הכרזת מלחמה
הכרזת מלחמה היא הכרזה פורמלית של ממשלה, שבה היא מודיעה על קיומו של מצב מלחמה בין אותה מדינה ובין מדינה אחרת או מספר מדינות אחרות.
רקע
הכרזות מלחמה היו אמצעים דיפלומטים מקובלים מאז תקופת הרנסאנס.
לפי החוק הבינלאומי, הכרזת מלחמה מובילה להתנגשויות צבאיות בין הצבאות של המדינות המעורבות. הקמת חבר הלאומים, שהוקם בשנת 1919 לאחר מלחמת העולם הראשונה, הראתה שהמעצמות מחפשות דרכים אמיתיות למנוע את הקטל והזוועות של מלחמת העולם הראשונה. מאידך, המעצמות לא הצליחו למנוע את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הוקם האו"ם כדי למנוע סכסוכים עתידיים.
הכרזות מלחמה שתקפות עד היום
הכרזות מלחמה אחדות תקפות עד היום, אם כי יש להן בעיקר משמעות פוליטית:
- בין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית שורר מצב מלחמה מאז מלחמת קוריאה.
- מאז מלחמת יום הכיפורים שורר מצב מלחמה בין ישראל ובין סוריה ולבנון.
- מכיוון שסירבה לחתום על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עיראק נמצאת, רשמית, במלחמה עם ישראל.
- ארמניה ואזרבייג'ן נמצאות במלחמה בגלל חוסר היכולת להגיע להסדר קבע בעניין נגורנו קרבאך.
- הולנד ופורטוגל מעולם לא חתמו על הסכם שלום מאז העימות הצבאי שהתקיים בשנת 1567.
- יש ספק באשר לקיומו של מצב מלחמה בין יפן לבין רוסיה, בעקבות הכרזת מלחמה של ברית המועצות על יפן בשנת 1945.
בישראל
בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה[1] נאמר:
(א) המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה.
(ב) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור.
(ג) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף קטן (א) תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.— חוק יסוד: הממשלה
ב-30 באפריל 2018 הועבר תיקון לחוק בישראל כך שהקבינט המדיני-ביטחוני הוסמך להכריז מלחמה, בלי לקבוע את מספר המשתתפים בהצבעה והרוב הנדרש. כן נקבע כי החלטה על הכרזת מלחמה תוכל להתקבל בנסיבות מסוימות על ידי שר הביטחון וראש הממשלה בלבד.[2] יש שטענו שהשינוי נובע עקב המתיחות השוררת בזמן זה בין איראן לישראל.
קישורים חיצוניים
- דיון בנושא הכרזת מלחמה לפי הדין הישראלי. ראו גם כאן.
- גל פרל פינקל וגלעד שר, מי יקבל את ההחלטה?, "מבט על 1050", 03.05.2018.