גיורא צחור
| גיורא צחור | ||
|---|---|---|
| לידה | 27 באוקטובר 1941 סנט אטיין, צרפת  | |
| פטירה | 16 ביולי 2012 (בגיל 70) | |
| סיבת המוות | נהרג | |
| השתייכות |   | |
| תקופת שירות | 1968–1992 (המוסד) | |
| דרגה |  | |
| תפקידים צבאיים | ||
|
סגן מפקד פלוגה בגדוד 46 | ||
| מלחמות וקרבות | ||
| עיטורים | ||
|
| ||
| תפקידים אזרחיים | ||
|
מפקד יחידת כידון | ||
גיורא צחור (וייס) (27 באוקטובר 1941 - 16 ביולי 2012) היה בכיר ב"מוסד" ובעל עיטור העוז.
ביוגרפיה
צחור נולד בסנט אטיין שבצרפת בשם ג'ורג' וייס. בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה הוחבא וגדל במנזר. עלה בגפו לישראל, התגייס לצה"ל ושובץ בחיל השריון. עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים והיה מפקד מחלקת טנקים. השתחרר בדרגת סגן לאחר ששימש סגן מפקד פלוגה בגדוד 46. במלחמת ששת הימים גויס לשירות מילואים במסגרת חטיבה 37, ולחם עימה בקרבות בצפון השומרון בעמק דותן ושכם. על חלקו בקרב בו השמידה מחלקתו שבעה טנקי פטון של צבא ירדן זכה בצל"ש שהומר לעיטור העוז. במהלך הקרבות נפצע באורח קשה ונכווה בכל חלקי גופו.
ב-1968 גויס ל"מוסד" וסיים בהצלחה את הקורס המבצעי, זכה בארגון לכינוי "רובר". שירת כלוחם ומפקד ביחידות המבצעיות של הארגון, ולאורך השנים השתתף ופיקד על מבצעים מיוחדים. בסוף שנות ה-70 מונה לסגן מפקד יחידת כידון וב-1984 מונה למפקדה. פיקד על החוליה שהבריחה לישראל את מרדכי ואנונו. ב-1992 פרש משירות קבע ב"מוסד", אך המשיך לשרת במשימות שונות מחוץ לישראל גם לאחר מכן, על שירותו זכה ב-1992 בצל"ש מראש המוסד, שבתאי שביט.[1]
צחור נהרג בתאונת דרכים ביולי 2012 לאחר שנדרס בעת שרכב על אופניו. תמונתו נאסרה לפרסום.
קישורים חיצוניים
- עיטור העוז שהוענק לגיורא צחור, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- כתבה עליו בעיתון "במחנה", באתר גבורה.
- בכיר המוסד שהבריח את ואנונו לארץ נדרס למוות, באתר ynet, 17 ביולי 2012
- רענן בן צור, ראש המוסד ספד לבכיר שנהרג: "מקצוען ואמיץ", באתר ynet, 17 ביולי 2012.
- סגן גיורא וייס: חיסול שבעה טנקים, מעריב (עיתון), 30 באוקטובר 1967
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0