דוד שפירא (מדען)

אין תמונה חופשית

דוד שפירא (אוגוסט 1903 - 23 ביוני 1985[1]) היה כימאי ישראלי שעסק בסינתזה של ליפידים, ובשנות ה-60 נחשב למומחה היחיד בעולם לסינתזה של ליפידים חיים[2].

שפירא נולד בליטא וסיים לימודים תיכוניים בדווינסק. לאחר מכן למד באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת קיל[3]. לאחר לימודיו החל לעבוד בכימיה אורגנית רפואית בברלין. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 עלה לארץ ישראל ובתחילה עבד כפועל בניין[4] ובעבודות מזדמנות אחרות שלא היו קשורות לידע שלו בכימיה.

בשנת 1938 שמע שמכון זיו מתכונן לייצר תרופות בארץ ישראל מחשש שבמקרה של מלחמה נתיבי האספקה ינותקו. שפירא פנה לחיים ויצמן, סיפר לו על ניסיונו בתחום והתקבל לעבודה במכון זיו[5][6]. בתחילה סנתז אתברין, ששימש את כוחות הבריטים במצרים כתרופה נגד מלריה במהלך מלחמת העולם השנייה והביא רווחים נאים למכון. שפירא עבר למחקר בכימיה אורגנית. בשנת 1951 יצא לשנת שבתון באוניברסיטת אילינוי בה החל להעבוד על סינתזה של ספינגו-ליפידים. בשנת 1954 התפרסם לאחר שמצא דרך לסנטז את הספינגוזין. על הצלחתו זו זכה בפרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 1954[7]. סינטוז הספינגוזין איפשר המשך מחקר על תפקידי הספינגוזין[8]. שפירא ומעבדתו במכון ויצמן עסקו בסינתזה של חומרים נוספים[9]. בשנת 1964, בעקבות מאמר שפרסם על סינתוז ספינגומיילין, נתבקש על יד פרופ' רוסקו בראדי לסייע לו בסינתוז ליפידים מסומנים בפחמן 14 לצורך מחקר של מחלות גנטיות יהודיות. תחילה הם סינתזו גלוקוצרברוזיד והראו את הקשר בין מחסור בגלוקוצרברוזידאז לבין מחלת גושה. בשנת 1966 סינתזו ספינגומיילין מסומן בפחמן 14 לצורך מחקר מחלת נימן פיק[10].

בסוף 1964 קיבל מענק גדול ממכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית לשלוש שנים[11]. בשנת 1967 ניתן עוד מענק לעוד שלוש שנים[12].

בשנת 1965 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין[13].

בשנת 1966 נתמנה לעורך משנה של כתב העת "כמיסטרי אנד פיזיקס אוף ליפידס"[14]. בסוף שנות ה-60 פרש לגמלאות, אך במשך שנים רבות אחר כך המשיך במחקריו[4].

שפירא היה נשוי לקרולה שפירא ולהם בת[15].

הערות שוליים

  1. ↑ הזמנות בדבר קיום צוואות, ילקוט הפרסומים 3235, עמ' 3148
  2. ↑ NIH: An Account of Research in Its Laboratories and Clinics, page 64
  3. ↑ Who's who in Israel, page 469
  4. 1 2 ה״יקים״: חמישים שנות עליית דוברי־גרמנית, ראובן מס, 1985, עמ' 65
  5. ↑ רחובות, כרך 10, עמ' 32
  6. ↑ יצחק יעקבי, המצאה חשובה במכון ווייצמן, דבר, 26 בנובמבר 1954
  7. ↑ פרס וייצמן למדעים מדוייקים, חרות, 28 באפריל 1955
  8. ↑ תגלית רפואית של ישראלי והולנדי, מעריב (עיתון), 9 ביוני 1957
  9. ↑ חומר סינתטי שהופק במכון וייצמן, חרות, 1 ביולי 1964
  10. ↑ Roscoe O. Brady, The concept of Treatment in Lysomal Storage Diseases, in Lysosomal Storage Disorders, Springer Science & Business Media, 2007, pages 37-38
  11. ↑ פיתוח מחקר להבהרת מקורן של מחלות חשוכות מרפא, חרות, 1 באוקטובר 1964
  12. ↑ חוקרים אמריקנים וישראלים מחפשים, מעריב (עיתון), 20 במאי 1968
  13. ↑ הועלו בדרגה במכון וייצמן, מעריב (עיתון), 30 ביוני 1965
  14. ↑ פרופ' ד. שפירא נתמנה כעורך משנה בכתב עת מדעי, מעריב (עיתון), 4 בינואר 1966
  15. ↑ עדה כהן, אמא תהיה ראש העיר, מעריב (עיתון), 15 באוקטובר 1965
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.