גבול בהוטן–הודו
גבול בהוטן–הודו הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין בהוטן להודו. אורך הגבול הוא 699 ק"מ, והוא נמצא צמוד למדינות אסאם (267 ק"מ), ארונאצ'ל פרדש (217 ק"מ), מערב בנגל (183 ק"מ), וסיקים (32 ק"מ).[1]
תיאור
הגבול מתחיל במערב במשולש הגבולות המערבי עם טיבט וסין, וממשיך משם באופן דרומי דרך ההר גיפמוצ'י והנהר ג'אלדהאקה . לאחר מכן, הגבול פונה דרומה-מערבה ואז מזרחה דרך סדרה של קווים יבשתיים לא סדירים העוקבים בדרך כלל למרגלות הרי ההימלאיה, ובמיוחד דרך הנהר מאנאס . לאחר מכן, הגבול פונה צפונית-מערבית, מערבה ליד העיירה סאקטנג , דרך הנהרות טאוואנג צ'ו וניאמג'אנג צ'ו , לפני שפנה צפונה עד למשולש הגבולות המזרחית.
היסטוריה
האימפריה הבריטית החלה לכבוש את הודו מהמאה ה-17, והרחיבה בהדרגה את שלטונה ויצרה את הודו הבריטית. הדבר הביא לסכסוך עם בהוטן, כאשר מדינת קוך בהר סופחה על ידי בריטניה ב-1770. הסכסוך הזה הסתיים עם חתימת הסכם שלום ב-1774, אשר הכיר בגבולות בהוטן דאז.[2] במחצית הראשונה של המאה ה-19, התעוררו מחלוקת נוספת לגבי הגבול בין בהוטן להודו, כאשר האימפריה הבריטית סיפחה את מישורי ההצפה הבנגליים ואסאם ב-1841–1842 . המתיחות המתמשכת הובילה למלחמת דואר ב-1864–1865. חוזה סינצ'ולה שבא לאחר מכן, הביע לכן שבהוטן הייתה צריכה לוותר על השטחים שכבשה.[3] שינויים נוספים בגבול נעשו ב-1910 באמצעות חוזה פונאקה .[4][5][6]
ב-1947, הודו קיבלה עצמאות מבריטניה, וכעבור שנתיים היא חתמה על אמנה עם בהוטן לפיה היא הכירה בריבונותה של המדינה, אף על פי ששמרה על השפעה משמעותית על ענייני החוץ שלה.[2][7] ב-1973–1984, התקיימו בין בהוטן להודו שיחות לגבי הגבול ביניהן. סכסוכי גבול בעלות אופי יחסית מינורי התקיימו לגבי חלק הגבול עם ארונאצ'ל פרדש, והאזור בין שרפנג ומחוז טסירנג . ב-2006, נחתם אמנה סופית הקובעת את הגבול בין שתי המדינות.[8] חוזה ידידות ושיתוף פעולה חדש המעניק חופש רב יותר לבהוטן בענייני יחסי החוץ נחתם ב-2007.[9]
תחבורה ומעברים

הגבול בין בהוטן להודו הוא הגישה היבשתית היחידה שנכנסת לכיוון בהוטן, מכיוון שהגבול עם סין סגור לחלוטין. נקודת הכניסה היחידה עבור אזרחים זרים היא בין הערים ג'ייגאון , במערב בנגל, ופונצ'ולינג, בדרום-מערב בהוטן.[10]
הגנת גבולות
ממשלת הודו פורסת 12 גדודים של כוח גבול חמוש , ו-132 עמדות גבול, כדי לשמור על הגבול מצידה. ניהול וביטחון גבולות דו-צדדי של שתי המדינות הוקם בכדי להעריך ולהבטיח את שיתוף פעולה בהגנת הגבול בין שתי המדינות.[1]
בעקבות סגירת גבול הודו–סין ב-2017, הגדילה ממשלת הודו את מספר עמדות הגבול.[11]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- 1 2 "Management of Indo-Bhutan border". Ministry of Home Affairs, Government of India. אורכב מ-המקור ב-2018-03-17. בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2018.
- 1 2 "Bhutan: A Country Study". Library of Congress. 1991. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2016-11-03. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2020.
- ↑ Singh, Nagendra (1978). "Appendix VII – The Treaty of Sinchula". Bhutan: a Kingdom in the Himalayas : a study of the land, its people, and their government (מהדורה שנייה). Thomson Press Publication Division. עמ' 243. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2011.
- ↑ Sinha, Awadhesh Coomar (2001). Himalayan kingdom Bhutan: tradition, transition, and transformation. Indus Publishing. ISBN 81-7387-119-1. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2013-05-28. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2011.
- ↑ Hilker, Deb Shova Kansakar (2005). Syamukapu: The Lhasa Newars of Kalimpong and Kathmandu. Vajra Publications. ISBN 99946-644-6-8. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2013-05-28. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2011.
- ↑ Arts of Asia 17. Arts of Asia Publications. 1987. עמ' 107. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2013-05-28. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2011.
- ↑ Bedjaoui, Mohammed (1991), International Law: Achievements and Prospects, Martinus Nijhoff Publishers, עמ' 51–, ISBN 92-3-102716-6, אורכב מ-המקור ב-2015-09-05
- ↑ "India, Bhutan formally demarcate border". Hindustan Times. 14 בדצמבר 2006. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2021-01-16. בדיקה אחרונה ב-23 בספטמבר 2020.
- ↑ https://mea.gov.in/ (2 במרץ 2007). "INDIA-BHUTAN FRIENDSHIP TREATY". mea.gov.in. אורכב מ-המקור ב-2016-05-09. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2017.
- ↑ Lonely Planet: Bhutan
- ↑ Chauhani, Neeraj (20 בדצמבר 2017). "SSB to strengthen presence on India-Bhutan border". Times of India. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-12-25. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2021.

רישיון cc-by-sa 3.0