דוד רוזן

דוד רוזן
תאריך לידה 1950
מקום לידה ישראל
השכלה

האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב במשפטים

השתייכות

מערכת בתי המשפט הישראלית

תקופת כהונה נובמבר 1994 ואילך
תפקידים בולטים
  • שופט בית משפט השלום בתל אביב
  • שופט בית משפט המחוזי בתל אביב
דוד רוזן
-
לידה -
השתייכות   צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1971 בערך - 1994
דרגה   אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

  מלחמת לבנון הראשונה

דוד רוזן (נולד בשנת 1950) הוא נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. קודם לכן היה שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב וראש המחלקה המשפטית במשרד נציב קבילות חיילים, בדרגת אלוף משנה.

ביוגרפיה

רוזן נולד בכפר סבא ב-1950, בנו של דב רוזן, קצין משטרה ולאחר מכן מפקד משטרת כפר סבא. למד בבית הספר היסודי "ברנר" ובתיכון כצנלסון, שניהם בכפר סבא. בילדותו חלה בשיתוק ילדים ונותר עם פגיעה ברגלו. היה חניך בתנועת הנוער "הנוער העובד" וחבר בגרעין "יעלון" שיועד לקיבוץ גרופית שבערבה, אולם עקב הפגיעה ברגלו לא גויס יחד עם שאר חברי הגרעין.

כדחוי שירות למד כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים תואר ראשון ב-1971. התנדב לשירות בצה"ל והוצב אצל היועץ הכספי לרמטכ"ל. במקביל לשירות הצבאי למד משפטים באוניברסיטת תל אביב וסיים את לימודיו ב-1977. בשנים 1977–1979 התמחה בפרקליטות הצבאית הראשית ובפרקליטות מחוז המרכז. בשנת 1979 הוסמך כעורך דין והוצב בפרקליטות הצבאית כתובע צבאי ואחר כך כסנגור, וכפרקליט פיקוד המרכז. ביוני 1988 מונה לסנגור הצבאי הראשי[1]. כסנגור הגן בין היתר על אל"ם יהודה מאיר, שהורשע במתן פקודה בלתי חוקית להכות עצירים בכפר ביתא ובכפר חווארה. שירת בצה"ל עד 1994, ותפקידו האחרון היה ראש המחלקה המשפטית במשרד נציב קבילות חיילים, בדרגת אלוף משנה.

מיד עם שחרורו מצה"ל, בנובמבר 1994, מונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב. במאי 2004 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי תל אביב.

ב-12 באוגוסט 2016 מונה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות,[2] ונכנס לתפקידו ב-2 בינואר 2017.[3]

נשוי לעידית, קלינאית תקשורת, ואב לשלושה בנים. מתגורר בהוד השרון.

פסקי דין בולטים

בבית משפט השלום:

בבית המשפט המחוזי:

  • זיכה את הנאשמים בתיק הלבנת הון בבנק הפועלים.[8] בפסק הדין[9] כתב על המצב בו חומרי חקירה הועברו להגנה רק שנה לאחר הגשת כתב האישום: "התנהגות המדינה הינה התנהגות נפסדת." בנוסף כתב השופט רוזן: "הצהרות המדינה ניתנו ללא צפיה של מי מהתובעים בקלטות ... המדינה הצהירה בבתי המשפט הצהרות בלתי מדויקות, בלשון המעטה ... מדובר בהתנהגות בלתי נסבלת." הנאשמים זוכו על בסיס הגנה מן הצדק ולגופו של עניין.
  • בפרשת הולילנד הרשיע את אהוד אולמרט, אורי לופוליאנסקי ושמונה נאשמים נוספים.[10] רוזן ישב כדן יחיד במה שהוגדר כ"פרשת השחיתות הגדולה בישראל" ועשה היסטוריה כששלח לראשונה ראש ממשלה למעצר ממושך בפועל. בפסיקתו עורר גל אהדה ארצי רבתי וסומן כאחד מהלוחמים הגדולים בשחיתות. (גם מורשע שלו לשעבר, הסופר אריה קרישק, מ"פרשת נמרודי", פרסם מאמר מטלטל בשבחו של רוזן); ערעורי הנידונים בעליון זכו למענה חלקי בלבד, כאשר בית הדין העליון משאיר את כמעט כל ההרשעות על כנן, אגב ביקורת מסוימת על השופט רוזן עצמו. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של אולמרט, וזיכה אותו מחמת הספק מקבלת שוחד בפרשת הולילנד, אך הותיר על כנה את הרשעתו בקבלת שוחד בפרשת הזרע. בעקבות הזיכוי הוקטן עונשו לשנה וחצי מאסר בפועל. בראשית 2018, עם שחרורו מהכלא פרסם אהוד אולמרט ספר אוטוביוגרפי בו תקף את רוזן.
  • משפטים בולטים נוספים בהם שפט הם אלו נגד השופט דן כהן, אסי אבוטבול (שבמהלכו זכה רוזן לאבטחה), עמיר מולנר, דוד ואנונו מרשות המיסים, האחים פריניאן, אלי רייפמן, וממציא מדבקת הפלא, אריק קליין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ עמנואל רוזן, העלאות בדרגה וחילופי תפקידים בפרקליטות הצבאית הראשית, מעריב (עיתון), 10 ביוני 1988
  2. ↑ טוביה צימוקי, השופט דוד רוזן מונה לנציב הביקורת על הפרקליטים, באתר ynet, 12.08.16
  3. ↑ מינוי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, י"פ 7469 מ-20 במרץ 2017
  4. ↑ עינת ברקוביץ, ‏עומד למשפט, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2002
  5. ↑ עינת ברקוביץ, ‏עומד למשפט, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2002
    משה גורלי, גם אם הנאשם אשם, הוא לא יישפט. בתקווה שהמשטרה והפרקליטות ילמדו את הלקח, באתר הארץ, 14 בפברואר 2004
  6. ↑ דיסקונט השקעות ובכיריה הורשעו ב-18 עבירות של מסירת פרטים מטעים בדוחות הכספיים של החברה, באתר של רשות ניירות ערך, 10 בפברואר 2002
    פ (ת"א) 55672/99 מדינת ישראל נגד חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואחרים, ניתן ב-13 במאי 2002
  7. ↑ פ (ת"א) 4696/01 מדינת ישראל נגד משה הנדלמן, ניתן ב-14 באפריל 2003
  8. ↑ ורד לוביץ', זוכו נאשמי הלבנת הון ב"פועלים": המדינה כשלה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2010
  9. ↑ תפ (ת"א) 40279/08
  10. ↑ פ 10291-01-12 מדינת ישראל נגד הלל צ'רני ואחרים, ניתן ב-31 במרץ 2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.