האשם סאפי א-דין

סעיד האשם סאפי א-דין
هاشم صفي الدين
Hachem Safieddine.jpg
מדינה לבנון  לבנון
לידה 1964 (57 בערך)
דיר קאנון א-נהר, לבנון
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה חזבאללה  חזבאללה
דת אסלאם שיעי
ראש המועצה המבצעת של חזבאללה
תקופת כהונה יולי 2001 - מכהן (כ־19 שנים)

סעיד האשם סאפי א-דיןערבית: هاشم صفي الدين; נולד ב-1964) הוא איש דת שיעי לבנוני, בכיר בארגון חזבאללה ובן דודו מצד אמו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה.[1] הוא משמש כראש המועצה המבצעת של חזבאללה ובאופן כללי נחשב ל"מספר 2" בארגון.

הוא נכלל במסגרת תוכנית "טרוריסטים גלובליים מוכרזים באופן מיוחד" (SDGT) של מחלקת המדינה של ארצות הברית.[2][3]

ראשית חייו

סאפי א-דין נולד בשנת 1964 בדיר קאנון א-נהר בדרום לבנון, למשפחה שיעית מכובדת.[4] הוא בן דוד של חסן נסראללה מצד אמו, ואחיו עבדאללה סאפי א-דין הוא נציג חזבאללה באיראן.[4] הוא למד לימודי תאולוגיה בנג'ף שבעיראק ובקום שבאיראן, ביחד עם בן-דודו נסראללה,[5] עד שנקרא בחזרה ללבנון על ידי נסראללה בשנת 1994.[2]

קריירה

בשנת 1995 קודם לחבר במועצה המייעצת (מאג'ליס-א-שורא), המועצה העליונה בחזבאללה.[2] כמו כן מונה לראשות אל מאג'ליס-א-ג'יהאדי.[2] המועצה המבצעת, בראשה הוא עומד, מפקחת על הפעילות הפוליטית, החברתית והחינוכית של חזבאללה.[3][6]

סאפי א-דין הוא בין שלושת המנהיגים העיקריים של חזבאללה, והשניים האחרים הם חסן נסראללה ונעים קאסם.[7] הוא נחשב כשני רק לנסראללה.[5]

בשנת 2006 קודם על ידי איראן כיורשו וכממשיך דרכו של נסראללה לתפקיד מזכ"ל חזבאללה.[2][8]

סאפי א-דין הוא אחד מששת אנשי הדת החברים במועצת א-שורא של חזבאללה.[9] הוא גם ראש המועצה המבצעת של הארגון (המכונה גם שורא תנפיזיה),[10] אליה נבחר באספה הכללית ביולי 2001.[11][12] בנוסף, הוא נמנה עם תשעה מחברי המועצה המייעצת המחליטה (שורא אל-קראר), שהיא הגוף העליון בארגון.[13]

באוקטובר 2008 נבחר סאפי א-דין לרשת את נסראללה כמזכ"ל חזבאללה באספה הכללית.[14][15] מהלך מינויו כיורש ראוי לנסראללה נתמך בידי האיראנים.[13] בשנת 2009 שוב נבחר סאפי א-דין למועצת השורא.[16] הוא התמנה למפקד הצבאי של חזבאללה באזור דרום לבנון בנובמבר 2010.[17][18]

בשנת 2018 הוא צוין כטרוריסט על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית.[4]

הערות שוליים

  1. "Lebanon: Hezbollah’s Rising Star". Stratfor. 17 בנובמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2013. 
  2. 1 2 3 4 5 Daoud, David A. (4 ביוני 2017). "State Department Blacklists Hashem Saffiedine". Foundation for Defense of Democracies. אורכב מ-המקור ב-June 6, 2017. 
  3. 1 2 "State Department Terrorist Designations of Hashem Safieddine and Muhammad al-Isawi". United States Department of State. 19 במאי 2017. אורכב מ-המקור ב-June 6, 2017. 
  4. 1 2 3 "Senior Hezbollah figure Hashem Safi al-Din publicly stated Hezbollah participates in the campaign in south Syria". Intelligence and Terrorism Information Center. 29 ביולי 2018. 
  5. 1 2 "Sayyed Nasrallah re-elected for another term". The Weekly Middle East Reporter. 5 בדצמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2013. 
  6. Davison, John (21 במאי 2017). Potter, Mark, ed. "Hezbollah calls U.S. administration 'mentally impeded' during Trump Saudi visit". Sayyed Hashem Safieddine, president of the Iran-backed Shi'ite group's executive council, said Washington would not be able to do any real harm to Hezbollah. 
  7. "IRGC-Hezbollah Captagon Ring Compromised by War Over Profits". Middle East Transparent. 27 באפריל 2012. אורכב מ-המקור ב-21 September 2013. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2013. 
  8. Bar, Shmuel (29 באוקטובר 2006). "Lebanese Hizballah – Political, Ideological and Organizational Highlights". National Defense University. אורכב מ-המקור ב-June 6, 2017. According to reports from Iran, the Iranians have already appointed Hashem Safi-a-din, the head of the Executive Council and Nassrallah's cousin as his successor. 
  9. Barry Rubin (2010). Guide to Islamist Movements. M.E. Sharpe. עמ' 329. ISBN 978-0-7656-1747-7. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
  10. Dominique Avon; Anaïs-Trissa Khatchadourian; Jane Marie Todd (10 בספטמבר 2012). Hezbollah: A History of the "Party of God". Harvard University Press. עמ' 215. ISBN 978-0-674-06752-3. בדיקה אחרונה ב-14 באפריל 2013. 
  11. Ahmad Nizar Hamzeh (2004). In The Path of Hizbullah. Syracuse University Press. עמ' 45. ISBN 978-0-8156-3053-1. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
  12. "Hezbollah (part I)". Intelligence and Terrorism Information Center. יולי 2003. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
  13. 1 2 Bar, Shmuel (29 באוקטובר 2006). "Lebanese Hizballah – Political, Ideological and Organizational Highlights". Center for Complex Operations. אורכב מ-המקור ב-2013-09-21. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
  14. Cohen, Dudi (13 באוקטובר 2008). "Nasrallah replacement chosen". Ynetnews. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
  15. "Kuwaiti daily reports extension of Nasrallah mandate". Now Lebanon. 1 בנובמבר 2008. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2013. 
  16. Shapira, Shimon (17 בדצמבר 2009). "Has Hizbullah Changed?". Intelligence and Terrorism Information Center. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
  17. Sadiki, Larbi (21 ביוני 2011). "Hezbollah and the Arab revolution". Al Jazeera. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
  18. Timmerman, Ken (1 בדצמבר 2010). "UN: Iran Ordered Rafik Hariri Execution". Newsmax. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.