גיל הראבן

גַּיִל הַרְאֶבֶן
לידה 1959 (62 בערך)
תל אביב, ישראל
לאום יהודיה
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות שאהבה נפשי
שנות פעילות 1993-הווה
הוצאות ספרים כתר ספרים, קשת

גַּיִל הַרְאֶבֶן (נולדה ב-1959) היא סופרת ועיתונאית ישראלית.

קורות חייה

הראבן נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים, בתם של הסופרת שולמית הראבן ואיש מדע המדינה אלוף הראבן. לאחר שורה של ספרים שהגיעו לקהל קטן עד בינוני, זכתה הראבן בפרס ספיר על ספרה "שאהבה נפשי" (הוצאת "כתר", 2002), והוחתמה בהוצאת הספרים "קשת" של רם אורן.

במסגרת השכלתה למדה מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע אך לא השלימה את תארה, ולימודי יהדות במכון הרטמן בירושלים, בה עברה להתגורר לאחר כמה שנים בתל אביב. במשך כ-15 שנה כתבה טורים בעיתונות הישראלית, בעיקר במעריב.

יחד עם הכתיבה, הראבן לימדה במכללת "עלמא", בתוכנית "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, בבית הספר לקולנוע "מעלה" ובבית הסופר בירושלים. בשנת 2006 אף הייתה מרצה אורחת באוניברסיטת אילינוי. מ-2011 הראבן משמשת כחברה של האקדמיה ללשון העברית (חברה-יועצת מ-2006) ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת במרכז בית שמואל שבירושלים. היא חיה לצידו של אמנון לורד, ולבני הזוג תאומות.

ספריה של גיל הראבן

  • ארוחת צהרים עם אמא, סיפורים, 1993.
  • הסיפור האמיתי, רומן, 1994.
  • תקווה אם נתעקש, 1996.
  • מוזה, רומן, 1995.
  • הבוקר הרגתי איש, קובץ סיפורים, 1997.
  • הדרך לגן עדן, קובץ סיפורים, מדע בדיוני, 1999.
  • שאהבה נפשי, רומן, 2001. עליו זכתה בפרס ספיר, 2002.
  • חיי מלאך, רומן, 2003.
  • האיש הנכון, רומן, 2005.
  • שפת קיר, אלבום ציורי גרפיטי (יחד עם עליזה אולמרט), 2007
  • השקרים האחרונים של הגוף, רומן, 2008
  • לב מתעורר, רומן, 2010
  • אני ליאונה, הוצאת אחוזת בית, 2014
  • אנשים טועים, סיפורים קצרים, הוצאת אחוזת בית, 2016
  • מיניאטורות מקראיות, מוסד ביאליק, 2018

ספרים שכתבה לילדים

  • אגדה חדשה, ספר ומחזה, 1986 המחזה, 1987 הספר ויצא בשנית 1991.
  • בארץ זוללי הבגדים, סיפורים, 1997.
  • מסע הדוד מקס, עיבוד למחזה ילדים של ספר הילדים של חנוך לוין. הוצג לראשונה בפסטיבל מחזות ילדים בחיפה, 1987.
  • וכן עיבדה לילדים עיבוד חדש אגדות קלאסיות. כיפה אדומה וסיפורים אחרים, 1996. החתול במגפיים וסיפורים אחרים, 1996. מיטב אגדות העולם, 1996. שלגיה ושבעת הגמדים, 1996. מנורת הקסמים של אלדין וסיפורים אחרים, 1996.

קישורים חיצוניים

מכּתביה:

על כתביה:

הקודם:
דוד גרוסמן,
מישהו לרוץ איתו		 פרס ספיר
2002
"שאהבה נפשי"		 הבא:
אמיר גוטפרוינד,
אחוזות החוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.