גלואון

גלואון
מידע כללי
הרכב חלקיק יסודי
סטטיסטיקה בוזון
קבוצת שיוך בוזון כיול
סמל g
תכונות
מסת מנוחה 0 kg
0 MeV/c2
מטען חשמלי 0 e
ספין 1 ħ
מטען צבע קומבינציות של אדום, ירוק, כחול,
אנטי-אדום, אנטי-ירוק ואנטי-כחול
אינטראקציות הכוח החזק, כבידה
היסטוריה
נצפה? כן
שנת גילוי 1979
מגלה פאול סדינג , ביורן וויק , גונתר וולף (גר'), סאו לן וו , רוג'ר קשמור [1]
ניסוי TASSO
מתקן PETRA
מוסד DESY

גלואון הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח החזק. גלואונים מחברים יחד קווארקים לכדי האדרונים. הגלואון הוא נטול מטען חשמלי, הספין שלו הוא 1 והוא נטול מסה. הגם שלגלואונים אין מסה, הם נושאים אנרגיה, המהווה חלק מאנרגיית הקשר הכרומודינמית הקיימת בכל האדרון. הגלואונים אחראים ליציבותם של ההאדרונים, לרבות פרוטונים ונייטרונים. על כן, הגלואונים הם יסוד ליציבותו של כל החומר הבאריוני ביקום.

כרומודינמיקה קוונטית, התאוריה של הכוח החזק, מתארת גלואונים כתוצאה של אינטראקציה בין חלקיקים בעלי מטען צבע. כאשר שני קווארקים יוצרים גלואון, מטען הצבע שלהם משתנה. הגלואון החדש נושא מטען אנטי-צבע, כדי לפצות על הצבע הקודם של הקווארק. מכיוון שגלואונים נושאים מטען צבע בעצמם, הם יכולים לבצע אינטראקציה חזקה עם גלואונים אחרים, מה שהופך את הניתוח המתמטי של הכוח החזק למסובך מאוד. באופן תאורטי, נראה שקיימות תשע קומבינציות של צבעים לגלואונים (אחד לכל צבע - אדום [r], ירוק [g] או כחול [b] - ואחד מכל אנטי-צבע - אנטי-אדום [ar], אנטי-ירוק [ag] ואנטי-כחול [ab] - היוצרים את הקומבינציות r-ar, r-ag, r-ab, g-ar, g-ag, g-ab, b-ar, b-ag ו-b-ab), אולם, עקב סימטריית ה-SU3 קיימים למעשה רק שמונה גלואונים.

הגילוי הניסויי של הגלואון התרחש ב-1979, במאיץ החלקיקים PETRA שבמכון DESY בהמבורג. הגלאי TASSO מצא ראיות לקיומו של מבנה תלת-סילוני במישור יחיד (single-plane three-jet structure). הסילון השלישי יוחס ליצירתו של גלואון מאחד הקווארקים שהופקו בהתנגשות בין אלקטרון לפוזיטרון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. John Ellis (2014). "The Discovery of the Gluon". arXiv:1409.4232. 
המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים
בוזונים פרמיונים
קווארקים

פוטון

למעלה

קסום

עליון

גלואון

למטה

מוזר

תחתון
לפטונים

בוזון
Z

נייטרינו
אלקטרוני

נייטרינו
מיואוני

נייטרינו
טאואוני

בוזון W

אלקטרון

מיואון

טאו

בוזון
היגס
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.