הכבשה דולי

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

פוחלץ של הכבשה דולי
תוכנית השיבוט של הכבשה דולי

הכבשה דולי (5 ביולי 1996 - 14 בפברואר 2003) הייתה תוצר השיבוט הגנטי (שיבוט הוא תהליך מלאכותי לשכפול יצור חי) הראשון בעולם של יונק הנוצר מתא בוגר.

רקע

דולי שובטה בניסוי מדעי במכון רוסלין למחקר בבעלי חיים (Roslin Institute) השייך לאוניברסיטת אדינבורו וממוקם בעיירה רוסלין בסקוטלנד (ושם נשארה כל חייה), על ידי צוות מחקר בראשות איאן וילמוט. מטרתו המקורית של המחקר הייתה שיבוט תקין של בעלי-חיים מהונדסים גנטית לייצור חלבונים תרפויטיים, כגון אינסולין והורמון הגדילה, בחלב שלהם. הכבשה דולי נוצרה מתא רקמה בוגר וממוין של עטין, בטכניקת שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי (Somatic Cell Nuclear Transfer), שבה מאחים תא ביצה שגרעינו הוסר עם תא סומטי. הכבשה נקראה על שם דולי פרטון.

הניסוי נערך בשנת 1996, וצלח רק לאחר מספר ניסיונות כושלים - מתוך 277 ביציות מופרות, רק 30 עברו חלוקה; מתוך אותן 30 ביציות רק תשע נקלטו באמהות פונדקאיות והובילו להריון; כל ההריונות נכשלו, מלבד אחד. ב-22 בפברואר 1997 פורסם הניסוי, ועורר ויכוחים אתיים רבים ברחבי העולם.

דולי המליטה שישה טלאים, אולם לא האריכה ימים, ומתה בשנת 2003 בגיל שש, לאחר שהורדמה. דולי הומתה על מנת למנוע ייסורים נוספים ממחלת ריאות בה חלתה. למחלה, שאופיינית לכבשים החיות בשבי, אין כל קשר להיותה תולדה של שיבוט. דלקת ריאות זו נוספה לדלקת מפרקים ממנה סבלה דולי. על אף טענות מוקדמות כי דולי סבלה מהזדקנות מואצת, נמצא כי הדבר לא נבע מעצם השיבוט.[1] ב-9 באפריל 2003, הוצב פוחלצה של דולי במוזיאון המלכותי של סקוטלנד, באדינבורו.

הכבשה דולי היוותה פריצת דרך בעולם המדע בתחום השיבוט הגנטי. מאז שיבוט זה שובטו חיות נוספות, כגון חתול, פרה (2001) כלב (2005) וקוף (2018)[2]. שיבוטה של דולי חולל סערה ביואתית, כשרבים הביעו חששם מפני שיבוט קרוב של בני אדם. שיבוטה של דולי העלה את הנושא לסדר היום במקומות רבים, ובכמה מדינות, כולל ישראל, חוקקו חוקים נגד שיבוטים.

ווילמוט, שהוביל את הצוות שיצר את דולי, הודיע ​​ב -2007 כי טכניקת העברת הגרעין לעולם לא תהיה יעילה מספיק לשימוש בבני אדם[3].

בראיון לסיינטיפיק אמריקן בשנת 2008 התוודה וילמוט שזנח את השיבוט לטובת הפיכת תאים בוגרים לתאי גזע. "הגישה החדשה תאפשר לדברים להתקדם קצת יותר מהר".[4]

השקפה יהודית

שיבוט דולי יצר אצל אנשים דתיים מסוימים רתיעה, בעקבות ההרגשה שמעשה השיבוט הינו 'התערבות במעשי הבריאה', וכי הוא איננו מוסרי דתית.

ניתן לציין, שלמדענים ידוע טבעם של מינים רבים שתהליך הפרייתם התקין הוא באמצעות רבייה אל-זוויגית, אשר משמש בכמעט כל עולם הצומח, ובמיני בעלי חיים שונים.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ ד"ר יונת אשחר, ‏מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 ביולי 2016
  2. ↑ רויטרס (2018). "לראשונה: מדענים שיבטו קופים". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2018. 
  3. ↑ Zastrow, Mark (8 February 2016). "Inside the cloning factory that creates 500 new animals a day". New Scientist. Retrieved 23 February 2016.
  4. ↑ Kenneth Chang,‏ סיינטיפיק אמריקן האבא של דולי עושה חשבון נפש: האם להמשיך בשיבוטים?, באתר הידען, 16 באוקטובר 2008
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.