הולופרנס
הולופרנס (ביוונית: Ὀλοφέρνης; או "אולופרנא"[1]) היה, על פי המסופר בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים, שר הצבא האשורי של נבוכדנצר שנשלח למסע כיבושים ארוך כדי לנקום בעמי האזור, ונקטל, בערמה, בידי יהודית.
הריגת הולופרנס על ידי יהודית
על פי המסופר בספר יהודית שלח נבוכדנצר את שר צבאו לנקום בעמים שלא סייעו לנבוכדנצר במלחמתו נגד ארפכשד מלך מדי, שנערכה כשש שנים קודם לכן. במהלך מסע הנקם כבש הולופרנס ארצות רבות מפרס ועד צידון, שנכנעו לו בלי כל התנגדות. למסע הולופרנס היו גם השלכות דתיות, הולופרנס ניתץ את מקדשי העמים שכבש, והעמים היו צריכים לעבוד את נבוכדנצר כאל.
הולופרנס פלש לארץ ישראל מכיוון עמק יזרעאל והיה, כנראה, בדרכו לירושלים. תושבי יהודה, רצו למנוע את הגעת הולופרנס לירושלים, בעיקר מתוך חשש למקדש - שזה עתה "טוהר" לפי הסיפור. פנו לערי צפון ארץ ישראל בבקשה להתנגד להולופרנס ולעצרו בטרם יגיע לירושלים. בתגובה צר הולופרנס על העיר בתוליה (ייתכן שהכוונה לעיר בשם בית אלוה או בית אל) שנמצאת בצפון השומרון. לאחר שהגברים בעיר איבדו תקווה והחליטו שאם תוך חמישה ימים האל לא יושיע אותם הם יכנעו, החליטה יהודית, שהייתה אלמנה עשירה ונאה, לפעול בעצמה. היא הגיעה למחנה הולופרנס בהצהירה שכיוון שהיהודים חוטאים היא יודעת שהם עתידים להפסיד וכי ברצונה לחסות במחנה ולהתפלל לה', וכך לדעת מתי ישראל יפלו בידי מחנה אשור. החיילים, שהתרשמו ממראיה ומאופייה של יהודית והאמינו בכנות דבריה, הביאו אותה לפני הולופרנס מפקדם. לאחר תחקור, נתן לה הולופרנס יד חופשית בתוך המחנה.
לאחר כמה ימים הוא יזם משתה, והזמינה אליו מתוך כוונה לפתותה, במהלך המשתה הוא שוחח עם יהודית, שיחה ששימחה אותו, והוא שתה יין בכמות יוצאת דופן והשתכר מאוד. בשלב מסוים עזבו כולם את המקום והשאירו אותו לבד עם יהודית. בשכרונו נרדם הולופרנס על מיטתו, ויהודית לקחה את חרבו, כרתה את ראשו, הכניסה את ראשו לתרמילה ויצאה מהמחנה לכיוון העיר בתוליה. בהגיעה לבתוליה הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס, והציעה להם לצאת למלחמה. כאשר האשורים ילכו לקרוא לשר הצבא שיצא עמם למלחמה, אמרה יהודית, הם יופתעו לגלות שהוא מת, ויובסו. ואכן, משגילו האשורים שמפקדם נהרג, נפל עליהם פחד גדול, והם נסוגו.
סיפור זה מוזכר גם במגילת אנטיוכוס וכן בספר "דברי הימים" שכתב ירחמיאל בן שלמה, מזוהה הולופרנס עם ניקנור.
לעומת זאת, לדברי י"מ גרינץ, ספר יהודית משקף אירועים מהתקופה הפרסית. לדבריו, "נבוכדנצר" הוא דריווש, ו"הולופרנס" הוא שם פרסי מובהק, והספר עצמו מייחס עצמו לתקופה זו, כך שייתכן שהיה שר צבא בשם זה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0