חוקת קנדה
![]() |
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של קנדה |
חוקת קנדה (באנגלית: Constitution of Canada) היא החוק העליון של קנדה. החוקה כוללת מספר חוקים של הפרלמנט הקנדי וכן מספר מקורות של המשפט המקובל הקנדי. החוקה קובעת את דרכי ההתנהלות של הרשות המחוקקת (בית המחוקקים), השופטת (בתי המשפט) והמבצעת (ממשלה) של קנדה.
הרכב החוקה הקנדית מוגדר בסעיף 52 (2) של חוק החוקה, 1982. בהתאם לסעיף זה החוקה כוללת את חוק קנדה, 1982 ואת חוק החוקה, 1867. בית המשפט העליון של קנדה קבע כי הרשימה בסעיף זה אינה ממצה, וכי החוקה כוללת מספר דוקטרינות בלתי כתובות של המשפט המקובל החוקתי[1] - ודוקטרינות אלו מקיפות מספיק עד שלא קיימת הוראה חוקית על הרכב הממשלה, תפקידיה וסמכויותיה.
ההיסטוריה של חוקת קנדה

החוקה הראשונה של קנדה הייתה ההצהרה המלכותית של 1763. הצהרה זו קבעה כי שמה של הפרובינציה תהיה "הפרובינציה של קוויבק", וקבעה את גבולות המדינה ואת סדרי השלטון בה. הצהרה זו הייתה למעשה חוקת המדינה עד חקיקת חוק קוויבק בשנת 1774. בשנת 1791 נחקק חוק החוקה של 1791 אשר קבע את הרכב הממשל בקנדה. חוק זה הוחלף בשנת 1867 בחוק החוקה, 1867 אשר מכונה "חוק צפון אמריקה הבריטית", ואשר הקים למעשה את דומיניון קנדה.
בשנת 1931 נחקק חוק וסטמינסטר 1931, הנותן למעשה עצמאות לקנדה, אולם בנושאים חוקתיים נותרה סמכות החקיקה לפרלמנט הבריטי. בשנת 1982 נחקק בפרלמנט הבריטי חוק קנדה אשר העביר את מלוא סמכויות החקיקה לפרלמנט הקנדי. בשנה זו ניתן כתב הזכויות והחירויות הקנדי אשר העניק הגנה חוקתית כתובה לזכויות אשר קודם לכן היו מוגנות על ידי חוקה בלתי כתובה.
חוק החוקה, 1867
חוק החוקה, 1867 נחקק על ידי הפרלמנט הבריטי ונקרא במקורו "חוק צפון אמריקה הבריטית 1867" (British North America Act 1867). חוק זה הקים למעשה את הדומיניון של קנדה על ידי איחוד של שלוש פרובינציות: פרובינציית קנדה (איחוד של קוויבק ואונטריו), ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. החוק קבע אפשרות להצטרפות פרובינציות נוספות בעתיד, קבע את מבנה הממשל של קנדה ואת הפדרליזם הקנדי תוך הפקת לקחים ממלחמת האזרחים האמריקאית שהסתיימה כשנתיים קודם לכן. החוק היווה למעשה את חוקת קנדה, ועדיין מהווה את הבסיס לחלוקת הסמכויות בין הממשל הפדרלי הקנדי לבין הפרובינציות השונות. בשנת 1982 שונה שם החוק ל"חוק החוקה, 1867".
חוק החוקה, 1982
חוק החוקה, שנחקק בשנת 1982 (ונתמך על ידי כל ממשלות הפרובינציות למעט ממשלת קוויבק), התקבל על ידי הפרלמנט הבריטי והעביר לפרלמנט הקנדי את זכויות החקיקה בתחומי החוקה שנותרו עד שנה זו בידי הפרלמנט הבריטי. החוק קבע את דרכי שינוי החוקה בעתיד, וכן לחוק צורף כתב הזכויות והחירויות הקנדי הנותן הגנה מפורשת לזכויות כגון חופש ביטוי, חופש דת וחופש תנועה, וכן לזכויות האינדיאנים והאומות הראשונות של קנדה.
כתב הזכויות והחירויות
ערך מורחב – כתב הזכויות והחירויות הקנדי
כתב הזכויות והחירויות (המכונה גם "הצ'רטר הקנדי") הוא הפרק הראשון של חוק החוקה, 1982. כתב הזכויות מעניק הגנה חוקתית למספר זכויות וחירויות, הן זכויות אישיות והן זכויות קבוצתיות. כתב הזכויות והחירויות כתוב בלשון פשוטה וברורה, על מנת להבטיח שיהיה מובן לאזרח הממוצע.
תיקון החוקה
עד חקיקת חוק החוקה, תיקונים לחוקת קנדה היו בסמכות הפרלמנט הבריטי בלבד. העברת הסמכויות לפרלמנט הקנדי שינתה זאת, וכיום תיקון החוקה מתאפשר לפי התנאים המפורטים בפרק 5 של חוק החוקה, 1982, הקובע חמש אפשרויות תיקון:
- תיקון יכול להיות מוצע, בהתאם לסעיף 46, על ידי כל פרובינציה או על ידי הממשל הפדרלי. סעיף 38 קובע את נוסחת 7/50 - היינו נדרשת הן הסכמת הבית התחתון של פרלמנט קנדה והן הסכמת הסנאט הקנדי, וכן הסכמת לפחות שני שלישים מבתי המחוקקים הפרובינציאלים (הסכמת 7 מתוך הפרובינציות) המייצגים לפחות 50% מאוכלוסיית קנדה (היינו מבין 7 הפרובינציות נדרשת הסכמת פרובינציית אונטריו או קוויבק בשל אוכלוסייתן הרבה).
- תיקון הנוגע לסמכויות המלוכה הקנדית, השפות הרשמיות של קנדה, מספר הסנאטורים או תיקון נוסחת השינוי עצמה - דורש הסכמה פה אחד של כל הפרובינציות (סעיף 41 לחוקה).
- תיקון הנוגע לשינוי גבולות פרובינציה או שפות רשמיות של פרובינציה - דורש הסכמה של בית המחוקקים של הפרובינציה הנוגעת בדבר (סעיף 43 לחוקה).
- תיקון המשפיע על סמכויות הממשל הפדרלי - דורש הסכמה של הפרלמנט הקנדי (ולא של הפרובינציות) (סעיף 44 לחוקה).
- תיקון המשפיע על סמכויות ממשל פרובינציאלי בלבד - דורש הסכמה של הפרובינציות הנוגעות בדבר (סעיף 45 לחוקה).
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
חוקות מדינות העולם | ||
---|---|---|
המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן | |
אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
אמריקה | אורוגוואי • איי בהאמה • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי |

רישיון cc-by-sa 3.0