גוסס
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
גּוֹסֵס הוא אדם וכל בעל חיים הנוטה למות. פעמים רבות מראהו של הגוסס ניכר לעין ורגילים לתארו כ'נאבק בתהליך המוות'[1]. למרות שאין גבול ברור מתי מתחילה הגסיסה משתמשים במונח לתיאור רגעי החיים האחרונים. לעיתים הגסיסה ממושכת ויש שכתבו שדרכה לארוך שלשה ימים. בהלכה ישנם דינים רבים הנוגעים לדין הגוסס, ובחלקם דינו כמת.
בדרך כלל וברוב הדינים גסיסה היא במצב של מוות טבעי בשונה מפציעה קשה המביאה למוות (טרפה).
אטימולוגיה
השורש ג.ס.ס. אינו מופיע בתנ"ך, קיימות מספר סברות למשמעותו.
דיני הגוסס
לרוב דיניו הרי הוא כחי
- (באדם) אסור לגעת בו ולקרב את מיתתו וההורגו חייב מיתה. (בשונה מטריפה)
- אינו מטמא כמת (או נבילה בבהמה וחיה)
- לדיני ירושה. יורש ומוריש.
- לדיני ייבום וחליצה זוקק ופוטר כאדם חי.
מעט דינים שהוא כמת
סבירות שימות
- חז"ל קבעו ש'רוב גוססין למיתה'
ראו גם
- שכיב מרע
- מוות
- קביעת המוות בהלכה
- חרחורי גסיסה
הערות שוליים
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.