הלכות שביתת עשור (רמב"ם)

הלכות שביתת עשור הם החלק השלישי בספר זמנים מתוך הי"ד החזקה להרמב"ם. ויש בהם שלושה פרקים, ועשרים ושמונה הלכות. הן בחלוקה המקובלת והן בחלוקה התימנית. הראב"ד משיג על ההלכות פעם אחת.

ההלכות מתמקדות בהלכות המעשיות של יום כיפור, איסורי ל"ט אבות מלאכה אכילה שתיה ועינויים נוספים.

בהלכות אלו ארבעה מצוות, שתי מצוות עשה ושתי מצוות לא תעשה.

נושא ההלכות

ההלכות מתמקדות בחלקים המעשיים של דיני יום כיפור ובעיקר באיסורי המלאכה והעינויים. כלומר, אחרי שבמהלך הפרק השני של הלכות תשובה[1] פירט הרמב"ם את היסודות המחשבתיים של יום כיפור. כתב הרמב"ם בחלק זה את הדינים האמורים כחלק מעבודת היום התלויה במעשים.

חלק נוסף הנוגע ליום כיפור שדחה הרמב"ם למקום אחר הוא את העבודה בבית המקדש ביום הכיפורים שהתפרשו בהלכות עבודת יום הכיפורים בספר עבודה.

נושא הפרקים התבאר בעיקר בפרק יום הכיפורים במסכת יומא.

מצוות

ארבע מצוות התפרשו בהלכות שביתת עשור:

  • מצוות עשה לשבות בו ממלאכה
  • מצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכה
  • מצוות עשה להתענות בו
  • מצוות לא תעשה שלא לאכול ולשתות בו

הפרקים

  • פרק ראשון - הפרק הראשון הוא תיאור מקוצר של דיני יום כיפור המעשיים:[2] הוא מפרט את איסורי המלאכות שבו (בדומה לאיסורי שבת) ואת איסורי האכילה והשתיה וחשיבותם ההילכתית (עשה ולא תעשה, וכרת) והזמן של כל האיסורים האלה (יום לילה ומעט מערב היום). הפרק נחתם בהלכה שמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידים.
  • פרק שני - הפרק השני עוסק באיסור אכילה לפרטיו.[3] הכמות בה עוברים על האיסור הדינים של מי שאוכל מעט. והאיסור במאכלים שונים: מאכלים האסורים באכילה כמו דם ופיגול או שאינם ראויים למאכל עמו עשבים מרים ועוד. כמו כן מפורט בו דיני מי שפטור מתענית מסיבות של פיקוח נפש: חולה על פי דרגות החומרה שלו, אישה בהריון במצבים מסוימים, וילדים קטנים מתחת לגיל מסוים.
  • פרק שלישי - הפרק השלישי עוסק בדיני ארבעת העינויים הנוספים של יום כיפור: רחיצה סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המיטה לפרטיהם:[4] האנשים המותרים ברחיצה (כלה ומלך), דברים שאינם נחשבים רחיצה אלא הסרת לכלוך בלבד. מהם המנעלים שאסור ומותר לנעול. שיעור הסיכה והריחוק מתשמיש.

הלכות מפורסמות

  • מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין - פרק ראשון הלכה ז', הרמב"ם אומר, בהקשר של חיוב הוספה מחול על הקודש כי אם אי אפשר שכל אחד יהיה שוטר להזהיר על הדבר מוטב שלא ימחו בידי העוברים על הדבר שלא יהיו מזידין.

הערות שוליים

  1. ↑ משנה תורה לרמב"ם, ספר תשובה, הלכות ב, פרק ו' ובהמשך
  2. ↑ "נתבאר בו איסור המלאכה בכלל והוא בשווה עם שבת בכל האסור מן התורה ומדבריהם חוץ משני דברים כמבואר שם ונזכר בו איסור האכילה והשתיה ואיסור שאר הדברים כרחיצה ונעילת הסנדל וסיכה ותשמיש וזמן התחלת היום וצאתו". מתוך הקדמת המגיד משנה להלכות שביתת עשור.
  3. ↑ "נתבארו בו שיעורי האכילה והשתיה והדברים הראויים ושאינן ראויים ונזכר בו ביאור אצל מי נדחה איסור זה וכן נאמר בו מי הוא המתענה מדבריהם ומי שאינו מתענה". מתוך הקדמת המגיד משנה להלכות שביתת עשור.
  4. ↑ "נתבארו בו פרטי ענייני הרחיצה ושאר הדומין לו ובאי זה צד נאסרו והותרו ונזכר בו עניינן אחת לאחת על הסדר שנזכרו פרק ראשון" מתוך הקדמת המגיד משנה להלכות שביתת עשור.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.