היאדות

		חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
		אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

היאדות

צביר ההיאדות ואלדברן (במרכז למטה)
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים:	שור
שמות נוספים:	Melotte 25, Collinder 50, Caldwell 41
סוג:	צביר פתוח
בהירות:	0.5+
סיווג מורפולוגי:	II,3,m ‏^[1]
עלייה ישרה:	4ʰ 27ᵐ‏
נטייה:	‏‏52′ ‏15°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת:	2.8-
מרחק בשנות אור:	151
קוטר בשנות אור:	15
מסה במסות שמש:	400‏^[2]
מספר כוכבים:	300‏^[2]

ההיאדות (מיוונית Υὰδες, בעברית מזוהה לעיתים עם הקבוצה המקראית עָשׁ, נקרא גם Melotte 25, Collinder 50 או Caldwell 41) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים שור המכיל כ-300 כוכבים ונמצא במרחק של כ-151 שנות אור ממערכת השמש. זהו הצביר הפתוח הקרוב ביותר למערכת השמש והבהיר ביותר שניתן לראות מכדור הארץ, ובשל בהירותו היה מוכר כבר בימי קדם. הצביר מהווה את פניו של השור, כאשר הכוכב הבהיר אלדברן מסמל את עינו של השור. אף על פי שאלדברן נראה כחלק מהצביר, הוא למעשה לא שייך אליו, כיוון שמרחקו ממערכת השמש הוא פחות ממחצית המרחק להיאדות, כ-65 שנות אור בלבד.

היסטוריה

הצביר מופיע כבר באיליאדה של הומרוס (מתורגם כ"עש"):

צָר אֶת-הַיָּם וְאֶת-הָאָרֶץ וַיַעַשׂ אֶת-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶת-הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ וְשֶׁמֶשׁ לֹא-יַדַע מָנֹחַ,
כָּל הַמַּזָּלוֹת הָרַבִּים הָעוֹטְרִים לִרְקִיעַ-שָׁמָיִם מֹשְׁכוֹת כִּימָה וְעָשׁ וּכְסִיל, הָעֲנָק בָּעֲרִיפִים.

— האיליאדה - ספר 18, תרגום שאול טשרניחובסקי

אם אכן הקבוצה המקראית "עש" מתייחסת להיאדות, אזי היא מוזכרת כבר בתנ"ך בספר איוב:

עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה; וְחַדְרֵי תֵמָן.

— איוב ט' 9

פני השור באטלס הכוכבים אורנומטריה

אזכורים אלו הם הקדומים ביותר שידועים והם מתוארכים סביב 750 לפני הספירה, אם כי לא ידוע מתי נכתב ספר איוב וייתכן שהוא אף קדום יותר.

היוונים קראו לצביר על שם ההיאדות - שבע בנותיהם של אטלס הטיטאן, ואיתרה, ביתם של אוקיינוס וטתיס (אם כי לפעמים נחשבת דווקא הנימפה פלאיונה, אמן של הפליאדות, גם לאמן של ההיאדות). לא ברור מדוע נקרא הצביר דווקא על שם שבע ההיאדות, שכן ניתן לראות בעין הרבה יותר משבעה כוכבים בצביר, אך רק חמישה ממש בולטים בו. באטלס הכוכבים אורנומטריה של יוהאן באייר משנת 1603 קיבלו שבעה מכוכבי הצביר ציון באייר (לא כולל אלדברן שגם לו ציון באייר). בשנת 1654 כלל ג'ובאני בטיסטה אודיירנה את הצביר בקטלוג גרמי השמים שלו שהכיל ערפיליות וצבירים. בקטלוג פלמסטיד שפורסם בתחילת המאה ה-18 קיבלו כ-25 מכוכבי הצביר ציון פלמסטיד. הצביר קיבל את מספר 25 בקטלוג גרמי השמים שיצר האסטרונום פיליברט ז'אק מלוט בשנת 1911.

תצפית

מפת הצביר בה מסומנים כוכביו הבהירים ביותר

עם בהירות מדרגה 0.5 הצביר קל לצפיה ולזיהוי גם כאשר תנאי התצפית אינם טובים וניתן אף לראותו במקומות מיושבים. מיקומו של הצביר בקרבת אלדברן הבהיר במיוחד מקל על זיהויו ועל איתורו. במקום חשוך ניתן לראות ללא ציוד עזר 5-6 כוכבים ובתנאים מיטביים 15-17 כוכבים. הצביר מרשים במיוחד כאשר הוא נצפה באמצעות משקפת, אז ניתן לראות עשרות כוכבים, כאשר תנאי התצפית טובים מספיק. גודלו הזוויתי - כחמש מעלות לא מאפשר לראות את כולו באמצעות טלסקופ.

הצביר נמצא כ-4 מעלות מדרום למישור המלקה כך שאירועים בהם הירח עובר על פני ההיאדות ומסתיר אותן, אינם נדירים, אך אירועי הסתרה אלו קורים בתקופות מסוימות כל חודש ובתקופות אחרות אינם קורים כלל. כמו כן גם כוכב חמה, נוגה ומאדים חולפים לעיתים בתוך הצביר או בסמוך לו.

כוכבי הצביר הבהירים

ציון הכוכב	בהירות	סיווג ספקטרלי	סוג הכוכב	הערות
²θ בשור	3.41	A7III	ענק לבן	כוכב כפול עם בן זוג עמום מדרגת בהירות 6
ε בשור	3.53	K0III	ענק כתום	נקרא גם "עין", מסמל את עינו השמאלית של השור
γ בשור	3.65	K0III	ענק כתום	נקרא גם "ההיאדי הראשון"
¹δ בשור	3.76	K0III	ענק כתום	נקרא גם "ההיאדי השני", מערכת בת 3 כוכבים כאשר שניים עמומים מאוד
¹θ בשור	3.84	K3IIIb	ענק כתום	כוכב כפול עם בן זוג עמום מדרגת בהירות 7
³δ בשור	4.31	A2IV	תת-ענק לבן	כוכב משתנה, חלק ממערכת בת שלושה כוכבים, שניים מהם עמומים מאד עם דרגות בהירות 8 ו-11
71 בשור	4.49	F0V	כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב	כוכב משתנה מטיפוס δ במגן
ρ בשור	4.66	A8V	כוכב הסדרה הראשית לבן	כוכב משתנה מטיפוס δ במגן
²σ בשור	4.67	A5V	כוכב הסדרה הראשית לבן	כוכב כפול
π בשור	4.69	G7IIIa	ענק צהוב	לא חלק מהצביר (מרחק של 450 שנות אור)
HD 28527	4.77	A6IV	תת-ענק לבן	כוכב משתנה מטיפוס δ במגן
²δ בשור	4.80	A7V	כוכב הסדרה הראשית לבן
75 בשור	4.97	K2III	ענק כתום	כוכב משתנה
¹σ בשור	5.09	A4m	כוכב הסדרה הראשית לבן
58 בשור	5.24	F0IV	תת-ענק לבן-צהבהב
83 בשור	5.39	F0V	כוכב הסדרה הראשית לבן-צהבהב	כוכב כפול
81 בשור	5.46	Am	כוכב הסדרה הראשית לבן

מאפיינים

צביר ההיאדות נמצא במרחק של כ-150 שנות אור ממערכת השמש, מסתו מוערכת בכ-400 מסות שמש והוא מכיל כ-200 כוכבים, שלפחות מחציתם הם כוכבים כפולים או מערכות מרובות כוכבים^[2] כך שלמעשה בצביר לפחות 300 כוכבים. יחסית לצבירים פתוחים, הצביר מכיל מספר גדול של ענקים ותת-ענקים ואין בו כלל כוכבים צעירים וחמים מסוג ספקטרלי B ו-O. בצביר מספר ענקים כתומים שמסתם מוערכת בכ-2.5 מסות שמש כך שמדובר כוכבי הסדרה הראשית מסוג A שסיימו את היתוך המימן בליבתם. ככל הנראה, מסתו של הצביר הייתה גדולה בהרבה כאשר נוצר, לפחות פי שניים ממסתו כיום. הצביר דומה בגילו לצביר הפתוח M44 וייתכן שנוצרו ממקור משותף.

גודלו הזוויתי הנראה של הצביר הוא כ-5 מעלות, כך שגודלו האמיתי הוא כ-15 שנות אור אך השפעתו הכבידתית נמשכת למרחק של למעלה מ-60 שנות אור.

ראו גם

פליאדות

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

ההיאדות באתר SEDS

הערות שוליים

↑ J. Ruprecht: Classification of open star clusters, Bulletin of the Astronomical Institute of Czechoslovakia, vol. 17, p.33
1 2 3 M.A.C. Perryman, A.G.A. Brown, Y. Lebreton, A. Gomez, C. Turon, G. Cayrel de Strobel, J.C. Mermilliod, N. Robichon, J. Kovalevsky & F.Crifo: The Hyades: distance, structure, dynamics, and age, Astronomy and Astrophysics, vol. 331, p.81-120 (1998)

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[1] J. Ruprecht: Classification of open star clusters, Bulletin of the Astronomical Institute of Czechoslovakia, vol. 17, p.33

[article1998-2] 1 2 3 M.A.C. Perryman, A.G.A. Brown, Y. Lebreton, A. Gomez, C. Turon, G. Cayrel de Strobel, J.C. Mermilliod, N. Robichon, J. Kovalevsky & F.Crifo: The Hyades: distance, structure, dynamics, and age, Astronomy and Astrophysics, vol. 331, p.81-120 (1998)