דאסו מיסטר

דאסו מיסטר
Dassault Mystère IV A
מאפיינים כלליים
סוגמטוס קרב
ארץ ייצורצרפת  צרפת
יצרןדאסו
צוותטייס אחד
ממדים
אורך12.98 מטר
גובה4.46 מטר
מוטת כנפיים11.12 מטר
משקל ריק5,785 ק"ג
משקל טעון9,820 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית1,120 קמ"ש
טווח טיסה מרבי1,300 ק"מ
דחף3,400 ק"ג
חימוש
תותחיםשני תותחי דאפה 30 מ"מ בתחתית הגוף, עם 150 פגזים לכל תותח
פצצותארבע נקודות נשיאה תחת הכנפיים למכלי דלק נתיקים, פצצות, או כוורות, או 4 רקטות במשקל 900 ק"ג
הנעה
מנוע היספנו-סויזה ורדון 253 בעל דחף של 3,400 ק"ג
מטוס מיסטר בקיבוץ חולתה

דאסו מיסטר הוא מטוס קרב סילוני צרפתי משנות ה-50, שיוצר על ידי חברת דאסו. המטוס היה חמוש בזוג תותחים מסוג דאפה 30 מ"מ וצויד במנועי אטאר. המטוס שקל 9.8 טון עם מהירות מרבית של 1,120 קמ"ש וטווח טיסה של 1,300 ק"מ.

המיסטר הראשון לא היה אלא מטוס אוראגן עם כנפיים משוכות לאחור בזווית של 30 מעלות. אבטיפוס של המיסטר הוטס לראשונה בפברואר 1951 ובשנתיים שלאחר מכן הוטסו עוד 8 אבות טיפוס, עד שהוחלט להכניסו ליצור. באפריל 1953 החליט חיל האוויר הצרפתי לרכוש 156 מטוסי מיסטר IVA, ו-24 מטוסי מיסטר IIC, הדגם הבסיסי והנחות יותר, נרכשו על ידי ישראל.

המיסטר בחיל האוויר הישראלי

בשנת 1955 רכשה מצרים מטוסי סילון חדישים מצ'כוסלובקיה בעסקת נשק גדולה ובכך הופר מאזן הכוח האווירי בין ישראל ומצרים כאשר לחיל האוויר המצרי 200 מטוסי סילון ולחיל האוויר הישראלי 50 בלבד. החשש הישראלי גבר לנוכח יתרון האיכות של המטוסים שנרכשו מדגם מיג 15 ו-מיג 17 שהיו עדיפים על האוראגן והגלוסטר מטאור.

בנסיון להעמיד מענה ראוי לרכש החדש ביקשה ישראל מצרפת לרכוש מטוסי סילון חדישים מדגם מיסטר IVA. צרפת התנגדה למכירת מטוסים אלה והציעה במקומם מכירת מטוסי מיסטר II. במרץ 1956 בעקבות התקדמות ביחסי ישראל-צרפת, הסכימה לבסוף צרפת למכור לישראל 12 מטוסי מיסטר IVA בשל אינטרסים צרפתיים במזרח התיכון ורצון שלהם לחזק את ישראל[1]. מטוסים אלה נחתו בישראל ב 11 באפריל לאחר חניית ביניים לתדלוק באיטליה. באותה השנה נחתמו עסקות נוספות לרכישת מטוסי מיסטר ובסך הכל סופקו באותה השנה 61 מטוסי מיסטר[2]. מטוס המיסטר האחרון היה מותאם לצילום והגיע ארצה, מוטס על ידי דני שפירא, סמוך מאד לפתיחת מבצע קדש.

מטוסי המיסטר של חיל האוויר הישראלי לקחו חלק משמעותי במבצע קדש שהתרחש ב-1956 כמטוסי יירוט. ב-30 באוקטובר נשלחו מיסטרים לחפות על הכח הקרקעי במיתלה וכנגדו הוזנקו כ-20 מטוסי קרב מצריים. בקרב הופל מטוס מיג אחד ואחרים נפגעו אך לא נפלו. למחרת, ב-31 באוקטובר, זוג מטוסי מיסטר נתקלו ברביעיית מטוסי ומפייר מצריים והפילו את כולם בקרב אוויר. ב-2 בנובמבר נשלחו מיסטרים למשימות תקיפה. אחד המטוסים שהוטס על ידי בני פלד נפגע באש נ"מ והוא נטש בעזרת כסא מפלט בדרום סיני בסמוך לשארם א-שייח' הסתתר במדבר ולאחר מכן חולץ בשלום על ידי טייס פייפר. הייתה זו הנטישה הראשונה בעזרת כיסא מפלט בחיל האוויר. ב-3 בנובמבר נשלחו שתי רביעיות למשימת סיוע באזור שארם א-שייח, המטוסים הטביעו ספינה מצרית קטנה ותקפו בטעות את אניית המלחמה הבריטית "קריין".

במלחמת ששת הימים תקפו המיסטרים בכל הגזרות מגוון רב של מטרות, החל מתקיפת בסיסי חיל האוויר של מצרים, ירדן, סוריה ועיראק (מבצע מוקד) ועד לתקיפת כוחות שריון על הקרקע ומטרות נוספות במשך המלחמה.

רוב מטוסי המיסטר הוצאו משימוש בפברואר 1971. חלקם המשיכו לשרת עוד מספר שנים בודדות בתפקידים שונים עד שהוחלפו באופן סופי במטוסי סופר מיסטר וסקייהוק.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

  • יואב אפרתי, ‏המיסטר, באתר "מרקיע שחקים"

הערות שוליים

  1. ↑ יצחק בר-און, לידתה ונפילתה של ידידות: יחסי צרפת-ישראל 1956-1967, בתוך: מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים 35, סתיו-חורף תשנ"ב, עמ' 74
  2. ↑ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 143-137
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.