דלית אל-כרמל
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | دالية الكرمل | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | רפיק חלבי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 418 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 17,427 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 117 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.3% בשנה עד סוף 2018 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,700 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 133 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 10,120 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 127 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הכרמל רגילה) ![]() ![]() דלית אל-כרמל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
4 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2016[2] |
0.3907 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 151 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל דלית אל-כרמל נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
www.daliat-carmel.org.il |
דַלְיַת אֶל-כַּרְמֶל (בערבית: دالية الكرمل, תעתיק מדויק: דאלית אלכרמל), המכונה גם בקיצור דאליה, היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 9,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. דלית אל-כרמל שוכנת על הכרמל, בלב פארק הכרמל. זהו היישוב הדרוזי הגדול ביותר בישראל.
היסטוריה
היישוב נקרא על שם הכרמים המקיפים אותו ("דאליה" בערבית היא גפן). ההתיישבות במקום החלה בתקופת שלטונו של האמיר הלבנוני פח'ר אלדין אלמעני השני במחצית הראשונה של המאה ה-17.
לפי סקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,060 תושבים ושטחי אדמותיו השתרעו על פני 31,730 דונמים (מתוכם 1,736 בבעלות יהודים ו-10,253 שטחים ציבוריים).
בשנת 2003, במסגרת תוכנית משרד הפנים לאיחוד רשויות מקומיות ברחבי הארץ, אוחדה המועצה המקומית של דליית אל-כרמל עם זו של עספיא, ויחד הן נקראו עיר הכרמל. האיחוד נוצר חרף התנגדות של חלק גדול מהתושבים.
בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק[3] המבטל את האיחוד, ומשיב את המצב לקדמותו החל מ-1 בדצמבר 2008. העירייה המאוחדת שנוהלה תחת ועדה קרואה בראשות גבי אופיר פורקה ובחירות חדשות למועצה העצמאית התקיימו ב-18 באוגוסט 2009, ובהן נבחר לראשות המועצה כרמל נסראלדין. עקב מצבה הכלכלי הרעוע נמצאה דלית אל כרמל בשנת 2010 בהסדר הבראה[4]. בשנת 2013 נבחר רפיק חלבי לעמוד בראש המועצה המקומית.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בדלית אל-כרמל 17,427 תושבים (מקום 117 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.3%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לדלית אל-כרמל דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-2017) היה 71.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,058 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[5]
דת
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-97.1% מהתושבים בדלית אל כרמל הם דרוזים, כ-0.1% נוצרים וכ-2.8% מוסלמים. כמו בעספיא, מתגוררות ביישוב מעט משפחות יהודיות.[6]
חינוך ואקדמיה
ממוצע התלמידים בכיתה בדלית אל כרמל הוא כ-26 תלמידים. אחוז הזכאים לתעודת בגרות הוא 63.3% ו-49.1% עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות.[6]
חוקרים ואנשי אקדמיה ידועים בישראל שהם בני הכפר דלית אל-כרמל: פרופ' באדי חוסיסי (הפרופ' הראשון בכפר; את תואר הפרופ' קיבל והוא בן 49), ד"ר רמזי חלבי, ד"ר רביעה בסיס, ד"ר רבאח חלבי, ד"ר רמי זיידאן.
אתרים בעלי עניין
ערך מורחב – בית אוליפנט (דלית אל-כרמל)
- מקאם הנביא אבו אברהים, מתחם מקודש לאחד מנביאי הדרוזים
- בית המורשת הדרוזית ע"ש השייח' יוסף נסראלדין ובו מוזיאון
- בית אוליפנט משמש כבית "יד לבנים הדרוזים". נבנה בשנת 1884 כבית הקיץ של לורנס אוליפנט. התגורר בו גם מזכירו של אוליפנט ומחבר "התקווה", נפתלי הרץ אימבר. בשנת 1981 יזם חבר הכנסת של "הליכוד", אמל נסראלדין, את הקמת בית "יד לבנים" במקום. המבנה משמש לאירועי תרבות ונערך בו בכל שנה טקס אזכרה לחללים הדרוזים שנפלו במלחמות ישראל.
קישורים חיצוניים
- דליית אל-כרמל, באתר משרד התיירות
- מידע על אתר דלית אל-כרמל, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה), התשס"ט-2008, ס"ח 2190 מיום 16.11.2008
- ↑ ע"א 2138/10 - א', סעיף 10
- ↑ פרופיל דלית אל-כרמל באתר הלמ"ס
- 1 2 פרופיל מועצות מקומיות דלית אל-כרמל, 2013
![]() דגל ישראל | ||
---|---|---|
נפות | נפת חיפה · נפת חדרה | ![]() מפת מחוז חיפה |
ערים | אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה אל-גרבייה · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין | |
מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · ג'ת · דלית אל-כרמל · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · עספיא · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · חריש · קריית טבעון · רכסים | |
מועצות אזוריות | אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה |

רישיון cc-by-sa 3.0