דאגלס A-20 האבוק

דאגלס A-20 האבוק
Douglas A-20 Havoc
'A-20G האבוק' בשירות חיל האוויר של ארצות הברית
מאפיינים כלליים
סוגמטוס תקיפה, מפציץ בינוני, מטוס קרב לילי, מטוס סיור
ארץ ייצורארצות הברית ארצות הברית
יצרןדאגלס איירקראפט קומפני
טיסת בכורה23 בינואר 1939
תקופת שירות1941 – 1949
צוות3 אנשי צוות[1]
יחידות שיוצרו7,478
משתמש ראשיחיל האוויר האמריקני חילות האוויר של צבא ארצות הברית
חיל האוויר הסובייטי חיל האוויר הסובייטי
חיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי
ממדים
אורך14.62 מטר
גובה5.52 מטר
מוטת כנפיים18.6 מטר
שטח כנפיים43.1 מ"ר
משקל ריק7,272 ק"ג
משקל טעון10,944 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית523 קמ"ש (בגובה 4,400 מטר)
קצב נסיקה10 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי1,521 ק"מ
סייג רום7,200 מטר
חימוש
תותחיםתשעה מקלעי 0.5 בראונינג (6 קבועים בקדמת המטוס, 2 בצריחון עליון ו-1 מתחת למטוס)
פצצות1,800 ק"ג
הנעה
X2 רייט R-2600-23 - מנוע רדיאלי טורבו - סופר מדוחס, 1,600 כ"ס כ"א.
תרשים

דאגלס A-20 האבוק (באנגלית: A-20 Havoc, "חורבן") היה מטוס תקיפה ומפציץ בינוני בעל שני מנועים שפותח על ידי דאגלס איירקראפט קומפני בשנות ה־30 של המאה ה־20 ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה בכוחות האוויר של בעלות הברית; בעיקר בחילות האוויר של צבא ארצות הברית, חיל האוויר הסובייטי, חיל האוויר המלכותי, וחיל האוויר הצרפתי. בשירות חילות האוויר של מדינות ההסכמה דגמי המפציצים כונו בוסטון (Boston) ושאר הדגמים נקראו 'האבוק', מלבד בחיל האוויר המלכותי האוסטרלי - שם כונו כל הדגמים 'בוסטון'. בחילות האוויר של ארצות הברית דגמי הקרב הלילי כונו P-70.

דגמים עיקריים

  • A-20A: דגם היצור המשמעותי הראשון שפותח לשירות בארצות הברית לאחר שהדגמים הראשוניים פותחו לצורכי חיל האוויר המלכותי וחיל האוויר הצרפתי. דגם ה-A כלל זוג מנועי R-2600-3 ומספר מצומצם עם מנועי R-2600-11, והוא נכנס לשירות באביב 1941. סך הכל 143 מטוסים מדגם זה יוצרו.
  • A-20B: דגם שיוצר בכמות גדולה של 999 מטוסים עבור חילות האוויר של ארצות הברית, למרות שבפועל 665 מהם יוצאו לברית המועצות ורק הנותרים נכנסו לשירות בארצות הברית.
  • A-20C: דגם ה-C פותח בניסיון להגיע לדגם יצוא אחיד, בעיקר עבור בריטניה וברית המועצות. קדמת המטוס הייתה מזוגגת, הדגם כלל זוג מנועי RF-2600-23, מיגון לאורך המטוס ויכולת לנשיאת טורפדו במשקל 910 ק"ג. רוב מטוסי דגם זה נשארו לבסוף בשירות ארצות הברית לאור המתקפה על פרל הארבור, סך הכל יוצרו 948 מטוסים מדגם זה.
  • A-20G: הדגם הנפוץ ביותר, הוא נכנס לשירות בתחילת 1943 וכלל שיפורים בעיקר לחימוש המטוס. בקדמתו הזגוגיות הוסרו ובמקום הותקנו ארבעה תותחי 20 מ"מ ושני מקלעי בראונינג M2 מק"כ. סך הכל יוצרו 2,850 מטוסים מדגם זה.
  • A-20H: דגם דומה ל-G אך בעל זוג מנועים משודרגים R-2600-29 בעלי 1,700 כ"ס. סך הכל 412 מטוסים מדגם זה יוצרו.
  • A-20J / Boston IV: דגם שתוכנן להוביל מבנה הפצצה וכלל עמדת מטילן נוספת בקדמת המטוס. סך הכל 450 מטוסים מדגם זה יוצרו, 169 מהם שירתו בחיל האוויר המלכותי תחת השם 'Boston IV'.
  • A-20K / Boston V: דגם דומה ל-J אך בעל מנועים משודרגים R-2600-29. דגם זה היה דגם היצור האחרון של המטוס.

מפעילות עיקריות

הערות שוליים

  1. ↑ הנתונים מתייחסים לדגם ה-A-20G.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.