גבינה לבנה

גבינה לבנה מפולין. על ידי הפרשה של כמות רבה של מי הגבינה הגבינה המתקבלת היא יציבה ולא נוזלית

גבינה לבנה היא גבינה טרייה (איננה עוברת תהליך הבשלה כחלק מתהליך הייצור של הגבינה) בעלת צבע לבן אופייני, הניתנת למריחה. לגבינה טעם חמצמץ אופייני, הנובע מתהליך ההחמצה של חיידקי המחמצת המשמשים בייצור הגבינה.

גבינה זו נחשבת לאחת הגבינות הנמכרות ביותר בישראל. היא משווקת ברמות שונות של אחוזי שומן.

תהליך הייצור

לאחר פסטור החלב וקירורו לטמפרטורת דגירה של כ-30 מעלות צלזיוס מוסיפים לגבינה מחמצת לקטית מזופילית ומשהים את החלב עד שחומציותו מגיעה לכ-4.6pH ( הנקודה האיזואלקטרית של חלבון החלב הקזאין). יש הנוהגים להוסיף מעט אנזים הגבנה לחלב כדי להפוך את הגבן לקשיח יותר. לאחר מכן יש הפרדה של חלק ממי הגבינה על ידי תליית הגבן בבד טפטוף (שיטה מסורתית) או בעזרת מפרדה.

שם

גבינה זו נקראת בשם "גבינה לבנה" בחלק משפות אירופה, למשל Weißkäse בגרמנית ו-biały ser בפולנית. השם מבדיל גבינה זו מגבינות פרה קשות, המכונות גבינות צהובות.

כשרות

לצורך הכנת הגבינה היו משתמשים באבקה שנועדה לגבן את הגבינה. חלק קטן מהאבקה יוצר בעבר מקיבה של בהמות לא כשרות. למרות זאת, מכיוון שבאבקה כלולים גם חומרים כשרים ומסיבות נוספות, פסק הרב איסר יהודה אונטרמן שהגבינה מותרת באכילה[1]. במשך השנים נמצאו חלופות לאבקה שהכילה חומר מבהמות לא כשרות.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ הרב איסר יהודא אונטרמן, "היתר הגבינה הלבנה", אור המזרח, טבת תשי"ז, עמודים 9-11
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.