דיליריום טרמנס
| דיליריום טרמנס | ||
|---|---|---|
| שמות נוספים | DT | |
| שם בלועזית | Delirium tremens | |
| תחום | אלכוהליזם | |
| שכיחות | 4%~ מאוכלוסיית הנגמלים מאלכוהול | |
| ביטוי קליני | בלבול, הזיות, עליית לחץ דם, דופק גבוה, חום גבוה. | |
דיליריום טרמנס הוא דליריום רגעי שנגרם לרוב בעקבות גמילה מאלכוהול, אצל אנשים לאחר צריכת אלכוהול גבוהה למשך יותר מחודש. דיליריום טרמנס מתחיל כשלושה ימים לאחר תחילת תהליך הגמילה ונמשך יומיים עד שלושה ימים.
סימנים וסימפטומים
הסימפטומים העיקריים הם סיוטים, בלבול, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, הפרעות ויזואליות, הזיות שמיעה וראייה, הזיות מישוש, חום, לחץ דם גבוה, הזעה, קצב לב מהיר. [1]
תסמינים אלה יכולים להופיע בפתאומיות, אבל לרוב יתפתחו במהלך יומיים עד שלושה לאחר הפסקת שתיית אלכוהול. יכולה להופיע החמרה בסימנים ביום הרביעי והחמישי. בנוסף, קיימת החמרה של הסימפטומים בלילה.[2]
ההזיות יכולות פעמים רבות להתבטא בחזיונות על חרקים, נחשים וחולדות. יכולה להתלוות תחושה של משהו שזוחל עליהם. סימפטום נוסף הוא הרגשת חרדה עזה, מחשבות על מוות ותחושה שהם עומדים למות. קיימים גם תסמינים משניים כגון התקפי חרדה ופרנויה.
דיליריום טרמנס יכול לגרום גם לרעידות קשות ובלתי נשלטות של הגפיים. במצבים קיצוניים יכולים להופיע גם פרכוסים.
יש לעשות הבדלה בין דליוריום טרמנס להלוצינוזיס אלכוהולי שמתרחשת בקירוב אצל 20% מהאלכוהליסטים המאושפזים, ולא גורמת לתמותה. לעומת הלוצינוזיס אלכוהולי, לדליריום טרמנס אחוזי תמותה של 15% עם טיפול ו-35% ללא טיפול.[3]
גורמים
דיליריום טרמנס נגרמת בעיקר בעקבות עצירה פתאומית של שתיית אלכוהול לאחר תקופה ארוכה של שתיית אלכוהול כבדה. יכולה גם להיגרם בעקבות פגיעת ראש, זיהום או מחלה אצל אנשים עם היסטוריה של שימוש כבד באלכוהול.
סיבה נוספת היא עצירה פתאומית של שימוש בתרופות הרגעה מסוג ברביטורטים או בנזודיאזפינים אצל אנשים עם התמכרות יחסית חזקה לתרופות אלה.
ההשפעה הפיזיולוגית של חומרים אלה נגרמת בעיקר בעקבות הפעלה של מערכת רצטפורים של GABA. מערכת זו היא חלק ממערכת העצבים הסומטית. אלכוהול ותרופות אלה משפיעות באופן דומה על המערכת ולכן הפסקת שימוש פתאומית, יכולה להוביל לדליוריום טמרנס. זו גם הסיבה העיקרית שתרופות אלה יכולות לשמש לטיפול בדיליריום טרמנס.[4]
פתופיזיולוגיה
התסמינים של דליוריום טרמנס הם תוצאה של תגובת מערכת העצבים למחסור באלכוהול לאחר תקופת שימוש ממושכת. אלכוהול משפיע באופן חיובי על ההיקשרות של GABA. דבר זה מוביל לכניסה של נוירונים לתוך גרעין האקומבנס ללא מעצורים. שילוב תהליך זה עם חוסר רגישות של קולטנים אדרנרגיים מסוג אלפא-2 מוביל לרגישות יתר (upregulation) של מערכת זו. במצב של הפסקת צריכה פתאומית של אלכוהול, המכניזם הלא מווסת מוביל לכניסה יתרה של נוירונים, בעוד מערכת הGABA הטבעית נמצאת בתת פעילות. שילוב של כל אלה מוביל לדליריום טרמנס.
אבחנה
האבחנה תלויה בעיקר בסימפטומים שהופיעו. הסימפטומים שמופיעים בדליורים טרמנס יכולים להסוות ולהקשות על הטיפול בבעיות אחרות שנגרמות בעקבות אלכוהליזם כמו חוסר איזון אלקטרוליטים , דלקת לבלב מחלת כבד אלכוהולית.
טיפול
ניתן לטפל בדליוריום טרמנס עם תרופות ממשפחת בנזודיאזיפינם. יש צורך להשתמש במינונים גדולים של התרופות כדי למנוע תמותה והמינונים יקבעו לפי הסימפטומים שהופיעו. לרוב, המטופל יהיה מורדם על ידי בנזודיאזיפינים כמו דיאזפם, לוראזפם, כלורידיאזפם ואוקסאזפאם.[5]
בחלק מהמקרים ישתמשו בתרופות אנטי-פסיכוטיות, כמו הלופרידול.
בעבר השתמשו גם בתרופות כמו קלומטיאזול (Clomethiazole) ופארלדיהייד (Paraldehyde), אך כיום כמעט לא משתמשים בהם.
לעיתים, משתמשים גם באקמפרוסייט Acamprosate כטיפול נוסף. טיפול בתרופה זו נמשך לטווח ארוך ונמצא כי הוא מפחית את הסיכון בשימוש חוזר באלכוהול.
במקרים נדירים, ממליצים על שימוש מועט באלכוהול בזמן דליוריום טרמנס, אך רוב הרופאים לא ימליצו על טיפול זה.[6]
מומלץ לטפל גם בתיאמין בהזרקה תוך-ורידית.[7]
חברה ותרבות
הסופר ג'ק קרואק מתאר על נסיונותיו עם דליוריום טרמנס בספרו "Big Sur".[8]
אחת מהדמויות בספר "Lord Jim" של הסופר ג'וזף קונרד, חווה דליוריום טרמנס ומתוארים סימפטומים שכוללים הזיות. בהזיה המתוארת הדמות חווה הזיה שבה הוא רואה מיליון צפרדעים ורודות.
בסרט "לעזוב את לאס וגאס", ניקולס קייג' משחק דמות של מכור לאלכוהול שעוזב את כל עיסוקיו ועוזב ללאס וגאס. שם הוא חווה דליורים טרמנס.
בסרט "סוף השבוע האבוד" של בילי ויילדר, ריי מילאנד קיבל פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על דמותו בסרט. הדמות חווה דליוריום טרמנס אחרי אשפוז ומתוארות הזיות שהוא מרגיש.[9][10]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Healy, David, 1954-, Psychiatric drugs explained, Edinburgh: Churchill Livingstone Elsevier, 5th ed, 2009, ISBN 978-0-7020-2997-4
- ↑ Daniel Grenier, Sophie Roy, Fatiha Chandad, Pascale Plamondon, Effect of Inactivation of the Arg- and/or Lys-Gingipain Gene on Selected Virulence and Physiological Properties of Porphyromonas gingivalis, Infection and Immunity 71, 2003-8, עמ' 4742–4748 doi: 10.1128/IAI.71.8.4742-4748.2003
- ↑ {{{מחבר}}}, Delirium Tremens (DTs): Background, Etiology of Delirium Tremens, Epidemiology, 2019-11-10
- ↑ Delirium tremens: MedlinePlus Medical Encyclopedia, medlineplus.gov (באנגלית)
- ↑ K. M. Wolf, A. F. Shaughnessy, D. B. Middleton, Prolonged delirium tremens requiring massive doses of medication, The Journal of the American Board of Family Practice 6, 1993-09, עמ' 502–504
- ↑ Milton Rosenbaum, Teresita McCarty, Alcohol prescription by surgeons in the prevention and treatment of delirium tremens: historic and current practice, General Hospital Psychiatry 24, 2002-07, עמ' 257–259 doi: 10.1016/s0163-8343(02)00188-3
- ↑ Marc A. Schuckit, Recognition and management of withdrawal delirium (delirium tremens), The New England Journal of Medicine 371, 2014-11-27, עמ' 2109–2113 doi: 10.1056/NEJMra1407298
- ↑ Big Sur Introduction, www.shmoop.com
- ↑ Blake Bailey, The Lost Weekend: Charles Jackson’s Stirring Addiction Novel and the Oscar-Winning Movie It Became, Vanity Fair (באנגלית)
- ↑ ‘The Lost Weekend’ effectively portrays the damage caused by alcoholism on screen, nydailynews.com
רישיון cc-by-sa 3.0