RQ-4 גלובל הוק
| RQ-4 Global Hawk[1] | ||
|---|---|---|
 | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| סוג | כלי טיס בלתי מאויש ארוך טווח | |
| ארץ ייצור |  | |
| יצרן | נורת'רופ גראמן | |
| טיסת בכורה | 28 בפברואר 1998 | |
| יחידות שיוצרו | 42 יחידות (נכון לשנת 2013) | |
| משתמש ראשי |  | |
| דגמים | RQ-4A
RQ-4B | |
| ממדים | ||
| אורך | RQ-4A: 13.4 מטר
RQ-4B: 14.5 מטר | |
| גובה | 4.7 מטר | |
| מוטת כנפיים | RQ-4A: 35.4 מטר
RQ-4B: 39.9 מטר | |
| משקל ריק | 6,781 ק"ג | |
| משקל טעון | 14,628 ק"ג | |
| ביצועים | ||
| מהירות שיוט | 575 קמ"ש | |
| מהירות מרבית | 629 קמ"ש | |
| טווח טיסה מרבי | 22,779 ק"מ | |
| שהות באוויר | 24-36 שעות | |
| סייג רום | 65,000 רגל (21 ק"מ) | |
| הנעה | ||
| רולס רויס AE 3007H מסוג טורבו-מניפה | ||
RQ-4 גלובל הוק (באנגלית: RQ-4 Global Hawk, כונה "טיר-2 פלוס" במהלך פיתוחו) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) ארוך טווח לשהייה ארוכה באוויר ממשפחת High Altitude Platforms תוצרת נורת'רופ גראמן (לשעבר ראיין אירונאוטיקל) המשמש את חיל האוויר האמריקני למשימות איסוף מודיעין. הוא דומה בייעודו ובתכנונו ל-U-2 ונבנה כמחליפו.
הגלובל הוק הוא הכטב"ם הראשון שהורשה על ידי מנהל התעופה הפדרלי (FAA) להשתמש בנתיבים אוויריים אזרחיים בארצות הברית ללא דיווח מוקדם.
אבות טיפוס של הגלובל הוק פעלו במלחמת אפגניסטן ובמלחמת עיראק.
ב-24 באפריל 2001 הגלובל הוק טס ללא הפסקה מבסיס חיל האוויר אדוארדס בארצות הברית לבסיס חיל-האוויר המלכותי האוסטרלי אדינבורו באוסטרליה, ובכך היה לכטב"ם הראשון שחצה את האוקיינוס השקט. הטיסה ארכה 22 שעות.
ב-19 ביוני 2019 הפילה איראן גלובל הוק ימי אמריקאי באזור המפרץ הפרסי.
מערכות
הגלובל הוק נושא מטען ייעודי (מטע"ד) מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR) המספק הדמאה של פני השטח גם כאשר הם מוסתרים על ידי עננות או עשן, ומסוגל לזהות גם מטרות קרקעיות נעות (GMTI). בנוסף, מצויד הגלובל הוק במטע"ד אלקטרואופטי/אינפרה אדום. שני המטע"דים פותחו על ידי חברת ריית'און.
הגלובל הוק יכול לנווט אוטונומית באמצעות מערכת ניווט אינרציאלית (INS) ומערכת הניווט הלווינית GPS. הגלובל הוק משדר את המידע הנאסף לתחנה קרקעית באמצעות תקשורת לווינית.
דגמים
קיימים שני דגמים עיקריים של הגלובל הוק, ה-RQ-4A, שהוא הדגם המקורי, וה-RQ-4B, שהוא דגם גדול יותר, היכול לשאת מטען גדול ב-50%. חיל האוויר האמריקני מתמקד כיום יותר בגרסה החדשה הזו. סקיילד קומפוסיטס ונורת'רופ גרומן מציעים גם גרסה מוקטנת ב-50% של ה-RQ-4A, הידוע כמודל 396, כחלק מתוכנית "האנטר-קילר".
מפעילות
אוסטרליה שוקלת לרכוש מספר כלי גלובל הוק לסיור ימי ויבשתי. הגלובל הוק מתמודד מול ה-RQ-1 מרינר בבדיקות המתוכננות ל-2007. אם יבחר יופעל המטוס על ידי חיל האוויר המלכותי האוסטרלי.
גרמניה שקלה לרכוש גרסה של ה-RQ-4B (המכונה "אירו הוק") המצוידת במערכת לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) מתוצרת חברת EADS להחלפת מטוס האטלנטיק. קנדה היא לקוחה פוטנציאלית נוספת, הבוחנת אפשרות לרכוש את הגלובל הוק למשימות סיור ימי וקרקעי כתחליף לצי מטוסי הסיור CP-140 אורורה או בנוסף להם.
הצי האמריקני הזמין שתי דוגמאות להערכת יכולות סיור ימית. ב-28 במרץ 2006 נמסרה הגרסה הימית של ה-RQ-4A גלובל הוק, הידועה כ-N-1, לצי האמריקני.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חלק מהנתונים בתבנית נלקחו מהערך המקביל באנגלית
רישיון cc-by-sa 3.0