היפריון (ירח)

היפריון
היפריון בתצלום מהחללית קאסיני, ספטמבר 2005
גילוי
מגלה ויליאם בונד ג'ורג' בונד וויליאם לאסל
תאריך גילוי 16 בספטמבר 1848
מאפיינים מסלוליים
חצי ציר גדול 1481009 ק"מ
אקסצנטריות 0.1230061
זמן הקפה 21.276 ימים
נטיית מסלול 0.43°
ירח של שבתאי
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע 270 ק"מ
מסה ‎5.6199±0.05×1018‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת 0.544±0.050 גרם/סמ"ק
כוח משיכה 0.017–0.021 (תלוי במיקום) מ/ש2
זמן סיבוב עצמי כאוטי ימים
נטיית ציר הסיבוב משתנה°
אלבדו 0.3
טמפרטורה K ‏93

היפריון (נקרא גם Saturn VII באנגלית Hyperion[1]) הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי. הוא ידוע בעיקר עקב תצורתו המיוחדת (המזכירה תפוח אדמה), מסלולו הכאוטי והרכבו המיוחד.[2]

גילוי ושם

היפריון התגלה על ידי צוות האסטרונומים ויליאם בונד וג'ורג' בונד (אב ובנו) ב-16 בספטמבר 1848, ובמקביל באופן בלתי תלוי על ידי ויליאם לאסל ב-18 בספטמבר 1848[1] שנתן לירח את שמו. לאסל קיבל את הצעתו של האסטרונום ג'ון הרשל אשר נתן את השמות לשבעת ירחי שבתאי שהתגלו קודם לכן, לפי המיתולוגיה. לאסל בהתאם קרא לירח אחר על שם היפריון, מהמיתולוגיה.[3]

מאפייני מסלול

היפריון שונה באופיו משאר הירחים בכך שמסלולו בעל אקסצנטריות גבוהה, תצורתו אינה כדורית והוא נמצא בתהודה מסלולית של 3:4 עם הירח טיטאן. כלומר, כאשר טיטאן מסיים ארבע הקפות סביב שבתאי, היפריון מסיים בדיוק שלוש הקפות.[4] תצורת הסיבוב של הירח היא כאוטית, כלומר ללא סדר קבוע או צפוי מראש. היפריון, יחד עם הידרה וניקס הוא אחד מהירחים הבודדים במערכת השמש אשר אין לו סיבוב קבוע.[5]

מבנה ומאפייני פני השטח

פני השטח של הירח מרובים במכתשים. לחלקם ניתנו שמות של אלי הירח והשמש במיתולוגיות השונות.[6] ריבוי המכתשים נותנים לירח צורה המזכירה ספוג. מידת הנקבוביות של הירח היא גדולה מ-40%.[5] לארבעת המכתשים הגדולים ניתנו שמות:

שם המכתששם באנגליתמקור השםקואורדינטות
באלוBahlooאל הירח מהמיתולוגיה האבוריג'ינית36°N 196°W / 36°N 196°W / 36; -196 (Bahloo)
הליוסHeliosאל השמש במיתולוגיה היוונית71°N 132°W / 71°N 132°W / 71; -132 (Helios)
ג'ארילוJariloאל הפוריות ואהבה במיתולוגיה סלאבית61°N 183°W / 61°N 183°W / 61; -183 (Jarilo)
מריMeriאל השמש וגיבור לאומי במיתולוגיה של אנשי הבורורו (Bororo) מהשבטים הילידים בברזיל3°N 171°W / 3°N 171°W / 3; -171 (Meri)

מחקר

החללית קאסיני ביצעה מספר יעפים ליד היפריון. הראשון היה ממרחק של 505 ק"מ, ב-26 בספטמבר 2005.[7] שני יעפים נוספים בוצעו ממרחק של 58,000 ק"מ, באוגוסט וספטמבר 2011.[8] היעף האחרון בוצע ב-31 במאי 2015 ממרחק של כ-34,000 ק"מ.[7]

  • היפריון במבט מקרוב, צילום של קאסיני מתאריך 31 במאי 2015
  • היפריון ביעף הקרוב ביותר, צולם בצבע לא טבעי על ידי הגשושית הויגנס וקאסיני בספטמבר 2005

קישורים חיצוניים

ראו היפריון בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 . "Gazetteer of Planetary Nomenclature". IAU Working Group for Planetary System Nomenclature
  2. ↑ דף היפריון באתר החללית קאסיני בJPL
  3. ↑ Lassell, W. (14 January 1848). "Observations of satellites of Saturn". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society 8 (3): 42–43
  4. ↑ Jacobson, R. A. et al, (December 2006). "The Gravity Field of the Saturnian System from Satellite Observations and Spacecraft Tracking Data". The Astronomical Journal 132 (6): 2520–2526.
  5. 1 2 P.C.Thomas, "Hyperion's Sponge-like Appearance"Nature 448, 50-56 (5 July 2007) doi:10.1038/nature05779
  6. ↑ Hyperion features on the Gazetteer of Planetary Nomenclature
  7. 1 2 נאס"א, Cassini Prepares for Last Up-close Look at Hyperion, אתר JPL מתאריך 28/5/15
  8. ↑ space.com 31/8/2011 hyperion-cassini-flyby-photos.html Saturn's Odd Pockmarked Moon Revealed in New Photos
82 ירחי שבתאי
ירחים רועי הטבעת S/2009 S 1 • הירחים הקטנים • פאן • דפניס • אטלס • פרומתאוס • S/2004 S 3 • S/2004 S 6 • S/2004 S 3 • פנדורה
שותפי מסלול אפימתאוס • יאנוס
טבעת G אגיאון
הירחים הפנימיים הגדולים (עם הטרויאנים) מימס • אנקלדוס • טתיס • (טלסטו • קליפסו) • דיוני • (הלנה • פולידפקיס)
אלקיאונידס מתונה • אנתה • פאליני
ירחים גדולים אחרים ריאה • טיטאן • היפריון • יאפטוס
הירחים האינואיטיים קיוויאוק • איג'ירק • פאליאק • סיארנק • טרקק • ‏ S/2004 S 29 • ‏ S/2004 S 31
הירחים הגליקיים אלביוריקס • בווין • אריאפוס • טארבוס
הירחים הנורדיים פיבי • סקאד'י • S/2007 S 2 • סקול • S/2004 S 13 • גרייפ • הירוקין • מונדילווארי • ג'רנסאקה • S/2004 S 17 • S/2006 S 1 • נארווי • ברגלמיר • אגיר • שוטונגר • S/2004 S 12 • בסטלה • פרבאוטי • האטי • S/2004 S 7 • ת'רימר • סורטור • S/2007 S 3 • קארי • פנריר • S/2006 S 3 • לויה • ימיר • פורנג'וט • ‏ S/2004 S 37 • ‏ S/2004 S 20 • ‏ S/2004 S 27 • ‏ S/2004 S 30 • ‏ S/2004 S 22 • ‏ S/2004 S 35 • ‏ S/2004 S 23 • ‏ S/2004 S 25 • ‏ S/2004 S 36 • ‏ S/2004 S 32 • ‏ S/2004 S 39 • ‏ S/2004 S 38 • ‏ S/2004 S 33 • ‏ S/2004 S 34 • ‏S/2004 S 28 • ‏ S/2004 S 26
מערכת השמש
השמשכוכב חמהנוגההירחכדור הארץמאדיםקרסחגורת האסטרואידיםצדקשבתאיירחי שבתאיאורנוסירחי נפטוןנפטוןפלוטוהאומיהמאקה-מאקהחגורת קויפרדיסנומיהאריסהדיסק המפוזרעננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה המידה המקורי; מיקום הסמן על כל אחד מהגופים, יציג את שמו)

השמש • כוכב חמה • נוגה • כדור הארץ • מאדים • קרס • צדק • שבתאי • אורנוס • נפטון • פלוטו • האומיה • מאקה-מאקה • אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, MK 2, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת • כוכב לכת ננסי • גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואיד • כוכבי לכת מינוריים (אסטרואיד • קנטאור • גופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים • ענקי הגזים (ענקי הקרח) • גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) • מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) • מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.