רב דוד בן זכאי
| רב דוד בן זכאי | ||
|---|---|---|
| לידה | ~ד'תרכ"ב | |
| מקום פעילות | בגדאד | |
| השתייכות | ריש גלותא, נשיא יהדות בבל | |
| תפקידים | פסיקת הלכה | |
| תלמידיו | יום טוב הכהן בן יעקב | |
| בני דורו | רבי אהרן הכהן בן מאיר ראש ישיבת גאון יעקב, רב סעדיה גאון | |
רב דוד בן זכאי ריש גלותא (או דוד נשיאה[1]), היה מצאצאי בוסתנאי בן חנינאי לבית דוד, כיהן בבגדאד כנשיא יהדות בבל בשנים ~ ד'תר"ע - ~ ד'תש"ל.
תולדותיו ומשפחתו
רב דוד נולד בארץ קצר לאביו זכאי שהתייחס למשפחת ריש גלותא עד לזרובבל בן שאלתיאל, היה לרב דוד אח בשם יאשיהו (מצאצאיו נמנה דוד בן דניאל) ובן בשם יהודה.
המחלוקת עם רב סעדיה
רב דוד בן זכאי חלק על רב סעדיה גאון בריב שהחל כשבאו שני אחים לדון בפני רב דוד בדיני ירושת אביהם, רב דוד רצה לשתף את רב סעדיה בפסיקת הדין אלא שרב סעדיה סבר אחרת מסברת רב דוד, ומנע מלחתום - עם סרבתו שלח את הדיון לפני לרב כהן צדק גאון שאכן חתם על פסק הדין כסברת רב דוד. רב דוד לא הסתפק ועדיין רצה שרב סעדיה יכניע לבקשתו ולחתום, ושלח אליו את בנו יהודה להזהיר לרב סעדיה לענות לבקשת אביו, הפעם ספג מכות מתלמידי רב סעדיה אז החליט רב דוד להוריד את רב סעדיה מגאונותו, וכן עשה ומנה במקומו את רב יוסף בן רב יעקב.
בסופו של דבר, רב סעדיה נאלץ לברוח מפניו ויש דעות שאף הושיבו בכלא, לאחר שבע השנים הצליחו בני הדור לפשר את הרגשים מה שגרם להתפייסות רבת משמעות.[2]
המחלוקת עם חכמי פומבדיתא
לאחר פטירת גאון פומבדיתא, רב יהודה בר מר שמואל בשנת 917, מינו חכמי הישיבה את רב מבשר. רב מבשר לא קיבל את מרותו של בן זכאי, אשר כתגובה לכך מינה את רב כהן צדק בן יוסף. המחלוקת נמשכה כחמש שנים, ולבסוף הושגה פשרה ששני החכמים יכהנו במקביל.
תלמידיו וצאצאיו
רב דוד סמך לרבנות את תלמידו יום טוב הכהן בן יעקב, בין צאצאיו נמנה רב חזקיה ריש גלותא שנהרג, וכן רב שר שלום גאון.
הערות שוליים
- ↑ כך מכונה בכתבי רב שרירא גאון
- ↑ אוצר הגדולים ערך רב דוד בן זכאי