביום זה לבית הכנסת[2] ואומרים - נשכים ונלך לשם ה'[3].
טעמים נוספים
בספרי חסידות מובאים טעמים נוספים למנהג זה:
- בספר אמרי פנחס (קאריץ) כתב שבמוצאי יום הכיפורים כל ישראל צדיקים, ועתידים הצדיקים לקרוא בשמו של הקדוש ברוך הוא[4], וזהו לשם הקל.
- מובא בשם המהרי"ד מבעלזא שהטעם הוא על פי דברי התלמוד ירושלמי[5], שהכהן גדול היה מזכיר עשרה פעמים את שם השם המפורש ביום הכפורים[6], מי שהיה קרוב לכהן היה נופל על פניו ומי שהיה רחוק היה אומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", "אלו ואלו לא היו זזים משם עד שהוא מתעלם מהן, "זה שמי לעולם" זה שמי לעלם", וכיון שכולם שמעו את שם השם המפורש ושכחו אותו לכן במוצאי יום הכיפורים היו שואלים זה את זה האם מישהו זוכר את שם הקדוש, וזהו צי גאטס נאמין, שכולם שאלו לשמו של השם.
- בספר 'ליקוטי עצות' (ברסלב)[7] כתב "מה שקורין מחרת יום כפור שם ה', כי אז אחר יום כפורים הוא עקר הגדלת שמו יתברך, על ידי שביום הכפורים נתרצה השם יתברך לישראל, וסולח להם עוונותיהם, ועל ידי זה ממילא הם נצולִים מכל הענשים ומכל הגזרות, שעל ידי זה עִקר הגדלת שמו יתברך".
קישורים חיצוניים
- טעם נוסף למנהג זה בספר מאור ושמש.
- דיון אודות מנהג זה בפורום אוצר החכמה.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ טעמי המנהגים ומקורי הדינים, עמ' שנ"ב; וילקוט מנהגי אשכנז עמ' 33; מצוטטים אצל אברהם שלום שאקי, היכל עבודת השם: סדרי עבודת הקודש של ישראל לשבטיו, בני ברק תשמ"ו, עמ' רלז.
- ↑ שלא יראה שנכנעים לפני ה' רק כשצריכים לו, (משנה ברורה סי' תרכ"ד ס"ק י"ד). והשל"ה ביאר שהטעם כדי שלא יקטרג השטן (אליה רבה)
- ↑ בחסידות ברסלב מספרים כי פעם סיפרו לרבי נתן על עבודת ה' הגדולה של רבי שמואל אייזיק (מתלמידי רבי נחמן מברסלב) שאמר שאם הוא מתפלל היום כמו שהתפלל אתמול אז "מוטב לי להניח ראשי על חרב שיקטעו אותו", כיון שצריך כל יום לעלות בדרגה, ורבי נתן אמר שאותו (את רבי שמואל אייזיק) הדריך רבינו בחוד החרב, אבל אותנו לימד רבינו שאם לא זכינו והתפללנו היטב ביום כיפור, מתפללים היטב בשם ה', כלומר שגם אם החמצנו יום אחד ואפילו היה זה היום הגדול ביותר בשנה, בכל זאת אפשר לתקן למחרת. (שיח שרפי קודש ח"ג סי' קע"ג)
- ↑ ב"ב עה:
- ↑ יומא פרק ג' ה"ז
- ↑ שש פעמים בפר ושלוש בשעיר ואחת בגורלות
- ↑ מועדי ה' - יום כיפור
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.