גשור
 | |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 347 מטר |
| תאריך ייסוד | 1976 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 283 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת הגליל העליון רגילה)   גשור | |
גְּשׁוּר הוא קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי הממוקם בדרום רמת הגולן, בגובה של 345 מטרים מעל פני הים, בסמוך לנחל סמך. היישוב קרוי על שם הממלכה ההיסטורית - ממלכת גשור ששכנה באזור הגולן בתקופת המקרא.
נח"ל גשור
היאחזות נח"ל גשור הוקמה ב-8 באפריל 1968[2] על ידי שני גרעינים של השומר הצעיר מדרום להר פרס ליד צומת רפיד, והיה אז נקודת היישוב המזרחית ביותר בישראל. טקס רשמי לציון הקמת ההיאחזות התקיים לאחר חצי שנה באוקטובר 1968[3]. ההיאחזות שכנה באופן ארעי בבסיס של חיל האספקה הסורי עד לסיום הקמת נקודת הקבע שלה[4]. במקום היו מבנה גדול ושני צריפים שהיוו את כל ההיאחזות. במרץ 1970 כבר הייתה ההיאחזות בנקודת הקבע שלה למרגלות תל פארס[5]. בינואר 1970 חוברה ההיאחזות לרשת הטלפון[6].
ההיאחזות סבלה מהפגזות ויריות מסוריה[7][8]. ביוני 1970 נהרגה אחת מחיילות ההיאחזות מהפגזה פתאומית שגם גרמה נזק כבד לבתי היישוב[9]. בעקבות ההפגזה נחפרו תעלות בתוך היישוב ונבנו מבנים חדשים במקום אלו שניזוקו קשות[10]. בניית המבנים הושלמה בפברואר 1971[11].
אזרוח היישוב נדחה על ידי תנועת הקיבוץ הארצי בגלל אי רצונה להקים יישובי קבע בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים[12]. חברי הגרעין במקום התווכחו ביניהם האם ראוי לאזרח את המקום[13]. במרץ 1973 הוחלט לאזרח את היאחזות גשור[14] ובמאי 1973 הוקצה שטח להקמת היישוב האזרחי במקומו הנוכחי, צפונית מזרחית לקיבוץ אפיק[15]. באוקטובר 1973 הבטיח שר השיכון שבניית מבני הקבע של היישוב תחל עוד באותה שנה תקציבית[16]. עם פרוץ המלחמה פונתה ההיאחזות[17] ובחודשים שלאחר מכן שימשה את חיילי צה"ל שנערכו ברמה[18]. חיילי הנח"ל לא שבו אל ההיאחזות לאור הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, על פיה נכלל צומת רפיד בשטח המפורז. אולם התוכניות להקים את יישוב הקבע גשור נמשכו[19]. ב-30 ביוני 1974 אישרה מועצת הקיבוץ הארצי להתיישב בגשור במיקומו החדש[20].
קיבוץ גשור
הגרעין של מקימי היישוב האזרחי גשור התיישב במחנה פיק ב־15 באפריל 1975, ועבר למקומו הנוכחי ב־22 בנובמבר 1976. בשנת 1979 יצא הקיבוץ למסע פרסום לגיוס חברים נוספים[21]
כלכלת היישוב מבוססת על חקלאות שלחין (ענבים לייצור יין, אבוקדו, תפוחים), כותנה וכן גידול בקר לבשר ולולי עופות לפיטום. חלק מחברי הקיבוץ עובדים במפעל בת של טל-דור (בשיתוף עם קיבוץ עין דור) המייצר כבלי חשמל למטוסים.
לקריאה נוספת
- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
- גשור, במאגר המידע "אדם בגליל" של בית יגאל אלון
- גשור, באתר רום גליל
- יעקב ארז, גשור בגולן, מעריב (עיתון), 12 ביוני 1970
- גשור - באתר הגולן
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ אהרן בר, ההתיישבות בארץ־ישראל מאז מלחמת ששת הימים: יהודה ושומרון, עמ' 48
- ↑ היאחזות נח"ל גשור התנחלה ברמת הגולן, דבר, 11 באוקטובר 1968
- ↑ אלעד ולפיד - שני גרעיני נח"ל התנחלו אתמול במרכז הרמה, מעריב (עיתון), 11 באוקטובר 1968
- ↑ דב גולדשטיין, גשור בגבול הסורי, מעריב (עיתון), 20 במרץ 1970
- ↑ ישובי הגולן חוברו לרשת הטלפון הארצית, דבר, 25 בינואר 1970
- ↑ בסיסי ח"א תקפו בסיס חבלנים בירדן, מעריב (עיתון), 13 באוקטובר 1969
- ↑ הסורים הפגיזו ישובים ברמת הגולן, דבר, 12 בפברואר 1974
- ↑ הסורים פתחו בהפגזה פתאומית, מעריב (עיתון), 9 ביוני 1970
- ↑ צבי מגן, משקי רמת הגולן מגדלים זרעים משובחים לייצוא, דבר, 14 באוגוסט 1970
- ↑ נח"ל גשור למגורי קבע, דבר, 3 בפברואר 1971
נחל גשור למגורי קבע, דבר, 19 בפברואר 1971 - ↑ מנחם רהט, מי בולם את ההתיישבות בגולן?, מעריב (עיתון), 25 באוגוסט 1969
- ↑ נחל גשור - נלהבים ומתלבטים, דבר, 2 ביוני 1972
- ↑ השומר הצעיר מתאזרח ברמת הגולן, מעריב (עיתון), 13 במרץ 1973
- ↑ אותר שטח בגולן, מעריב (עיתון), 22 במאי 1973
- ↑ 14 מתוך 17 יישובי רמת הגולן נכנסו למגורי קבע, דבר, 5 באוקטובר 1973
- ↑ דוד שליו, מפוני רמת הגולן מחכים לרגע שיורשו לשוב לבתיהם, דבר, 8 באוקטובר 1973
- ↑ מ"מ, הטלפון נותק בהיאחזות, דבר, 17 בינואר 1974
- ↑ עוד השנה: 4 ישובים חדשים יוקמו בגולן, דבר, 4 ביוני 1974
- ↑ הקיבוץ הארצי: התיישבות בגשור, דבר, 1 ביולי 1974
- ↑ קיבוץ גשור, מעריב (עיתון), 29 במאי 1979
| ||||||||||||
