האמנה האטלנטית
פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה |
האמנה האטלנטית היא אמנה שנחתמה על ידי וינסטון צ'רצ'יל מצד בריטניה ופרנקלין דלאנו רוזוולט מצד ארצות הברית ב-12 באוגוסט 1941 בפגישתם על אוניית מלחמה באוקיינוס האטלנטי מול חופי ניופאונדלנד, ופורסמה יומיים לאחר מכן כהצהרת עקרונות משותפת למען השלום. ועידה זו הייתה אחת משבע הפגישות המרכזיות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה.
רקע היסטורי
מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1 בספטמבר 1939 עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין. מיד הכריזו בעלות הברית (באותו שלב צרפת ובריטניה) מלחמה נגד גרמניה. ארצות הברית לעומת זאת הכריזה על נייטרליות וכך המשיכה בנקיטת מדיניות הבדלנות שנקטה מאז מלחמת העולם הראשונה.
כאמור ארצות הברית הכריזה על נייטרליות אך כבר מהתחלת המלחמה ניתן היה לראות נטייה לכיוון בעלות הברית. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהאמריקאים העניקו לבריטים תמיכה מוסרית וכלכלית (מכירת ציוד, חוק "השאל-החכר"), אך הממשל סירב לשלוח חיילים לאירופה. כצעד נוסף בהתקרבות נחתמה האמנה האטלנטית.
החלטות האמנה
_on_9_August_1941_(NH_67201).jpg.webp)
משמעות האמנה האטלנטית
מלבד שחתימת האמנה היוותה צעד נוסף בהתקרבות בין המדינות ובבניית ההסכמה האידאולוגית ביניהן, הייתה האמנה הלכה למעשה מדריך על פיו קבעו ראשי המדינות את פעולותיהם בהמשך המלחמה. בנוסף, מכיוון שארצות הברית לא השתתפה עד אותו שלב במלחמה, מפגש זה היווה התחייבות מוסרית של ארצות הברית להפסקת המדיניות הבדלנית.
קישורים חיצוניים

רישיון cc-by-sa 3.0