גטו (מחזה)
גטו הוא מחזה מאת המחזאי הישראלי יהושע סובול. המחזה נכתב בשנת 1983 וזכה להצלחה בינלאומית. הוא תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים.
"גטו" הוא המחזה הראשון בטרילוגיית "טריפטיך הגטו", שנכתבה על ידי סובול ומתרחשת כולה בגטו וילנה. שני המחזות הנוספים בטרילוגיה הם "אדם" ו"במרתף".
בישראל הועלה המחזה שלוש פעמים בתיאטראות גדולים: פעמיים בתיאטרון חיפה ופעם אחת בתיאטרון הקאמרי. פעם נוספת הועלה מחזה זה בשנת 2015 על ידי ״המרכז לאומנויות הבמה״, קבוצת תיאטרון לנוער באזור הקריות.
העלילה
המחזה, שמתרחש בתקופת השואה, סובב סביב התיאטרון שהוקם בגטו וילנה ומציג את חייהם של שחקני קבוצת התיאטרון ואת מאמציהם לשמור על צלם אנוש ולחיות חיים נורמליים עד כמה שניתן, גם בתנאים הקשים של הזמן והמקום. כמו כן, מתאר המחזה את המאבקים הפוליטיים בתוך הגטו, את דרכו של כל אחד לשרוד את התופת ואת הדילמות הנוראות שעמדו בפני תושבי הגטו.
במחזה, שמבוסס על אירועים אמיתיים, מופיעות גם כמה דמויות היסטוריות אמיתיות שפעלו בגטו, כדוגמת יעקב גנס, הדמות הראשית במחזה, שהיה מפקד המשטרה היהודית ויושב ראש היודנראט בגטו. גנס מאמין כי ריצוי הנאצים על ידי שיתוף פעולה עמם עשוי למשוך זמן עד לסוף המלחמה ובכך להציל לפחות חלק מתושבי הגטו. לשם מטרה נעלה זו, מוכן גנס לקבל על עצמו את ההחלטה הנוראה של שיתוף פעולה עם הנאצים בשליחת יהודים מהגטו למוות בפונאר. כמו כן, יוזם גנס את הקמת תיאטרון הגטו, אשר מעבר למטרה לשמור על צלם אנוש, נועד להוכיח לנאצים כי היהודים הם עם יוצר שלא כדאי להשמיד.
כנגד גנס ניצב הרמן קרוק, הספרן הקומוניסט, המתנגד בתוקף לכל שיתוף פעולה עם האויב הנאצי ומבקר על כך את גנס בחריפות. מלבד התנגדותו לשיתוף פעולה עם הנאצים בנושא המשלוחים לפונאר, קרוק סולד מהרעיון של יהודים שמופיעים בתיאטרון בפני הנאצים ומבדרים אותם. גנס מבחינתו רואה בהשפלה מחיר הכרחי להצלת חיים.
לעומת קרוק וגנס, אשר למרות היריבות העזה ביניהם- שניהם חרדים לגורל אחיהם בגטו, מוצגת גם דמות של יהודי מסוג אחר- דסלר, אשר על מנת להציל את עורו, מתנדב לעזור לקלגסים הנאצים במלאכת ההתעללות בתושבי הגטו, ומכה בהנאה יהודים אחרים. יהודי נוסף המופיע במחזה הוא וייסקופ, איש עסקים מיומן ומנוסה, אשר בתוך הגיהנום של הגטו מצליח לצבור הון ואף מכנה את עצמו "מלך הגטו".
דמות נוספת במחזה היא קיטל, קצין האס אס הממונה על הגטו, המוצג תחילה כאנושי למרות הכל, אך בסוף מתבררת האמת הצפויה מראש.
הדילמות המוצגות במחזה
לאורך כל המחזה מציג סובול דילמות קשות שעמדו בפני יהודים רבים בתקופת השואה:
- האם מותר להקריב מספר בני אדם כדי להציל מספר גדול יותר של בני אדם?
- האם צריך להוציא להורג שני נערים יהודים ששדדו ורצחו יהודי זקן?
- האם צריך לנסות לרצות את הנאצים ובכך לשרוד? שאלה זו נענית בסוף המחזה, כאשר למרות התיאטרון נרצחים כל תושבי הגטו, וגנס ביניהם.
הצגת דמות הנאצי במחזה
דווקא את קיטל, קצין האס אס, אשר מצופה ממנו להיות רשע מוחלט, סובול בוחר להציג כדמות מורכבת בעלת מאפיינים שונים ואף מנוגדים. קיטל מוצג מצד אחד כאדם רצחני וחסר כל עכבות מוסריות (מאפיינים שמתאימים לדרך ה"מקובלת" יותר של הצגת דמות הנאצי), ומצד שני כאדם תרבותי ושוחר אמנות אשר מנגן בסקסופון וצופה בהנאה בתיאטרון של היהודים.
הצגת המחזה בישראל
בישראל הועלה המחזה שלוש פעמים: בתיאטרון חיפה, הצגת בכורה ב-7 באפריל 1984, בבימויו של גדליה בסר; שוב בתיאטרון חיפה בשנת 1998 בבימויו של יהושע סובול (אשר ביים עוד ארבע גרסאות של המחזה בוושינגטון, גרמניה ואוסטריה); ובתיאטרון הקאמרי בשנת 2010 בבימויו של עמרי ניצן. בשנת 2015 הועלה בגירסת תיאטרון הקאמרי, על ידי ״המרכז לאומנויות הבמה״, קבוצת תיאטרון לנוער באזור הקריות.
הדמויות
- הדמויות במחזה מבוססות רובן על אנשים שחיו ופעלו בגטו:
| השחקנים הראשיים בשלוש ההפקות | |||
|---|---|---|---|
| תפקיד / דמות | תיאטרון חיפה, 1984 | תיאטרון חיפה, 1998 | תיאטרון הקאמרי, 2010 |
| ראש המשטרה היהודית יעקב גנס | יוסוף אבו ורדה | אשר צרפתי | נתן דטנר |
| קצין האס אס קיטל | דורון תבורי | אורי רביץ | איתי טיראן |
| חיה | ריקי גל | חיה סמיר | אניה בוקשטיין (בשלב מסוים החליפה אותה אולה שור-סלקטר) |
| איש העסקים וייסקופ | רמי דנון | אריה מוסקונה | רמי ברוך |
| הרמן קרוק | אילן תורן | אמנון מסקין | אלי גורנשטיין |
| ישראל סגל (שרוליק) | מיכאל כפיר | יואב בר לב | גדי יגיל |
| לינה- הבובה | עמי וינברג | לירית מאש | חני פירסטנברג (בשלב מסוים החליפה אותה נעמה שטרית) |
רישיון cc-by-sa 3.0