גוש האירו

  גוש האירו (19)
  מדינות האיחוד האירופי המחויבות להצטרף לגוש האירו בעתיד (7)
  מדינות חברות באיחוד האירופי בעלות פטור מהצטרפות לגוש האירו (2)
  אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו בהסכם (4)
  אזורים מחוץ לאיחוד האירופי המשתמשים באירו ללא הסכם (2)
איגוד הסחר החופשי האירופיאזור שנגןהאזור הכלכלי האירופימועצת אירופההאיחוד האירופיגוש האירושווייץאיסלנדליכטנשטייןנורווגיהאלבניהבוסניה והרצגובינהמקדוניה הצפוניתמונטנגרוסרביהמולדובהאוקראינהאזרבייג'ןגאורגיהקזחסטןבלארוסרוסיהארמניהקריית הוותיקןסן מרינומונקואנדורהטורקיהקרואטיהבולגריההממלכה המאוחדתרומניהצ'כיהדנמרקהונגריהליטאפוליןשוודיהקפריסיןאירלנדאוסטריהבלגיהאסטוניהפינלנדצרפתגרמניהיווןאיטליהלוקסמבורגלטביהמלטההולנדפורטוגלסלובקיהסלובניהספרד
דיאגרמת ון אינטראקטיבית המציגה את הקשרים בין ארגונים והסכמים אירופיים שונים

גוש האירו (באנגלית: Euro area או Eurozone) הוא כינוי לאיגוד כלכלי ומוניטרי של 19 חברות האיחוד האירופי, בהן האירו מהווה את ההילך החוקי. הבנק המרכזי האירופי הוא הסמכות המוניטרית העליונה של גוש האירו, ובראשו עומד הבנקאי האיטלקי מריו דראגי.

בגוש האירו חברות בשלב זה, המדינות: אוסטריה, בלגיה, קפריסין, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פורטוגל, סלובניה, סלובקיה, ספרד, לטביה וליטא.

מתוך 11 מדינות הנוספות החברות באיחוד האירופי, שמונה מחויבות על פי אמנת מאסטריכט להצטרף לגוש האירו, כאשר יעמדו בדרישות הכניסה. שוודיה, דנמרק ובריטניה אינן מחויבות להצטרף על אף חברותן באיחוד. 4 מדינות זעירות - אנדורה, מונקו, סן-מרינו וקריית הוותיקן הגיעו להסכם עם האיחוד האירופי המאפשר להם להשתמש באירו כמטבע הרשמי במדינה. הסכם זה אינו מקנה להן את הזכות להיות חלק מגוש האירו ואין להן ייצוג בהנהלת הבנק המרכזי האירופי.

בעוד המדיניות המוניטרית נקבעת על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB), למדינות החברות בגוש האירו אין ממשלה מאוחדת, משרד אוצר מאוחד או מדיניות פיסקלית מחייבת אולם משבר החוב האירופי הביא לפעולה מתואמת של המדינות העיקריות החברות בגוש האירו ויצירת מנגנון היציבות הפיננסית האירופית.

החברות בגוש האירו

ב-1998 ייסדו 11 מדינות את גוש האירו וב-1 בינואר 1999 הפך האירו למטבע המרכזי במדינות אלו. עם השנים הצטרפו לגוש האירו גם יוון, סלובניה, קפריסין, מלטה, סלובקיה, אסטוניה, לטביה וליטא:

מדינהשנת הצטרפותאוכלוסייה (במיליונים)תמ"ג נומינלי (2009) (במיליוני דולר)
אוסטריה  אוסטריה19998.3384,908
בלגיה  בלגיה199910.7468,522
קפריסין  קפריסין20080.824,910
אסטוניה  אסטוניה20111.319,120
פינלנד  פינלנד19995.3237,512
צרפת  צרפת199964.12,649,390
גרמניה  גרמניה199982.13,330,032
יוון  יוון200111.3329,924
אירלנד  אירלנד19994.5227,193
איטליה  איטליה199960.12,112,780
לוקסמבורג  לוקסמבורג19990.552,449
מלטה  מלטה20080.47,449
הולנד  הולנד199916.5792,128
פורטוגל  פורטוגל199910.6227,676
סלובקיה  סלובקיה20095.487,642
סלובניה  סלובניה20072.048,477
ספרד  ספרד199947.71,460,250
לטביה  לטביה20142.1

9

 49,890
ליטא  ליטא20153.594,584
הגוש האירופי329.9412,475,099

נספחים לגוש האירו

חלק מהטריטוריות הצרפתיות שמעבר לים אימצו את האירו כהילך החוקי:

ל-4 מדינות הסכם רשמי עם האיחוד האירופי בהקשר לשימוש באירו:

מדינות ואזורים בהם האירו משמש הילך חוקי דה פקטו:

התרחבות גוש האירו

כיום ישנן 9 מדינות החברות באיחוד האירופי אך האירו לא משמש בהן כמטבע המרכזי. על מנת להצטרף לגוש האירו כל מדינה חייבת לעמוד במשך שנתיים ב-II ERM (התאמה מדורגת לשע"ח האירו). מתחילת 2009 הבנקים המרכזים של אסטוניה, לטביה, ליטא ודנמרק הכריזו כי יפעלו בהתאם ל-II ERM.

אדמיניסטרציה וייצוג

המדיניות המוניטרית בכל מדינות הגוש האירופי, מנוהלת על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB) ונציגי המדינות בהן האירו משמש כמטבע המרכזי (Eurosystem). על מנת לתאם בין המדינות החברות באיחוד האירופי שאימצו את האירו לבין המדינות שלא אימצו. הוקם גוף, המאחד בתוכו את כל 28 מדינות האיחוד האירופי (ESCB) ובו מתבצע התיאום בין הבנקים המרכזיים של המדינות החברות.

גוש האירו מיוצג פוליטית על ידי שרי האוצר של המדינות החברות (Euro Group). יום לפני התכנסות המועצה הכלכלית – פיננסית האירופית (אקופין) נוהגים להיפגש שרי האוצר של גוש האירו. כאשר דנים במועצה בנושאים הקשורים לאירו בלבד, זכות ההצבעה נתונה לקבוצה זו בלבד.

ראש ממשלת לוקסמבורג, ז'אן-קלוד יונקר העומד בראש שרי האוצר של מדינות גוש האירו (Euro Group). הציע באפריל 2008 כי יהיה ייצוג יחיד עבור גוש האירו בקרן המטבע העולמית (IMF) ובכך, לשנות את המצב הנוכחי בו כל מדינה מייצגת את עצמה. יונקר טען כי פיצול זה יוצר חוסר תיאום ומבוכה בין החברות. עד עתה לא התקבלה החלטה בנושא.

מדיניות פיסקאלית

כל מדינה מנהלת בעצמה את המדיניות הפיסקאלית. ישנם קווים מנחים וקיים תיאום בין המדינות בגוש האירופי. לטובת יציבותו של האירו, נדרשות חברות הגוש האירופי לכבד את האמנה ליציבות וצמיחה (SGP) הקובעות גבולות לחוב הלאומי, לא יותר מ-3% מהתמ"ג השנתי. מדינות רבות בגוש עברו על הנחיה זו במשך השנים. הניהול הפיסקלי העצמאי של כל מדינה עולה לדיון מחודש לאחר המשבר הכלכלי והיקלעותן של מספר מדינות, בהן יון, למצב של כמעט "חדלות פרעון". כיוון שהאינטרס הברור של גוש האירו הוא לשמור על יצבותן של החברות (על מנת לשמור על יציבותו שלו). ניהול מדינות פיסקאלית "פרועה" מצד אחת החברות משפיעה על כל חברות גוש האירו.

היסטוריה של התהליך - לוח הזמנים[1]

  • 1946 - וינסטון צ'רצ'יל נואם באוניברסיטת ציריך בזכות הקמת "ארצות הברית של אירופה" אשר תביא תקוה לשיפור ברמת חייהם של מאות מיליונים.
  • 1951 - יסוד קהילת הפלדה והפחם של אירופה (ECSC) בהשתתפות בלגיה, צרפת, גרמניה, הולנד, לוקסמבורג ואיטליה.
  • 1957 - חתימת אמנת רומא ליצירת הקהילה הכלכלית האירופאית (EEC).
  • 1992 - חתימת אמנת מאסטריכט ליצירת האיחוד האירופי ומטבע אחיד.
  • 1995 - 16 בדצמבר, נקבע שמו הרשמי של המטבע האירופי (תחילית של המילה אירופה בשפות השונות: יורו, אירו, אוירו, וכדומה)
  • 1999 - 1 בינואר. השקת המטבע האירופי ב-11 מדינות במקביל למטבעות הלאומיים, ליצירת האיחוד המוניטרי הגדול בהיסטוריה.
  • 2001 - יוון מצטרפת לאיחוד ומאמצת את המטבע החדש לאחר 2600 שנה של שימוש במטבע הלאומי שלה, הדרכמה.
  • 2002 - 1 בינואר. היורו מחליף באופן רשמי את המטבעות הלאומיים.
  • 2003 - שוודיה עורכת משאל עם בנוגע להצטרפות לגוש היורו, המסתיים בהחלטה שלילית.
  • 2004 - 15 בנובמבר. יוון מודה כי אינה עומדת, ומעולם לא עמדה בקריטריונים להצטרפות לגוש היורו, וכי כל הנתונים שמסרה היו מעוותים או מוסתרים.
  • 2007 - סלובניה מצטרפת לגוש היורו.
  • 2008 - מלטה וקפריסין מצטרפות לגוש היורו. ביולי נמכר יורו אחד תמורת 1.6 דולר אמריקני.
  • 2009 - סלובקיה מצטרפת לגוש היורו. המטבע נמצא בשימוש ישיר של 332 מליון בני אדם, ושל 175 מליון נוספים אשר מטבעותיהם מוצמדים ליורו. כשליש מעתודות המט"ח בעולם נקובות ביורו. 17 כלכלות גוש היורו מהוות את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. משבר החובות האירופי מתחיל רשמית בחודש נובמבר כתוצאה ממשבר החובות של דובאי. ראש ממשלת יוון מודיע בדצמבר כי כלכלת ארצו נמצאת במצב חמור.
  • 2010 - 2 במאי. יוון הופכת למדינה הראשונה בגוש היורו הנזקקת לחילוץ פיננסי. חבילות חילוץ נוספות מוענקות לאירלנד ולפורטוגל.
  • 2011 - אסטוניה מצטרפת לגוש האירו.כ-16 מליון בני אדם מובטלים רשמית בגוש היורו, הנתון הגבוה ביותר מאז 1998. המשקיע וורן באפט מכריז כי מערכת גוש היורו אינה פועלת.
  • 2014 - 1 בינואר. לטביה מצטרפת לגוש האירו.
  • 2015 - 1 בינואר. ליטא מצטרפת לגוש האירו.

הצטרפות ישראל לגוש האירו

בעבר עלו רעיונות בישראל להחליף את מטבע השקל בדולר האמריקאי, גם רעיונות בדבר החלפת המטבע המקומי באירו נדונו. בנק ישראל אמד בצורה כמותית את היתרונות והחסרונות הגלומים במהלך אפשרי של ויתור על השקל הישראלי, הצטרפות לגוש האירופי ואימוץ האירו.[2] המסקנה אליה הגיעו עורכי המחקר היא, כי החיסכון כתוצאה מהצטרפות לגוש האירו זניח. בנק ישראל מחזיק ברזרבות של מט"ח כאשר כ-65% מהרזרבות מוחזקים בדולרים וכ-30% באירו[3]

ההתמודדות של ישראל עם המשבר הכלכלי העולמי הייתה טובה יותר מאשר גוש האירו:[4] הצמיחה בישראל בשנת 2008 ו-2009 הייתה של 4% לעומת 0.5% ו-0.7% בהתאמה בגוש האירו. נטען כי עצמאותה של ישראל ויכולתה לנהל מדיניות מוניטארית ופיסקאלית גמישה היוו חלק מרכזי ביכולת להתמודד עם המשבר הכלכלי העולמי[דרוש מקור].

נגיד בנק ישראל לשעבר ויו"ר ג'י.פי מורגן אינטרנשיונאל באותה עת, יעקב פרנקל, הגדיר את גוש האירו[5] כמיטה חולה. בנאום בוועידת ישראל לעסקים ב-2010 התייחס פרנקל לגירעון התקציבי בו נמצאות חברות רבות בגוש האירופי ובכך רמז על דעתו בדבר הצטרפותה של ישראל לאיחוד האירו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ אשר שכטר, נולדה בכפייה ותיגמר באסון: המשפחה הכי נוירוטית - משפחת היורו, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2011
  2. ↑ יואב סופר – להצטרף או לא להצטרף לגוש מטבע? המקרה הישראלי – אתר בנק ישראל
  3. ↑ דו"ח השקעת יתרת מטבע חוץ לשנת 2014 באתר בנק ישראל
  4. ↑ התמודדות ישראל עם המשבר הכלכלי ואתגרים לעתיד – אתר הכנסת
  5. ↑ תומר זלצר, יעקב פרנקל: "גוש היורו הוא מיטה חולה", באתר כלכליסט, 12 בדצמבר 2010
מטבעות שקדמו לאירו ומטבעות נוספים של מדינות האיחוד האירופי
מטבעות לאומיים של מדינות האיחוד שהוחלפו שילינג אוסטרי • לירה איטלקית • פונט אירי • פרנק בלגי • מארק גרמני • גילדן הולנדי • דרכמה יוונית • פרנק לוקסמבורגי • לטס לטבי • ליטאס ליטאי • לירה מלטזית • טולר סלובני • קורונה סלובקית • פזטה ספרדית • אשקודו פורטוגלי • מרק פיני • פרנק צרפתי • לירה קפריסאית • קרון אסטוני
מטבעות אחרים שהוחלפו יחידת מטבע אירופית (אקו) • פרנק מונוגסקי • לירה סן מרינזית • לירת הוותיקן
מטבעות ב-ERM II כתר דני
מטבעות אחרים שלא הוחלפו ליש"ט בריטית • קורונה צ'כית • פורינט הונגרי • זלוטי פולני • קרונה שוודית • לב בולגרי • לאו רומני • קונה קרואטית
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.