החברה הגאוגרפית הרוסית

משרדי החברה בסנקט פטרבורג

החברה הגאוגרפית הרוסית (ברוסית: Русское географическое общество) היא אגודה מדעית רוסית, שנוסדה ב-18 באוגוסט 1845 למטרת קידומם של מדעי הגאוגרפיה. כיום, זהו מרכז מוביל לגאוגרפיה, התומך במחקר, חינוך, משלחות גילוי ומחקר ועבודת שדה ומקדם עניין ציבורי והבנה מיודעת של העולם - אוכלוסיות, מקומות וסביבות.

זוהי אחת האגודות המדעיות הוותיקות בתחום, אחרי זו הצרפתית (1821), הגרמנית (1828) והבריטית (1830). משנת 1956 החברה היא חברה באיגוד הבינלאומי לגאוגרפיה.

היסטוריה

סמל החברה הגאוגרפית הקיסרית הרוסית, 1914
ספריית החברה הגאוגרפית, 1916
נשיא החברה הגאוגרפית הרוסית סרגיי שויגו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, 2015

החברה הגאוגרפית הרוסית נוסדה בשנת 1845 כמכון שמטרתו לקדם את מדע הגאוגרפיה, בחסות הקיסר ניקולאי הראשון, שהעניק לה כתב הרשאה קיסרי ונודעה בהמשך בשם "החברה הגאוגרפית הקיסרית הרוסית" עד שנת 1917.

17 חבריה המייסדים של החברה הגאוגרפית היו:[1] קונסטנטין ארסנייב, פרידריך וילהלם רמברט פון ברג, קרל ארנסט פון בייר, פרדיננד וראנגל, פלטון צ'יחאצ'וב, ולדימיר דאל, פטר קופן, אלכסיי לבשין, ויליאם הרברט הובס, גרגור פון הלמרסן, אדם יוהאן פון קרוזנשטרן, מיכאיל מוראביוב-וילנסקי, פיודור ליטקה, ולדימיר אודייבסקי, פיוטר ריקורד, מיכאיל ורונצ'נקו, וסילי פרובסקי ופרידריך פון שטרובה

נשיאי החברה הגאוגרפית הקיסרית הנסיך הגדול קונסטנטין מיכאילוביץ' (1845 - 1892) והנסיך הגדול ניקולאי מיכאילוביץ' (1892 - 1917), אך למעשה נוהלה על ידי סגני נשיא החברה: פיודור ליטקה (1845 - 1850), הרוזן מיכאיל מוראביוב-וילנסקי (1850 - 1857), פיוטר סמיונוב טיין-שאנסקי (1873 - 1914) ויולי שוקאלסקי (1914 - 1931).

סניפים שונים של החברה הגאוגרפית הוקמו בקווקז (1850), אירקוטסק (1851), וילנה (1867), אורנבורג (1868), קייב (1873), אומסק (1877) וערים אחרות.

החברה העניקה חסות וארגנה את משלחות המסע של ריצ'רד מאק, פיוטר קרופוטקין, סמיון טיין-שאנסקי, ניקולאי מיקלוחו-מיקלאי, ניקולאי פרז'בלסקי, פיוטר קוזלוב, ולדימיר אוברוצ'ב ולב ברג. החברה סייעה גם להקים את תחנות המחקר הראשונות בקוטב הצפוני של רוסיה והייתה הראשונה לחקור בפרוטרוט את הפולקלור הרוסי ואגדות העם האוקראיניות.

החברה הייתה הראשונה לארגן משלחות חקר להרי אורל בשנים 1847-1850 ולנהר אמור בשנים 1854-1863 ולאזורים המרוחקים של המזרח הרחוק הרוסי ומונגוליה בשנות 1870. עד 1917 הורכבה החברה הגאוגרפית מ-11 סניפים ואלף חברים.

לאחר הקמת ברית המועצות החברה הפכה לחברה הגאוגרפית הסובייטית, או לחברה הגאוגרפית של ברית המועצות ולנשיאיה מונו אישים כניקולאי ואווילוב (1931 - 1940), לב ברג (1940 - 1950), יבגני פאבלובסקי (1952 - 1964), סטניסלב קלסניק (1964 - 1977) וחוקר הקוטב אלכסיי טרשניקוב (1977 - 1991)

החברה ערכה מספר הכנסים והעניקה פרסים תלת שנתיים כמו מדליית הזהב הגדולה ופרסים דו-שנתיים על שמם של פרז'בלסקי, ליטקה וסמיונוב[2] והעניקה גם את הפרס הדו שנתי על שם סמיון דז'נייב. עד שנת 1970 החברה הוציאה לאור למעלה מ-2,000 כרכים של ספרות גאוגרפית, לרבות מגזין "הרשומות" (Записки, שיוצא לאור מאז 1846) ומגזין "הידיעות" (Известия, יוצא לאור מאז 1865).

החברה הגאוגרפית שינתה את שמה חזרה לשמה ההיסטורי בשנת 1991 והעתיקה את משרדיה הראשיים חזרה לסנקט פטרבורג.

בספטמבר 2010 אלבר השני, נסיך מונקו הפך לחבר כבוד בחברה הגאוגרפית הרוסית.

מאז 2002 החברה מתחזקת ותומכת במחנה הקרח ברנאו שבקוטב הצפוני המשמש בעיקר למטרות תיירות ומחקר. מאז התפרקות ברית המועצות עמדו בראש החברה אישים שונים כדוגמת החוקרים יורי סליבורסטוב וסרגיי לברוב ואנשי צבא כאנטולי קומאריצין וסרגיי שויגו.

נשיאי החברה

#תאריכיםראש החברהשם התפקידתארים מדעייםהערות
11845—1892קונסטנטין ניקולאייביץ'יושב ראשחבר כבוד באקדמיה למדעים
21892—1917ניקולאי מיכאילוביץ'יושב בראשחבר כבוד באקדמיה למדעים
31917—1931יולי שוקאלסקייושב ראשחבר כבוד באקדמיה למדעיםבתקופתו נקרא החברה בשם החברה הגאוגרפית של ברית המועצות, או החברה הגאוגרפית הסובייטית
41931—1940ניקולאי ואווילובנשיאאקדמאי באקדמיה למדעיםנשיא האקדמיה הסובייטית למדעי החקלאות
51940—1950לב ברגנשיאאקדמאי באקדמיה למדעים
61952—1964יבגני פאבלובסקינשיאאקדמאי באקדמיה למדעים
71964—1977סטניסלב קלסניקנשיאאקדמאי באקדמיה למדעים
81977—1991אלכסיי טרושניקובנשיאאקדמאי באקדמיה למדעים
91991—2000סרגיי לברובנשיאדוקטור לגאוגרפיההחברה הגאוגרפית שינתה שמה חזרה לשמה ההיסטורי "החברה הגאוגרפית הרוסית"
102000—2002יורי סליבורסטובנשיאדוקטור לגאולוגיה
112002—2009אנטולי קומאריציןנשיאדוקטור למדעים טכנייםעמד בראש מחלקת הניווט והאוקיינוגרפיה במשרד ההגנה
122009
— מכהן		סרגיי שויגונשיאדוקטור לכלכלהכיהן במקביל כראש המשרד למצבי חירום של רוסיה ושר ההגנה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Pyotr Semyonov-Tyan-Shansky. История полувековой деятельности Императорского Русского географического общества. Volumes 1-3. SPb, 1896.
  • לב ברג. Всесоюзное Географическое общество за 100 лет. 1845-1945. Moscow-Leningrad, 1946.
  • Географическое общество за 125 лет. Leningrad, 1970.
  • Hirsch, Francine. 2005. Empire of Nations: Ethnographic Knowledge and the Making of the Soviet Union. Ithaca, NY: Cornell University Press. ISBN 0-8014-4273-7

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Pyotr Semyonov-Tyan-Shansky, vol. 1, p. 2-3.
  2. ↑ http://pegion.ru/58df61cf841a.htm "Earth and people" magazine about RGO medals
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.