גזעי בר של צמחי תרבות

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מכלולזציה ועיצוב וקישור הערות השוליים לערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גזעי בר של צמחי תרבות או קרובי צמחי תרבות, הם כינוי של אבותיהם הקדמונים של גידולי תרבות (כמו חיטה, אורז, תירס ודומיהם) או מיני בר הקרובים אליהם גנטית[1]. לאלו חשיבות עצומה כמקור להשבחה וטיפוח- בשיפור גידולים חקלאיים מוכרים ולקיום חקלאות בת-קיימא[2][3]. בהתחשב בשינויים האקלימיים להם אנו עדים, וחוסר היציבות של בתי הגידול הנובעים מכך, לקרובי צמחי התרבות תיתכן חשיבות מכרעת בשימור מקורות המזון במילניום החדש[1].

ניקולאי ואווילוב, בוטנאי רוסי, היה מבין הראשונים שהבין את חשיבותם של מיני הבר קרובי גידולי התרבות בשיפור תכונות של גידולים חקלאיים. חומר גנטי של מיני בר שימש חקלאים במשך ההיסטוריה לשיפור איכות המזון ולהגדלת יבולים. כך, עד היום מגדלים חקלאים במקסיקו תירס בר בסמוך לשדות תירס תרבותי כדי ליצור מכלואים בעלי תכונות ייחודיות. גם בתוכניות השבחה בעלות אופי מדעי-מודרני יותר משמשים קרובי הבר לצורך השבחה של גידולים חשובים כמו אורז, עגבנייה וצמחי קטנית[4]. מלבד צמחי מזון מוכרים אלו, צמחי בר קרובי צמחי תרבות יכולים לתרום לשיפור תכונות של צמחים בעלי תועלת, כמו אלה המשמשים לסיבים (כדוגמת כותנה), צמחי נוי, צמחי תבלין ורפואה, צמחי שמן ותעשייה, צמחי מרעה ועוד.

שימור מקורות הבר

אוכלוסיות טבעיות של מינים אלו נמצאות בסכנה מידית כתוצאה מהרס של בתי גידול במהלך עבודות פיתוח, בינוי ועיור. צמחים אלו מהווים חלק בלתי נפרד מבתי גידול טבעיים וחקלאיים, ומחובתנו לשמר את בתי הגידול גם על מנת לדאוג לשימור מקורות הבר לדורות הבאים[5], זאת בהנחה ששימור השונות הביולוגית חשוב לשיפור גידולים חקלאיים, להבטחת מקורות מזון, ולשמירה של סביבת חיים בריאה[6].

ראו גם

הערות שוליים

  1. 1 2 Maxted, N., Ford-Lloyd, B.V., Jury, S.L., Kell, S.P. and Scholten, M.A. (2006). Towards a definition of a crop wild
    relative. Biodiversity and Conservation 15(8):2673-2685
  2. ↑ Bioversity International, (2006). Crop wild relatives. Bioversity International, Rome
  3. ↑ FAO, (1998). The State of the World’s Plant Genetic Resources for Food and Agriculture. FAO, Rome; FAO, (2008). Establishment of a global network for the in situ conservation of crop wild relatives: status and needs. FAO, Rome
  4. ↑ Hajjar, R. and Hodgkin, T., (2007). The use of wild relatives in crop improvement: a survey of developments over the last 20 years. Euphytica, 156: 1-13
  5. ↑ Maxted, N., Ford-Lloyd, B.V. and Kell, S.P., (2008). Crop wild relatives: establishing the context. In: Maxted, N., Ford-Lloyd, B.V., Kell, S.P. Iriondo, J., Dulloo, E. and Turok, J. (eds.) Crop Wild Relative Conservation and Use. Pp. 3-30. CABI Publishing, Wallingford
  6. ↑ Hawkes, J.G., Maxted, N. and Ford-Lloyd, B.V., (2000). The ex situ conservation of plant genetic resources. pp. 1-250. Kluwer, Dordrecht
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.