רב שר שלום גאון

רב שר שלום בן בועז גאון היה גאון ישיבת סורא למשך עשר שנים, בין השנים 853-848 בערך. תרם רבות לפרסומה ויוקרתה של ישיבת סורא.

חייו

ייחוסו המשפחתי אינו ברור. יש אומרים שהיה חתנו של ראש הגולה[1], ואף היה בעצמו מצאצאי ראש הגולה בוסתנאי בן חנינאי[2]. בשנת 848 בערך התמנה לגאון ישיבת סורא (תחת כהן צדק בן איבומאי גאון), וכיהן בתפקיד זה עשר שנים עד למותו. היה גאון פורה ביותר שהשיב תשובות רבות, בעיקר לקהילות ספרד, קירואן ורומא. כמו כן, עסק בתיעוד ושימור מנהגי התפילה בישיבת סורא, שרבים מהם שוקעו בסדר רב עמרם גאון, והתשמרו בזכותו.

דמותו זכתה לכבוד רב בין גאוני דורו והדורות שאחריו. רב נטרונאי גאון כתב: "ואין מן הדין להשיב על דבריו לאחר מיתה, שכך שנינו אין משיבין את הארי לאחר מיתה[3]; "רבינו שר שלום גאון יעקב אדרת ישראל והתורה"[4].

בשנת ה'תשכ"ב כינס הרב ד"ר שמואל רפאל וינברג את כל התשובות שזיהה כתשובותיו של רב שר שלום גאון, במסגרת עבודת הדוקטורט שלו. תשובות אלו יצאו כספר בשם תשובות רב שר שלום גאון (מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשל"ו). הרב צבי בנימין אוירבך מייחס לו את כתיבת הספר שימושא רבא[5], אך רבים מפקפקים בכך משום שהוא לא הביא ראיות לדבריו[6]

מפסקיו

נוסחי התפילה

רב שר שלום היה מהראשונים ומהחשובים שתיעד את מנהגי ישיבת סורא:

  • בשחרית יש לומר בברכות קריאת שמע "אהבה רבה" ובערבית "אהבת עולם", כדי לפשר בין דעות האמוראים בזה
  • בברכת גאל ישראל, אין להוסיף שום תוספת בין "ה' ימלוך לעולם ועד" לבין החתימה.
  • אין צורך לעמוד בעת הוצאת ספר תורה, אלא מספיק לשתוק[7].
  • התיר אמירת פיוטי קרובות בעת חזרת הש"ץ, בתנאי שהם "מעין הברכה", בניגוד לעמדה הרווחת אצל גאוני בבל המתנגדת להוספת פיוטים בתפילה.
  • יש לומר "שמע ישראל" בקדושה של תפילת מוסף, בשל גזירות שמד.
  • בשבוע שחל בו יום טוב אין אומרים "ויהי נועם" וקדושה דסידרא בתפילת ערבית של מוצאי שבת.
  • בראש חודש או יום טוב שחל בשבת, יש לומר בברכת המזון גם "רצה והחליצנו" וגם "יעלה ויבוא", ולא להסתפק באמירת "יעלה ויבוא" ולהוסיף במשפט אחד את יום השבת.
  • בתפילת מוסף של יום טוב, אין צריך לקרוא את פסוקי קרבנות המוסף, ומספיק לומר "כמו שכתבת עלינו בתורתך".
  • בימים שאין גומרים בהם את ההלל, היחיד לא קורא את ההלל כלל. בימים שגומרים בהם את ההלל מברכים "לגמור את ההלל" (כמנהג הספרדים עד היום).
  • בראש השנה יש לומר בתפילה "מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון" (בניגוד לדעת רב האי גאון, שהתקבלה).

שבת ומועד

אחר

  • כלה שראתה דם נידה לפני בעילת מצווה, סופרת שבעה נקיים וטובלת, ולאחר מכן נכנסת שוב לחופה חוזרת עם שבע ברכות (מצב זה מכונה על ידו "קידושין המרוחקים").
  • מתיר לאפות עוגה עם בשר, מבלי לחשוש שיבואו לאכול את השאריות עם חלב.
  • אסור לשתות חלב גוי, גם אם ידוע שבעדרו של הגוי אין בכלל בהמה טמאה[8].

לקריאה נוספת

  • הרב ש"ר רפאל שמואל הכהן וינברג, מבוא ל"תשובות רב שר שלום גאון", ירושלים ה'תשל"ו, עמ' ז-נב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ כך מסיק וינברג מעדות על רב האי גאון (הובאה באגרת רב שרירא גאון נוסח צרפת (מהדרות לוין עמ' 115, הערה א)
  2. ↑ וינברג כותב (עמ' ט) , ש"בועז" האמור בהקשר לצאצאי בוסתנאי ואזדדואר, הוא בועז אביו של רב שר שלום. לעומת זאת, יעקב נחום אפשטיין וחיים טיקוצ'ינסקי כתבו שהיה זה ראש גולה קראי מהמאה ה-10 או ה-13 (חיים טיקוצ'ינסקי, בוסתנאי ראש הגולה, "דביר" שנה א', והערת פרופ' אפשטיין בעמ' 156), וגם רב שר שלום עצמו (תשובות הגאונים שערי צדק כח ב סי' מב) פסל את צאצאיהם של בוסתנאי ואיזדדואר, דבר המחליש את הסבירות שהוא בא מהם.
  3. ↑ שערי צדק ע א
  4. ↑ ליקוטי פרדס טד
  5. ↑ נחל אשכול על ספר האשכול חלק ב עמ' 84 סימן ב. ראו גם באגרת רב שרירא גאון מהדורת גולדברג בתשובות רב האי גאון בסוף האגרת.
  6. ↑ וינברג, עמ' לה-לו.
  7. ↑ דבריו הובאו בספר המנהיג הלכות שבת (עמ' קנח במהדורת מוסד הרב קוק) ובטור אורח חיים קמו
  8. ↑ ראו שערי דורא פב, שקהילת יהדות רומא חלקה על פסק זה.
גאונים
ראשי ישיבת סורא
 רב מר בר רב הונא • רב חנניה (חיננאי) • רב הונאי (הונא) • רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) • רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) • רב נהילאי (הילאי) הלוי • רב יעקב הכהן מנהר פקוד • רב שמואל גאון • רב מרי הכהן מנהר פקוד • רב אחא גאון • רב יהודאי בן נחמן • רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא • חנינאי כהנא בן הונא • רב יהודאי בן נחונאי הכהן גאון • רב מרי הלוי בן משרשיא • רב ביבוי הלוי • רב הילאי בן מרי • רב יעקב הכהן בן מרדכי • רב איבומאי • רב צדוק בן אשי (יצחק בן ישי) • רב הילאי בן חנניה • רב קימוי בן אשי • רב משה (משרשיא) גאון • רב כהן צדק בן איבומאי • רב שר שלום בן בועז • רב נטרונאי גאון • רב עמרם גאון • רב נחשון בן צדוק • רב צמח בן חיים • רב מלכא • רב האי בן נחשון • רב הילאי בן נטרונאי • רב שלום בן מישאל • רב יעקב בן נטרונאי • רב יום טוב כהנא בן יעקב • רב סעדיה גאון • רב יוסף בן יעקב בר סטיא • רב צמח צדק • רב שמואל הכהן בן חפני • רב דוסא גאון • רב ישראל הכהן בן שמואל • רב עזריה הכהן בן ישראל • רב יצחק
ראשי ישיבת פומבדיתא
 רב חנן מאישקיא • רב מרי בר רב דימי • רב חנא (הונא) • רב רבה (רבא, ראבא) • רב בוסאי (בוסתנאי) • רב הונא מרי בן מר יוסף • רב חייא ממישן • רב רביא בן רב אביי (מורונאי) • רב נטרונאי בן נחמיה • רב יהודה גאון • רב יוסף גאון (בר כותנאי) • רב שמואל בן רב מרי • רב נטרוי כהנא בן אמונה • רב אברהם כהנא • רב דודאי בן נחמן (רב דוראי) • רב חנניא בן משרשיא • רב מלכא בר רב אחא • רב רבא (אבא) בר דודאי • רב שנוי • רב חנינאי כהנא בן אברהם • רב הונא הלוי בן יצחק • רב מנשה בן יוסף • רב ישעיה הלוי בן אבא • רב יוסף בן שילא משלחי • רב רברבי כהנא בן חנינאי • רב איכומאי (אחונאי) כהנא בן אברהם • רב יוסף בן אבא • רב אברהם בן שרירא • רב יוסף בן מר חייא • רב יצחק בן חנניה • רב יוסף בן רברבי • רב פלטוי בן אביי • רב אחא כהנא בן מר רב • רב מנחם בן יוסף בן חייא • רב מתתיהו הכהן בן רברבי בן חנינא • רב אבא (רבה) בן אמי בן שמואל • רב צמח בן פלטוי • רב האי בן דוד • רב קימוי בן אחאי • רב מבשר הכהן בן קימוי • רב כהן צדק בן יוסף • רב צמח בן כפנאי • רב חנניה בן יהודה • רב אהרן הכהן בן יוסף • רב נחמיה בן כהן צדק • רב שרירא גאון • רב האי גאון • רב חזקיה בן דוד
אחרים
 רב יצחק מפירוז שבור • רב אחאי גאון משבחא • רב שמעון קיירא • רב ניסים גאון • רבנו חננאל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.