המאבק להרחקת אסדת לוויתן

המאבק להרחקת אסדת לווייתן הוא מאבק במסגרת מחלוקת ציבורית בעניין בנייה של אסדת טיפול בגז טבעי במרחק של 10 ק"מ מחוף דור. האסדה נועדה לטפל בגז אשר יופק משדה לווייתן, טרם הזרמתו אל הצרכנים. נכון לחודש אוקטובר 2019, הושלמה הצבת אסדת לוויתן על המדף היבשתי, במרחק של 9.7 קילומטר מחוף דור, מקום בו עומק המים הוא 86 מטרים. המאגר צפוי להפיק גז בסוף שנת 2019[1].

קבוצה של פעילים, רובם מאזור חוף הכרמל וזכרון יעקב אך גם מאזורים שונים ברחבי הארץ, התארגנה בעמותה הנקראת שומרי הבית. הם התנגדו להקמת האסדה בקרבה לחוף, להכנסת קונדנסט ארצה בצנרת ולאחסונו במיכלי אחסון בקרבת יישובים, וכן להקמת אזורי תעשייה פטרוכימית נוספים במדינה. הפעילים דרשו להציב את האסדה על פי באר הקידוח, בשדה לווייתן, במרחק של 120 קילומטר מהחוף.

שדה לווייתן

ערך מורחב – לווייתן (שדה גז)

באר גז מפיקה מבטן האדמה גז טבעי (ברובו מתאן), שיש לו גם פאזה הנוזלית המכילה סוג של נפט (קונדנסט). כדי לספק את הגז לצרכנים יש צורך בתהליך טיפול, שכולל: ייבוש הגז מנוזלים (מי ים ועוד), ייצוב הגז, והורדת הלחץ שלו. תהליך זה מלווה בפליטת מזהמים ברמות שונות, בהתאם לטכנולוגיה שבשימוש.

שדות גז גדולים התגלו במים הכלכליים של ישראל בתחילת שנות ה-2000. שדה הגז "לווייתן" התגלה בדצמבר 2010, בעומק של 5,170 מטר מתחת לפני הים (בעומק מים 1634 מטר)[2][3]. זהו אחד משדות הגז הגדולים בים התיכון, עם עתודות של כ-620 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM).

בשנת 2014, כשהוכרז שדה הגז כתגלית, החליטה חברת נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד, שהיא הגוף המפעיל בהתאם להסכם תפעול משותף (JOA) בין בעלי הזכויות על השדה, לבצע את הטיפול הנדרש באתר הקידוח, שנמצא כ-120 קילומטרים ממערב לחיפה[4]. ההחלטה להציב אסדת הטיפול בים, ולא על היבשה כפי שקורה במרבית מאגרי הגז הטבעי בעולם, התקבלה בעקבות מאבק קודם שניהלו תושבים מאזור חוף הכרמל נגד הצבת מתקן טיפול על היבשה והרחקתו לים[5].

באפריל 2016 שינתה החברה את ההחלטה, ובחרה באתר המיועד לכך נכון ל-2019, הנמצא כ-10 קילומטרים ממערב לחוף דור. שותפות לויתן הודיעה כי ההחלטה התקבלה משיקולים טכניים וטכנולוגיים, מסיבות סביבתיות[6] וכלכליות, ומשיקולי בטיחות וביטחון[7].

כשנה לאחר מכן, כשפרויקט לוויתן היה בעיצומו, קבוצה של אזרחים שהתאגדו בעמותה בשם "שומרי הבית"[8], רובם תושבי אזור חוף הכרמל וזכרון יעקב, פתחה במאי 2017 במאבק כנגד המיקום המתוכנן של האסדה.

מניעי המאבק

לטענת פעילי העמותה, אסדת טיפול בגז היא מפעל פטרוכימי, וככל מפעל כזה, בדרך שגרה הוא פולט חומרים מזהמים לאויר ולים. קיימת גם סכנה, שבמקרה של תקלת שפך יוזרמו כמויות גדולות יותר של מזהמים לים, ויפגעו בשורה של משאבים חיוניים, כגון: מפעל התפלת מי-ים, חי וצומח תת-מימי, עופות, וחופי רחצה. לטיפול בתוצרי הגז נלוות סכנות נוספות, כמו מאגרים בקרבת מקומות יישוב, פגיעה אפשרית במי תהום, ועוד.

בין התומכים במאבק: עמותות צלול, מגמה ירוקה (שהיו שותפים לדרישה להרחיק את הטיפול מהיבשה אל מקום האסדה הנוכחי, וכעת דורשים להרחיקו אל הבאר[5]), עמותות "פעולה ירוקה", "כחול וירוק", "ירוק עכשיו" ו-"שומרי הגן", עשרות רשויות מקומיות, חברי כנסת, ושורה של מומחים בתחומים של הפקת אנרגיה, בריאות וסביבה[10][11] מנגד, מיקומה של האסדה אושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה[12]. החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ורשות הטבע והגנים, הביעו תמיכה במיקום האסדה בקרבת החוף[13]. עמדתם מתבססת בעיקר על נתוני נובל אנרג'י ומסתמכת על יכולות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה[14], ואולם, המשרד להגנת הסביבה דחה את בקשת היתר הפליטה של נובל אנרג'י מטענה שהנתונים שסיפקה החברה אינם אמינים ואינם מהימנים[15], המשרד להגנת הסביבה בעצמו הודה שאינו מצליח לאכוף את חוק אוויר נקי[16], וגם מבקר המדינה קבע שיכולות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה אינן מספקות[17][18][19]

בחודש יולי 2019 הודיעו הפעילים, בסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק שלהם, שהם אינם ממקדים עוד את מאבקם בהזזת האסדה למקום אחר.

טענות לשיקולים אנוכיים

במועד אישור תמ"א 37/ח, תוכנית הפיתוח המוצעת למאגר לוויתן, שהגישה חברת נובל אנרג'י לממונה על הנפט, כללה אניית FPSO על פי הבאר, במרחק של כ-120 ק"מ מחופי ישראל. כלומר, במועד מתן פסק הדין הסברה הייתה כי לוויתן יפותח באסדה צפה FPSO ולפיכך מרבית מתקני התמ"א יתייתרו. ביום 5/4/2016 אושר תמהיל הפיתוח של שדה לוויתן. רק במועד זה נודע כי יש כוונה לפתח את לוויתן במתחמי תמ"א 37/ח במתקן טיפול קרוב לחוף ולא באסדה צפה. מהסיבה הזו, בית המשפט הגבוה לצדק מעולם לא דן בשאלת מיקום אסדת לוויתן[20].

בית המשפט העליון, ובהמשך גם בית המשפט המחוזי בחיפה, קבעו שהמניע למאבק הוא מסוג "נימבי" (NIMBY, ראשי תיבות באנגלית של "לא בחצר האחורית שלי"). השופטת דפנה ברק ארז שדנה בעתירה שהגישו המתנגדים לאסדה, כתבה בפסק דין בו דחתה את עתירתם: "לא ניתן להשתחרר מהתחושה כי זהו אחד מאותם מקרים שבהם עומדת ברקע העתירות טרוניה של NIMBY. היינו שהן מבטאות את האינטרס המוכן לכל כי מתקנים שלהם השלכות סביבתיות ובטיחותיות ימוקמו במקום אחר ורחוק ״לא בחצר האחורית שלי״. דא עקא, שבסופו של דבר אמור להימצא למתקנים אלה מקום כלשהו. כשמצאנו שההליך באשר למיקומם של המתקנים היה, בעיקרו של דבר, תקין, תוצאתו היא המכריעה"[21].

השופט רון סוקול שדן בעתירה אחרת שהגישו המתנגדים אימץ את גישתה גם הוא וקבע שהעתירה שהונחה בפניו, ונדחתה, הוגשה ממניעי NIMBY[22].

טענות המתנגדים

פעילי המאבק הצהירו בעבר שהם מברכים על הפקת גז טבעי משדות הגז בים התיכון, מתוך הכרה ביתרונות של הפקת אנרגיה מגז לעומת החלופות: פחם ומזוט. אולם, המיקום המתוכנן הנוכחי של אסדת הטיפול בגז הוא שעומד במוקד המאבק. לטענתם, מיקום של אסדת טיפול בקרבה לחוף יוצר שורה ארוכה של מפגעים בפועל, ובנוסף לכך סיכונים בכוח. בחודש אוגוסט 2019 שינו את עמדתם והודיעו שמאבקם אינו מתמקד עוד בהרחקת האסדה וכי הם מתנגדים לשימוש בגז טבעי בכלל, וטוענים שעל המדינה לעבור רק לאנרגיות מתחדשות.

לטענת המתנגדים, מאז שנת 2010, כמעט כל אסדות הטיפול בגז טבעי המופק בים בכל העולם (כ-97%) נמצאות "על פי הבאר", ולא בקרבת החוף[8]. לטענתם, האסדות המעטות שנמצאות בקרבת החוף, הן ישנות יותר, או שהוקמו שם מפני שהשדה נמצא בקרבת החוף, או על היבשה[23]. בפועל, יש נכון לשנת 2019 כ-7 מתקני FPSO (מתקן צף לייצור, אחסון ופריקה) בלבד שמטפלים בגז טבעי, בעוד מרבית המתקנים הם מתקנים לטיפול בנפט או במאגרים בהם יש כמויות גדולות של קונדנסט וגז טבעי. פרופ' סרגיו קפוסטה גורס שאין כמעט מתקנים צפים לטיפול בגז טבעי בעולם, ושהמתקנים הללו הוקמו לצורך הפקת ואחסון נפט. לדבריו, "שמעתי על זה (על הטענה שצריך FPSO) ואמרתי. טוב, אז ישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם שיהיה לה FPSO להפקת גז טבעי. זה לא שיש לישראל כל-כך הרבה ניסיון בהפקת נפט וגז ואתם רוצים להיות החלוצים? אני חושב שזה רעיון רע"[24]. כמו כן, טוענת פרופ' עינת אהרונוב, גאופיזיקאית, ראש תוכנית הגאולוגיה של נפט וגז במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, כי ישראל היא ייחודית בבחירתה למקם את אסדות הזיקוק שלה במרחק גדול מהמאגר וכי יש לשיטה הזו חסרונות מובנים[25][26]. מומחים נוספים ובהם פרופ' דוד ברודאי מהטכניון, פרופ' אורי דיין מהאוניברסיטה העברית, ודר' מיכאל גרבר, יועצים לעמותת שומרי הבית ומצדדים בעמדה כי יש למקם את האסדה רחוק ככל הניתן מהחוף[27][28]. אמנון פורטוגלי, חוקר במכון ון-ליר התבטא גם הוא כנגד התוכנית להקים אסדה בקרבת החוף[29][30], וגם מומחים עולמיים ובהם איימי רוזנשטיין, מומחית לבריאות הציבור, ופרופ' ריק שטיינר מומחה לטיפול בתקלות שפך, מזהירים מפני הסיכונים והסכנות לציבור ולסביבה, המתלווים לאסדה קרובת חוף, וממליצים להרחיק את המפגע מהאוכלוסייה ככל האפשר[31][32].

זיהום בפועל

  • בתהליך הטיפול בגז על גבי אסדת הטיפול, משתחררים לאוויר חומרים מסוכנים לבריאות, בעיקר בנזן, שהוא גורם מסרטן[33]. בנוסף, תהליך זיקוק הגז פולט מתאן לאטמוספירה, חומר הגורם ליצירת אוזון- מסרטן מסוכן[34]
  • אסדת זיקוק הגז תמר היא המפעל המזהם ביותר בישראל[35], והיא פולטת מזהמים בכמות הגדולה בסדרי גדל, מהערכים שהתחייבה אליהם נובל אנרג'י בטרם התחילה תמר את פעולתה. רמות הזיהום מאסדת תמר התגלו רק בסוף שנת 2017, בדו"ח מפל"ס שנת 2016 שפרסם המשרד להגנת הסביבה. גם היום מוסתרות רמות הזיהום מאסדת תמר באמצעות ניטור חלקי ולקוי[36].
  • יצויין שבישראל מתים למעלה מ-2,200 בני אדם בשנה, כתוצאה ישירה של זיהום אוויר[37][38]. בנוסף, להערכת המשרד להגנת הסביבה, מדי שנה כ-200 איש מתים בטרם עת כתוצאה מחשיפה לזיהום אויר שמקורו בתחנות כוח פחמיות

[39]. בעזרת חיבור מאגר לויתן ומאגרי גז נוספים לתשתית האנרגיה, משרד האנרגיה מתכנן לסגור תחנות אלה בהדרגה החל מ-2022 ועד סוף שנת 2030[40][41].

  • לטענתה של חברת נובל אנרג'י, שיעור פליטת המזהמים הצפוי באסדת לווייתן נמוך באופן משמעותי משיעור הפליטה באסדת תמר[42], הפועלת כבר משנת 2013, וזאת בזכות שימוש בטכנולוגית טיפול חדישה יותר. עם הפעלת האסדה בשנת 2014 החברה טענה שסך פליטות התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC) מאסדת תמר הוא 38 טון בשנה, בשנת 2017 עדכנה נובל, ששיעור הפליטה היה 1157 טון ב-2016, ויותר מ-1,200 טון ב-2017. כמויות הבנזן שפלטה אסדת תמר, במרחק של 22 ק"מ מהיבשה, היו גדולות מהכמויות הנפלטות מכל המפעלים המזהמים בישראל גם יחד, כולל תחנות הכוח ובז"ן[7][43]. הפליטות מאסדת תמר, שנצבת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, לא השפיעו על איכות האוויר בחוף וביבשה[44]. השותפות במאגר תמר הקימו על האסדה מתקן טיפול חדיש, בעלות של מעל מאה מיליון שקלים, שהביא להפחתה של כ-98–99 אחוזים מהפליטות והביאן לרמה הדומה לרמה שדווחה במקור, ואף למטה מכך[45].
  • על פי המשרד להגנת הסביבה, על אסדת לוויתן תותקן מערכת סגורה להפחתת פליטת חומרים אורגנים נדיפים (VOC), וביניהם בנזן[46]. המערכת תשלב מספר טכנולוגיות המוגדרת כ-BAT (הטכנולוגיות המיטביות הזמינות) במטרה לאסוף את הגזים שעלולים להיפלט מחיבורים ופתחים שונים, ולהעבירם לדחיסה ולשימוש כמקור אנרגיה באסדה[47]. על האסדה יוקמו גם שני לפידים (לחץ גבוה-HP ולחץ נמוך-LP) שתפקידם לשרוף גזים במקום לאפשר את פליטתם לאוויר. יעילותם המוכחת היא של 98-99%[40].
  • על פי צוות הסביבה של נובל אנרג'י, רדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד. כלומר, הפליטות מאסדת לוויתן אינן צפויות להשפיע על איכות האוויר ביבשה. גם לדברי פרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון, השפעת הפעילות השגרתית באסדה על קו החוף צפויה להיות נמוכה[41]. בחוות דעת שערך פרופ' מיכה ברחנא, מומחה לאפדימולוגיה סביבתית ולשעבר ממונה על רישום הסרטן במשרד הבריאות, בנוגע להשלכות הבריאותיות האפשריות של פעילות האסדה קבע הפרופ' שלא קיימת סבירות של השלכות בריאותיות מפעילות שנעשית במרחק של 10 ק"מ ממגורי אדם[48].
  • במהלך הובלת הגז הגולמי יורדת הטמפרטורה שלו ל-6 מעלות מתחת לאפס, ועל כן מוסיפים לו נוזל למניעת קיפאון (Antifreeze). כשהחומר מגיע לייעדו, ממחזרים את החומר מונע הקיפאון. תהליך זה גרם לפליטות גבוהות מהמצופה של בנזן לאוויר באסדת תמר. המערכות באסדת לוויתן שונות לחלוטין מהמערכות באסדת תמר. מערכת מיחזור הנוזל בלוויתן אינה כוללת נישוב פתוח לאוויר ולא צפויה לפלוט כמויות משמעותיות של בנזן לאוויר[49].
  • אחד מתוצרי הטיפול בגז הוא דלק בשם קונדנסט, שהוא תערובת של פחמימנים במצב נוזלי. זהו חומר שימושי, אולם הוא נדיף ונפיץ ביותר (ובשל כך מכונה "בנזין טבעי"), הקונדנסט נכלל ב"חוק חומרים מסוכנים" התשנ"ג[50], של המשרד לאיכות הסביבה יחד עם חומרים נוספים ביניהם זהב, כסף ונפט. בשל כך על החברות המטפלות בו להצטייד ב"היתר רעלים". התוכנית של נובל אנרג'י היא להובילו בצינור תת-מימי ותת-קרקעי.
  • מי-תוצר (או "מי-מוצר" כהגדרתם בתסקיר תמ"א 37ח'): אלה הם נוזלים הנותרים בסוף תהליך הטיפול בגז הטבעי, הרכב מי-התוצר משתנה ממאגר למאגר[51]. הוא עשוי להכיל שמנים מסיסים ולא מסיסים, מוצקים מרחפים, מתכות וכימיקלים שונים[52]. אותם יש לסלק מאסדת הטיפול. רק אחרי סינון הרעלים, ניתן לשפוך את מי המוצר לים. בתמר נעשה שימוש בשיטת "סקימר" לסילוק מכני של שמנים. אף על פי שמדובר בשיטה מיושנת יחסית. ניטור שנעשה בסביבות האסדה לאורך השנים מצא שמי התוצר לא משפיעים על הסביבה הימית[53]. לאסדת לווייתן תוכננה מערכת מתקדמת יותר שמשתמשת בחומר סופח הידרוקרבונים כדי לטפל במי התוצר[51].

סכנות זיהום בכוח

תקלות שפך מתרחשות מדי פעם באסדות ובמתקנים יבשתיים. בפרט, חברת נובל-אנרג'י צברה היסטוריה של תקלות, שהציבה אותה במקום הראשון בין החברות בקולורדו, ארצות הברית, ארבע שנים ברציפות החל מ-2009, וכן ב- 2016[54][55]. בנוסף לכך, במהלך הקידוחים בשדה לווייתן דלפו מי ים לתוך הקידוח[56]. במדינת ישראל, בנוסף על כל הגורמים שעלולים לגרום לתקלות שפך בעולם כולו, קיים גם האלמנט הביטחוני: אסדת זיקוק גז כמו גם המתקנים הנלווים אליה דוגמת מיכלי האחסון של הקונדנסט, הם מטרה נוחה ונייחת לאויב המעוניין לפגוע במדינת ישראל.

בסימולציה לתקלת שפך, התברר שכ-60% מהחומר יתנדף תוך יממה[57]. לחברת נובל אנרג'י יש תוכנית מסודרת לטיפול באירועי שפך שפורסמה בפומבי. לטענת המתנגדים, על פי תוכנית החירום לטיפול בשפך, שהציגה נובל אנרג'י, לתקופת בניית האסדה, החברה מאחסנת בחיפה ציוד ייעודי להתמודדות עם שפך וחתומה על חוזה התקשרות עם קבלן בנמל אשדוד שתי חברות בינלאומיות כדי לתת מענה מהיר ויעיל במקרה של אירועים ברמות Tier 1 - Tier 3. על פי התוכנית צוות ראשון לטיפול אמור להגיע לנקודת האירוע תוך 4–6 שעות[58]. כמו כן, קיימת סכנה של שפך הקונדנסט, שיוזרם מאסדת הטיפול אם זו תמוקם בקרבת החוף, במקרה של תקלה בצינורות ההובלה. באזור חוף דור קיימת תופעה גאולוגית הידועה בשם "Dor Disturbance", המאופיינת בתזוזות של הקרקע. על פי דעת מומחים שונים, תופעה זו יוצרת סכנה ממשית של התבקעות הצינור ושפך הקונדנסט אל קרקעית הים[59]. החומר עלול לגרום לפגיעה במערכת האקולוגית בים. דו"ח לבחינת הסיכונים הגאולוגיים שהוכן על ידי חברת עמוס שירן-רעידות אדמה מצא ש"אין סיכוי מקריעת פני קרקעית הים כתוצאה מהעתקה פעילה"[60].

במסגרת תוכנית הזרמת הקונדנסט אל היבשה, מתוכנן להיבנות מיכל, למקרה שההזרמה לא תתאפשר באופן זמני (עד 24 יום). המיכל מתוכנן להיבנות באתר "חגית" של חברת החשמל, מאגר זה קרוב למקומות יישוב, ובמקרה של דליפה עלול לחדור הקונדנסט אל מי התהום. במסגרת תוכנית המתאר הארצית הקצתה המדינה 300 דונם לצורך בניית המאגר. לטענת המתנגדים, העובדה ששטח זה הוא הרבה יותר מהדרוש למיכל בנפח של 10,000 מ"ק, כפי שהוצהר[61]; מצביעה על כוונת החברה לבנות בעתיד מיכלים נוספים, ובכך להגביר את הסיכון לתושבי האזור. החברה הודיעה כי בכוונתה לבנות מיכל אחד בלבד, ושתוכנית זו עולה בקנה אחד עם תמ"א 37 ח[62]. באוגוסט 2018 סוכם שמשרד האנרגיה יזמן פגישה עם נציגי משרדי ממשלה, ארגוני סביבה ונציגי ציבור כדי להציג את מיכל האחסון, אתר התפעול, וציוד הבטיחות והתחזוקה הנלווה בהתאם לתוכנית הפיתוח[63]. קיימת גם תוכנית של נובל אנרג'י להוביל את הקונדנסט במשאיות. יש הסכמה רחבה בדבר הסכנה הפוטנציאלית בכך, במקרה של תאונות דרכים[64].

בצמוד לתחנת הכוח בחדרה פועל מתקן להתפלת מי ים. כיום קרוב ל-70% ממי השתייה בישראל מותפלים, ומתוכנן להקים עוד שני מתקנים בחופים הסמוכים. דליפת שמנים בקרבת החוף עלולה לפגוע באיכות המים. במקרה של תקלה, ייתכן שהמתקן יושבת. הממברנות שבשיטת אוסמוזה הפוכה רגישות לעליה בריכוז פחמימנים ומתכות מומסות (ברזל, מגנזיום). שילוב של שניהם מחמצן את הצינורות. פחמימנים עוברים את סינון הממברנות בשיעור 10% (סיכון עליית תחלואה בסרטן), וגם מתגבשים עליהן ופוגעים ביעילות. מחקרים שעוסקים בדליפות מאסדות קידוח לנפט מראים שדליפה כרונית ממתקני זיקוק משפיעה עד 30 ק"מ (אסדת לוויתן אינה אסדת קידוח, ואינה מטפלת בנפט אלא בגז טבעי וקונדנסט). סימולציות שנעשו קבעו שאין סכנה לפגיעה במתקני ההתפלה כתוצאה מההזרמות השוטפות מהאסדה[65].

ניטור

חברת נובל אנרג'י מסרבת להתקין מערכת לניטור רציף של הזיהום באסדות הגז הישראליות שלה (תמר ולוויתן). בסקר פליטות אסדת לוויתן, עמוד 9 סעיף 4.3 נכתב כי: "לא מקובל לערוך ניטור רציף באסדות" ו-"בשל מגבלות שטח ומשקל לא ניתן להתקין עמדות דיגום על הארובות".

בניגוד לעמדת נובל אנרג'י המסרבת בתוקף לאפשר ניטור רציף על אסדות תמר ולוויתן, הרי שבארצות הברית, קנדה והאיחוד האירופי, כולל באסדות של נובל אנרג'י, דווקא מחייבים ניטור רציף על אסדות.

על רקע התנהלותה של נובל אנרג'י, הודיע איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל לחברה על הפסקת שיתוף הפעולה איתם בנושא הפיקוח על אסדת לוויתן[66].

החברה אומרת שתבצע פעילות שוטפת לאיתור מקורות פליטה בלתי מוקדיים (LDAR)[67]. בחו"ל מקובל להשתמש במצלמות תת-אדום, שרק בהן אפשר לראות את אדי הקונדנסט. (בארצות הברית, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) של משרד המשפטים התקינה מצלמות מהסוג הזה, וכך התגלו דליפות חריגות. תוצאות הניטור זמינות באינטרנט[68]).

פתרון מוצע על ידי המתנגדים

הפתרון הנפוץ ביותר בעולם לטיפול במאגרי נפט שהתגלו במים עמוקים, הוא אסדה צפה. פתרון כזה עבור מאגר לוויתן, תוך שימוש באסדה צפה מטיפוס FPSO (Floating production storage and offloading), הוצע כאמור, על ידי חברת נובל אנרג'י בעצמה, והיא אף בחנה את פוטנציאל הפיכת כלי השיט למתקן טיפול בגז טבעי[69]. ב-2014 שינתה החברה את החלטתה, והודיעה על בניית אסדה מטיפוס אחר, המקובעת לקרקעית הים בקרבת החוף.

לטענת עמותת "שומרי הבית", החלטה זו מיטיבה כלכלית עם חברת נובל אנרג'י וחברת "דלק קידוחים" בבעלות יצחק תשובה, השותפה במאגר לוויתן, וכן עם חברת בז"ן שבשליטת עידן עופר, שתהפוך למונופול במכירת קונדנסט - במקום שיימכר מהבאר, באוניות, אל הצרכנים, בעיקר בחו"ל. המתנגדים לא הציגו סימוכין לטענה זאת.

אסדה צפה יכולה למנוע את הצורך בצנרת יבשתית של קונדנסט (המהווה סכנה למי התהום); אין צורך בנוגד קיפאון מזהם (הגז יוצא ב-70 מעלות) - פחות זיהום בנזן; מאידך, על אסדה צפה מאוחסנות כמויות גדולות יותר של דלקים, שיכולות להגיע גם למאות אלפי חביות קונדנסט; במקרה של תקלת שפך - הזיהום עלול להיות נרחב ביותר ורחוק יותר מהחוף; לאחר שכמות הגז בבאר יורדת לרמה שלא כדאי להפיק - ניתן להעביר את האסדה לבאר אחרת; כיום קיימות מספר אסדות כאלה בחכירה. חסכון בבנייה ופירוק; במקרה חירום היא יכולה להרים עוגן ולשוט משם.

בנוסף לכך, אסדה צפה מאפשרת להפיק עוד כ-100 BCM, לקראת סוף חיי הבאר, בהשוואה לאסדה קבועה, בזכות מפל לחצים נמוך יותר. באתר "שומרי הבית" מרוכזת רשימה וקישורים של 35 אסדות צפות הפעילות בעולם מתוכן 25 הן אסדות לטיפול בנפט[70].

עובדתית תמ"א 37ח' מאפשרת הצבת מכלית אחסון צפה מטיפוס FSO בצמוד לאסדת הרגליים קרובת החוף, עובדה ששומטת את הקרקע מתחת לטיעון הכמויות הקטנות. במכלית כזו צפוי לאחסן עד 100,000 חביות קונדנסט, כך ששפך ממנה יהווה אסון סביבתי ובריאותי קשה ויכול לגרום להתפשטות של ענן גזים רעילים שיחייב פינוי אוכלוסייה מאסיבי. נובל אנרג'י הודיעה כי אינה מתכוונת לעשות שימשו במתקן כזה ליד אסדת לוויתן, ואולם בבקשת היתר הפליטה החדשה שלה עבור לוויתן נכתב כי: "באסדה קיימת הכנה להטענת קונדנסט למיכליות ים", וכן מצוין עבור אותו המקור: "אמצעים קיימים למניעת שפיכות/דליפות- אין." וכן: "אמצעים קיימים לבקרה וניטור דליפות- אין".

טענות בעד המיקום המתוכנן

  • הארגונים התומכים באסדה קרובת חוף טוענים בהצהרתם המשותפת שאי אפשר להפעיל רגולציה על אסדה שנמצאת מחוץ למים טריטוריאליים (ב"מים הכלכליים"), ועל כן, היא מהווה סכנה סביבתית פוטנציאלית גדולה יותר[9]. בג"ץ קבע כי די ברגולציה הקיימת כיום במים הכלכליים לפעילות וכי ניתן לאכוף אותה.
  • התוכנית עברה את כל הליך התכנון והאישור, בהליך תקין (כפי שקבע בג"ץ במספר פסיקות). כמו כן, חלק גדול מעבודות התשתית לתוכנית כבר בוצעו, כולל הנחת צינורות בקרקעית הים והצבת רגלי האסדה באתר המיועד, וחלקה התפעולי נמצא כבר בשלבי בניה מתקדמים במספנות בטקסס. בנקודת זמן זו, ביטול התוכנית לאסדה קבועה יגרור הוצאה של כמה מיליארדי דולרים (הסכום נתון במחלוקת). כמו כן, תמ"א 37ח' (החלטת ממשלה 2933, 28 בפברואר 2001) אושרה אחרי 4 שנות דיונים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בהשתתפות הציבור, כולל ההחלטה לשנות את מיקום אסדת "תמר", מהיבשה למיקומה בים[71].
  • שדות הגז "תמר" ו"לווייתן" מסווגים כשדות עם תכולת קונדנסט נמוכה (1.3 ו-1.8 חביות למיליון רגל מעוקב, בהתאמה); על פי דיווחי חברת נובל אנרג'י, אסדת "תמר" עומדת בדרישות תכולת הקונדנסט, וכך גם עתידה להיות אסדת "לווייתן"[72].
  • בנוסף לכך, שר האנרגיה יובל שטייניץ קבע כי שינוי המתווה הקיים, יעכב את הפקת הגז במספר שנים, וידחה את השבתת תחנת הכוח הפחמית אורות רבין, דבר זה היה גורם להמשך זיהום האוויר בתוצרי פחם, במקום ניצול יתרון הגז הטבעי.
  • המשרד להגנת הסביבה ביצע סימולציה של פליטות עתידיות מלווייתן, והתוצאה נמצאה בתחום המותר.
  • פרופ׳ דוד ברודאי, מומחה לזיהום אוויר מהטכניון, טוען שהמודל שבו השתמשו נובל אנרג'י והג"ס שגוי[9]. גם ד"ר מיכאל גרבר, לשעבר מהמשרד להג"ס, סיפק דו"ח שמזהיר מפני חריגה מחוק אוויר נקי, במקרה של אסדה בקרבת החוף, וממליץ שלא להקים את האסדה בקרבת החוף על מנת לא להפוך אזורים נרחבים בישראל למוכי זיהום אוויר. הדו"ח של ברודאי זכה לביקורת מטעם המומחה לזיהום אוויר של עמותת אדם טבע ודין, דר אריה ונגר. ונגר קבע שהניתוח של ברודאי הסתמך על קצב פליטה גבוה משמעותית מקצב הפליטה הצפוי באסדה (פי 16), ועל מידע מאסדת נפט במפרץ מקסיקו. ונגר הסביר שנתונים אלה שונים גם מבחינה אקלימית וגם בהבדלים שבין נפט וגז. כמו כן ציין שהדו"ח של ברודאי אינו מצביע על חריגה מהתקנים השנתיים לחשיפה לבנזן ביבשה[73][74].
    • עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין, מתנגד לבניית האסדה כאסדה צפה בלב ים ממספר סיבות: האכיפה והרגולציה במים הכלכליים הן אפסיות, זאת בניגוד לאכיפה ולרגולציה במים הטריטוריאליים. כמו כן, אסדה צפה סובלת מטלטלות הגלים שעלולות להוביל לתקלות בהן קשה יותר לטפל בלב ים. לעומת זאת כאשר האסדה קרובה יותר לחוף ומקובעת לקרקע התקלות מועטות יותר ויכולת הטיפול והתיקון גבוהה יותר[75].
    • נעם סגל, חבר ב"פורום הישראלי לאנרגיה", טוען שקידוח לווייתן יהיה גדול מדי מכדי לטפל בתוצריו באמצעות אסדה צפה (FPSO), מבחינת כמות הגז שיופק, וגם מבחינת הלחץ שלו[76]. מאידך, קיימת לפחות אסדה אחת המטפלת בכמויות גז גדולות פי שניים מהכמות המתוכננת[77], אך מדובר במאגר שמכיל גםכמויות קונדנסט גדולות מאוד ושונה באופיו ממאגר לוויתן. חברת נובל אנרג'י בעצמה תכננה בתחילת הדרך לפתח את מאגר לוויתן באמצעות אסדה צפה[4]
    • הובלת קונדנסט: עדיף להוביל את הקונדנסט בצינורות תת-קרקעיים מאשר באמצעות מיכליות ים או מיכליות כביש. אין מדובר בכמויות גדולות של קונדנסט, לפי הערכות מדובר על 2500 חביות ביום ועד כ־7000. כמויות הקונדנסט שיאוחסנו על גבי אסדה צפה הן גדולות משמעותית ולכן בתקלת שפך מאסדה צפה הנזק הסביבתי יהיה הרבה יותר חמור.
    • רני עמיר, מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, שניהל את אגף ים וחופים, הצהיר על תמיכתו באסדה קרובה[78]
    • החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים הודיעו על תמיכה בבניית האסדה קרוב לחוף[6]. להצהרה שפרסמו הצטרפה גם עמותת אדם טבע ודין[79].

    שיקולי ביטחון

    • במאי 2014, מפקד חיל הים לשעבר וקמ"ן חיל הים הודיעו שלדעתם ניתן להגן על האסדה הצפה על פי הבאר - כדרישתם של המתנגדים לאסדה בחוף דור[80][81].
    • משרד הביטחון פרסם חוות דעת, הקובעת שמבחינה ביטחונית עדיף להגן על אסדה שקרובה לחוף. (מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, טען שענף עלום בחיל הים הוא שנתן את חוות הדעת). אולם שר הביטחון בעת שניתנה חוות הדעת, משה יעלון, טוען שלא נשאל ולא התבקש לתת אותה, ושהיא ניתנה שלא על דעתו. וגם כיום הוא סבור שבעזרת ספינות סער 6 החדשות שחיל הים רכש למטרה זו כבר בשנת 2013, אין בעיה לאבטח את האסדה המרוחקת.
    • ביול י 2018 דובר צה"ל הודיע שמשיקולי ביטחון צה"ל תומך בקירוב אסדות כריש-תנין ולוויתן ליבשה[82]. עמדת מערכת הביטחון וחיל הים נובעת מחשש שארגוני טרור ינסו לפגוע באסדות, ואם הן יהיו רחוקות 120 ק"מ מהחוף (לוויתן) או 100 ק"מ מהחוף (כריש-תנין) יהיה קשה מאוד להגן עליהן[83].
    • גם שר הביטחון שאחריו, אביגדור ליברמן, הודיע ב-31 בדצמבר 2018, שלא היה ידוע לו על כל המלצה לבנות את האסדה במקום כלשהו, משיקולי ביטחון.
    • המדינה הצהירה באופן חד משמעי במענה לעתירה שהוגשה לבג"ץ כי: "כלל השיקולים הביטחוניים הובאו בחשבון במסגרת הליכי התכנון, וכי עמדת משרד הביטחון וצה"ל היא שקיים יתרון מובהק בקירוב האסדה לקו החוף בכל הקשור לכל להיבטים הביטחוניים הנובעים ממיקום אסדת לוויתן"[84]. המדינה ציינה כי כל ההחלטות בנושא בוועדות התכנון התקבלו בדיונים בהם נכח נציג משרד הביטחון, שאף הביע עמדה ברורה בדיון. הדיונים בוועדות התכנון התקיימו בעת שמשה יעלון היה שר הביטחון, ועמדת המדינה בבג"ץ סותרת לכאורה את טענתו כי לא תקיימו דיונים בנושא[85].


    מצב המאבק

    המאבק המשפטי

    החל משנת 2010 הוגשו מספר עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, ולבתי משפט נוספים, בעניינים שונים הקשורים למאבק. מרביתן נדחו או נמשכו על ידי העותרים בהמלצת בית המשפט.

    • בג"ץ 2293/10 ובג"ץ 4687/10, בדרישה לבצע הליך תכנוני מסודר ושקוף לציבור בנוגע למתקן קבלת גז ממאגר תמר- העתירות התקבלו, והחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בעניין שונתה.
    • בשנים 2012 - 2013 הוגשו עתירות כנגד בניית מאגרי גיבוי ביבשה - העתירות נדחו, בנימוק שהן מוקדמות מדי בהתחשב במצב התכנון.
    • בג"ץ 7737/14, 8079/14 ו 8077/14[86] נגד אישור תמ"א 37ח, התוכנית שמסדירה את השימושים בים ועל-פי ניתן לקבוע היכן תמוקם האסדה בתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל. העתירות נדחו, בכפוף לשני שינויים שהמועצה הארצית לתכנון ובניה ביקשה. בהחלטה התווספה הערה, שתינתן עדיפות לטיפול בגז בים. כעבור ארבעה חדשים, הודיעה חברת נובל אנרג'י על שינוי ההחלטה, ועל הקמת האסדה בסמוך לחוף. בהחלטת כתבה השופטת דפנה ברק ארז כי מדובר במאבק מסוג NIMBY.
    • בג"ץ 3397/14[87] לביטול שטר החזקה שניתן לשותפות במאגר לוויתן. העתירה נמחקה בעצת בית המשפט.
    • בג"ץ 8365/16[88] נגד הקמת מיכל החרום באתר חגית. העתירה נמחקה לאחר שהנושא הוחזר לעיון המועצה הארצית לתכנון ובניה והקמת המתקן אושררה.
    • בג"ץ 2974/17[89], כנגד מאגר הגיבוי באתר חגית - העתירה נדחתה בדצמבר 2017[61]. בפסק הדין כתבה השופטת דפנה ברק ארז ש"נחה דעתנו כי ההחלטות בעניין זה התקבלו לאחר שנבחנו ההיבטים הבטיחותיים והסביבתיים של הנושא. באופן יותר ספציפי, לאחר שעיינו בפרוטוקול הדיון במועצה הארצית מיום 2017.12.5 ,אנו סבורים כי ההליך שהתקיים במועצה הארצית היה הליך ראוי, שבחן את טענותיהם של העותרים באופן רציני".
    • בג"ץ 10063/17[90]לביטול תוכנית הפיתוח של מאגר לוויתן. העתירה נמשכה ב"עצת" בית המשפט ונמחקה.
    • עתירה מנהלית לבית משפט מחוזי חיפה 35065-06-18[91] לביטול ההתרים להנחת צנרת יבשתית. העתירה נדחתה. השופט המחוזי רון סוקול ציטט את קביעת ה NIMBY של השופטת ארז וקבע ש"דברים אלה נכונים גם במקרה הנוכחי".
    • עתירה מנהלית לבית משפט מחוזי ירושלים 57192-07-18 לקבלת מסמכים על-פי חוק חופש המידע בנוגע להיתרי הבניה לצנרת הקונדנסט. העתירה נמחקה לאחר שימים ספורים לפני הדיון הודיעה המדינה ונובל אנרג'י כי יספקו את המסמכים הנדרשים. למרות זאת, חלק מהמסמכים לא נמסרו עד היום.
    • בג"ץ 5964/18[92] למניעת פרסומת בטלוויזיה למאגר לוויתן. העתירה נמשכה ללא הוצאות.
    • בג"ץ 6942/18[93] לביטול הודעות הפקעה. העותרים חזרו בהם בעצת בית המשפט והעתירה נדחתה.
    • עתירה מינהלית 23727-10-18[94] לבית משפט מחוזי חיפה לביטול היתר הבניה לביצוע עבודות באתר חגית. השופט המחוזי מנחם רניאל השית על העותרים הוצאות משפט בסך 15,190 שקלים.
    • עתירה מנהלית 44501-10-18 לבית המשפט המחוזי בחיפה בדרישה לא לתת היתר בניה למיכל בחגית. השופט רון סוקול דחה את העתירה והשית על העותרים 15 אלף שקלים הוצאות.
    • עתירה מנהלית 60792-11-18[95] לבית משפט מחוזי חיפה נגד מיקום המיכל בחגית ותוכנית הניהול הסביבתית. השופט המחוזי רון סוקול דחה את העתירה והשית על העותרים (שומרי הבית ורשויות מקומיות) הוצאות בסך 15 אלף ₪.
    • עתירה מנהלית 31320-01-19[96] לבית משפט מחוזי חיפה למתן צו ביניים למניעת כניסת רגלי האסדה לישראל, לביטול היתר בניה לרגלי האסדה והצבתן. הבקשה לצו ביניים נדחתה והעתירה נמחקה. השופט המחוזי רון סוקול הטיל על העותרים הוצאות בהיקף מצטבר של 50 אלף שקלים.
    • עתירה מנהלית 17694-01-19[97] לבית משפט מחוזי חיפה לביטול היתר בניה למיכל באתר חגית. העתירה נדחתה. השופט המחוזי מנחם רניאל השית על העותרת הוצאות בסך 15,190 שקלים.
    • בג"ץ 576/19[98] בדרישה לקיים הליך ביטחוני סדור לבחינת מיקום האסדה מאחר שלא נבחנה כראוי הסוגיה הביטחונית של מיקומה. העתירה נדחתה לאחר שהעותרים, עמותת שומרי הבית, והרשויות המקומיות באזור, משכו אותה בהמלצת השופטים.
    • עתירה מנהלית 5874-08-19 שהגישו שומרי הבית בדרישה שלא לתת לאסדת לוויתן היתר פליטה ולהוציא צו ביניים שיאסור על כך. בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה ואמר כי העתירה עצמה היא "למצער, מוקדמת מדי".
    • עתירה מנהלית 13308-04-19 שהגישו הרשויות המקומיות (חוף כרמל, זכרון יעקב ואח') בדרישה לאסור על שמוש במכליות כביש לפינוי דלק ממתקן חגית. העתירה נדחתה ושופט בית המשפט המחוזי בחיפה רון סוקול קבע ש"לא נפל כל פגם בהחלטת רשות הרישוי לאישור תנ"ס 5 ולמתן ההיתר". הוא פסק לעותרות 50 אלף שקלים הוצאות (שישולמו למדינה ולנובל אנרג'י, נגדן הוגשה העתירה)
    • עתירה מנהלית 58974-08-19 שהגישה עמותת שומרי הבית. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה להוציא צו ביניים שיאסור על המשך הרצת אסדת לוויתן. השופט רם וינוגרד כתב, בין היתר, כי לא הוכחה טענתם שיש "סכון בריאותי אפשרי" מההרצה ושיפלטו במהלכה "מזהמים בשיעור בשיעור גדול עד מאוד ובלתי צפוי".
    • עתירה מינהלית 4873-11-19 שהגישו מועצת זכרון יעקב, צלול ורשויות מקומיות נוספות בדרישה לבטל את היתר הפליטה לאסדת לוויתן ולהוציא צו ביניים. הבקשה להוציא צו ביניים נדחתה. השופט אלי אברבנל קבע שלא הוצגו עדויות מומחים שיכיחו את הטענה שיש סכנה מבצוע ההרצה[99].
    • עתירה מנהלית שהגישה עמותת "שומרי הבית" בטענה שהרכב הקונדנסט לא פורסם כנדרש. שופט בית המשפט המחוזי בירושלי רןם וינוגרד דחה את העתירה וציין כי היו סתירות פנימיות בעתירה שהוגשה וכי היא הוגשה "ללא תשתית מספקת, והתבררה עד מהרה כמיותרת". הוא השית על העמותה הוצאות משפט בסך 60 אלף שקלים[100].
    • עתירה מנהלית 38365-12-19 שהגישה עמותת "שומרי הבית" בדרישה לבטל את היתר הפליטה. השופט המחוזי אלי אברבנל דחה את העתירה[101].


    טענות בדבר השתקת המאבק

    פעילי המאבק טוענים, שבעלי שדה הגז הצליחו מספר פעמים להשתיק דיווחים על המחאה כנגד האסדה.

    • בקיץ 2017 הקליטו אנשי הערוץ הראשון 8 שעות של ראיונות עם פעילים, כדי לשדר כתבה על המחאה. הכתבה לא שודרה.
    • רינו צרור סיפר בתוכניתו בגלי צה"ל, כי הופעלו לחצים על התחנה שלא לשדר דיווחים על הפגנות של פעילי המחאה. צרור טוען, שכתוצאה מהלחצים, הפגנה שהתקיימה בכיכר רבין בספטמבר 2018 לא זכתה לסיקור ברוב כלי התקשורת[102]

    אירועים מיוחדים


    • ב-22 ביוני 2018 יצרו 992 גולשי גלים מעגל גולשים בחוף הרצליה, במטרה לעורר מודעות למאבק להרחקת אסדת הגז. בכך נשבר שיא גינס למספר הגולשים הגדול ביותר במעגל אחד, שיא שעמד קודם לכן על 511 גולשים[103][104][105].
    • במוצ"ש 1.9.18 נערכה על ידי עמותת "שומרי הבית" העצרת הסביבתית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במהלכה גדשו את כיכר רבין פעילים רבים. על הבמה נאמו, לצד "שומרי הבית" נציגי ארגונים ירוקים ומאבקים סביבתיים אחרים בישראל וביניהם: צלול, מגמה ירוקה, ירוק עכשיו, כחול וירוק, בינוי שפוי, מאבק 2020. העצרת כמעט ולא סוקרה באמצעי התקשורת: ערוצי הרשות השנייה התעלמו ממנה לחלוטין, בערוץ 10 היא סוקרה לשניות ספורות בלבד, ובערוץ הראשון דווח בה על "כ־1500 מפגינים", מספר שלטענת המארגנים, שטוענים כי במקום היום 20 אלף איש, לא ייצג את המציאות בכיכר.
    • בדצמבר 2018 נדחתה בקשתה של חברת נובל אנרג'י להיתר פליטה לאסדת לווייתן[106]. החברה הגישה בקשה חדשה להיתר פליטה והיא נבחנת במשרד להגנת הסביבה מתוך מגמה לאשרה ברבעון השלישי של שנת 2019[107].
    • ב-10 בינואר 2019 שלחה עמותת "שומרי הבית" מכתב לשר האנרגיה, בדרישה להפסיק את בניית האסדה - משיקולי ביטחון.
    • יסודות אסדת לוויתן הוצבו במקומם המיועד בחודש ינואר 2019, לקראת הצבת החלק התפעולי שלה ברבעון השלישי של שנת 2019[108].
    • בחודש מרץ 2019 השיקה שותפות לוויתן מהלך אסטרטגי לשיתוף ציבור והודיעה שהיא בוחנת הקמת פורום ציבורי משותף לה, לתושבי האזור ולמחזיקי עניין נוספים לשם חילופי מידע ודו שיח[109]
    • במצעה[110] לבחירות לכנסת ה-21 התחייבה מפלגת העבודה לפעול להרחקת אסדות הגז מחופי ישראל.
    • בחודש מרץ 2019 השיקה שותפות לוויתן מהלך אסטרטגי לשיתוף ציבור והודיעה שהיא בוחנת הקמת פורום ציבורי משותף לה, לתושבי האזור ולמחזיקי עניין נוספים לשם חילופי מידע ודו שיח[111]
    • בבחירות לכנסת בשנת 2019 הצטרף יו"ר שומרי הבית למפלגה בשם צדק חברתי, והצהיר שזה נעשה במטרה להשפע על המערכת הפוליטית מבפנים ולהתמנות כשר. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה וקיבלה באזור חוף הכרמל כ-200 קולות בלבד.
    • יולי 2019-בוידאו שפורסם בעמוד הפייסבוק שלהם הודיעו שומרי הבית כי מאבק אינו מתמקד יותר בשינוי מקום האסדה.
    • בחודש ספטמבר 2019 הוצבו חלקיה התפעוליים של אסדת לוויתן במקומם.
    • בחודש נובמבר 2019 ניתן לאסדה היתר פליטה
    • בחודש נובמבר 2019 הושג סיכום בין נובל אנרג'י ושותפות לוויתן למועצה האזורית חוף כרמל ואיגוד ערים שרון כרמל כי יבוצע על האסדה ניטור רציף, למרות שהדבר אינו מחוייב בהיתר הפליטה.

    קישורים חיצוניים

    הערות שוליים

    1. ↑ סוניה גורודיסקי, ‏יסודות אסדת לוויתן הגיעו למים הטריטוריאליים של ישראל, באתר גלובס, 26 בינואר 2019
    2. ↑ קידוח לויתן באתר Hebrew Energy
    3. ↑ קידוח לויתן - תוצאות הלוגים באתר מאיה
    4. 1 2 כמצוין בדו"ח השנתי של חברת נובל אנרג'י לבעלי המניות, 2014, עמ' 6 ו-39.
    5. 1 2 ליאור גוטמן, מחאה אקטיבית: פוצץ סיור משרד התשתיות לבחינת נקודות קליטת הגז לקידוח תמר, באתר כלכליסט, 27 במאי 2010
    6. 1 2 אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9.7.2018
    7. 1 2 .אילנה קוריאל, בין ירוק לשחור: המאבק על האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 14.7.2018 בכתבה נטען, שתחנות הכוח פולטות יותר מזהמים (למשל: 54,180 טון תחמוצות חנקן בשנת 2016, לעומת 64 טון בלבד מאסדת גז "תמר"; אולם האסדה פולטת תרכובות אורגניות נדיפות (VOC), ובהם בנזן המסרטן בוודאות, בשיעור גבוה בהרבה מכל תחנות הכוח בישראל.
    8. 1 2 שימוש בגז טבעי בישראל, באתר אקולוגיה וסביבה. בנורווגיה, מתוך 96 אסדות, 87 נמצאות בריחוק של 125 ק"מ לפחות מהחוף; 5 אסדות במרחק של 60 ק"מ, ועוד 4 אסדות נמצאות על איים שאינם בקרבת יישובים גדולים
    9. 1 2 3 אתר "זווית" למדע ולסביבה, 20 ביולי 2018
    10. ↑ דוד ברודאי (זיהום אוויר[9]., ריק שטיינר, עדי וולפסון, איימי רוזנשטיין, אורי דיין, יוסי בר, אוריאל רובין, עינת אהרונוב ויועד צור. כמו כן תומכים בכך אבי גבאי ויעל כהן-פארן
    11. ↑ ארז רביב, ‏מי הזיז את האסדה שלי?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוגוסט 2018
    12. ↑ חן מענית, ‏למה הארגונים הירוקים לא תומכים בהרחקת אסדת הגז?, באתר גלובס, 13 ביולי 2018
    13. ↑ אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9 ביולי 2018
    14. ↑ עמדת שומרי הבית בנושא מיקום אסדת לויתן - בהתייחס לעמדות "אדם טבע ודין" ו"החברה להגנת הטבע", עמותת שומרי הבית, ‏2018-09-28
    15. ↑ שומרי הבית, המשרד להגנ"ס דחה את בקשת היתר הפליטה לאסדת לוויתן, עמותת שומרי הבית, ‏2018-12-05
    16. ↑ מירית פנחס, המשרד להגנת הסביבה: חוק אוויר נקי לא ניתן לאכיפה בבתי הזיקוק, באתר mynet‏ קריות, 22 ביולי 2018
    17. ↑ ירון דרוקמן, המבקר: אין כמעט אכיפה סביבתית, "משתלם לזהם", באתר ynet, 6 במאי 2019
    18. ↑ שומרי הבית, מבקר המדינה: המשרד להגנת הסביבה דיווח דיווחי שקר והפקיר את תושבי מפרץ חיפה לזיהום ותחלואה, עמותת שומרי הבית, ‏2019-06-25
    19. ↑ פרסום דוח, www.mevaker.gov.il
    20. ↑ מיקום אסדת לווייתן מעולם לא עבר את מבחן בג"ץ - תמ"א 37 ח', עמותת שומרי הבית
    21. ↑ בג"ץ 8077/14 מועצה מקומית עמק חפר נ. ממשלת ישראל
    22. ↑ ארז רביב, ‏אור ירוק לצנרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 באוגוסט 2018
    23. ↑ מתוך אתר "Offshore"
    24. ↑ עמירם ברקת, ‏נגד הרחקת אסדת הגז: "אין עוד אסדות הפקה צפות לגז", באתר גלובס, 31 ביולי 2018
    25. ↑ שומרי הבית, מכתבה של פרופ' עינת אהרונוב לחברי האקדמיה, עמותת שומרי הבית, ‏2018-07-13
    26. ↑ עוד לא מאוחר להרחיק את אסדת לווייתן, פרופ' עינת אהרונוב, דעות, גלובס, ‏2018-03-27
    27. ↑ עינת אהרונוב, נחמיה שטרסלר, אל תבלבל אותנו עם העובדות, באתר TheMarker‏, 2 באוגוסט 2018
    28. ↑ הזיהום הצפוי מאסדת לוויתן גבוה מהמוצהר - דו"ח מומחה!, עמותת שומרי הבית, ‏2019-05-01
    29. ↑ אמנון פורטוגלי, ‏המדינה מתעלמת מנתונים מדאיגים, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2018
    30. ↑ אמנון פורטוגלי, ‏מאבק לוויתן מאחד בין שמאל לימין, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2018
    31. ↑ סוניה גורודיסקי, ‏בעד הרחקת אסדת הגז: המומחים ממליצים על 120 ק"מ מהחוף, באתר גלובס, 31 ביולי 2018
    32. ↑ פרופ' שטיינר, מומחה עולמי - לעבור מיידית לאסדה צפה בלב ים המקטינה משמעותית את הסכנות לסביבה, עמותת שומרי הבית, ‏2018-08-30
    33. ↑ בנזן נמצא בקטגוריה הגבוהה ברשימת IARC, הוא גורם ללוקמיה, ולמחלות נוספות
    34. ↑ המשרד להגנת הסביבה, אוזון
    35. ↑ 5 עובדות שטייקוני הגז לא רוצים שתדעו על אסדת תמר, עמותת שומרי הבית
    36. ↑ אסדת תמר - האם זיהום האוויר מנוטר?, עמותת שומרי הבית, ‏2018-10-24
    37. ↑ צפריר רינת, 2,200 בני אדם מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר, באתר הארץ, 15.3.2017
    38. ↑ זיהום אוויר - הרוצח השקט, באתר זווית
    39. ↑ פרוטוקול מס' 320 מישיבת ועדת הכלכלה, יום שני, ד' באב התשע"ו 08 באוגוסט 2016
    40. 1 2 סוניה גורודיסקי, ‏אפשר לנשום: תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ייסגרו עד יוני 2022, באתר גלובס, 29 ביולי 2018
    41. 1 2 אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן, השר שטייניץ: תחנה פחמית מזהמת כמו 25 תחנות על גז, באתר ynet, 10 באוקטובר 2018
    42. ↑ תחנת הטיפול בגז משדה "תמר" תוכננה להקמה על היבשה. בעקבות מחאות של תושבי האזור, שונתה התוכנית והתחנה הוקמה בים, במרחק של 23 ק"מ מחופי אשקלון
    43. ↑ מרשם פליטות לסביבה, ד"וח שנתי 2016, שקפים 19 ו-23; בניגוד להתחייבות במצגת, הסכם פליטת מזהמים לא נחתם עד היום (נכון לפברואר 2019)
    44. ↑ דוח מפלס 2017 עמוד 19, באתר המשרד להגנת הסביבה
    45. ↑ ליאור גוטמן, המשרד להגנת הסביבה: צניחה של עשרות אחוזים בפליטות מזהמים ב-2017, הזיהום מאסדת תמר יעלם ב-2019, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-10-02
    46. ↑ שאלות ותשובות בנושא הפקת גז מאסדת לווייתן, באתר המשרד להגנת הסביבה
    47. ↑ שימוש בגז טבעי בישראל – הבטחה לשיפור איכות האוויר בצל חשש לזיהום בקרבת אסדת הטיפול
    48. ↑ חוות דעת השפעות בריאותיות אסדת לוויתן - פרופ' ברחנא, באתר חוף הכרמל
    49. ↑ בקשה למתן היתר פליטה לאסדת לוויתן-אתר המשרד להגנת הסביבה, sviva.gov.il
    50. ↑ היבטים בריאותיים בנוגע לקונדנסט
    51. 1 2 What is produced water?
    52. ↑ Produced Water: Oil and Gas Terminology Glossary
    53. ↑ מערך הניטור הימי בישראל וניטור אסדות הפקת הגז, המשרד להגנת הסביבה
    54. ↑ ד"וח של הוועדה לשימור משאבי נפט וגז של קולורדו, COGCC
    55. ↑ דו"ח תקלות שפך, מחוז Weld בקולורדו
    56. ↑ עמירם ברקת, ‏נובל אנרג'י מתחילה לטפל בדליפה ב"לוויתן 2", באתר גלובס, 27.08.2012
    57. ↑ תכנון ניהול וניטור סביבתי, חברת "אמפיביו", 4 בדצמבר 2016, עמ' 97
    58. ↑ עמ' 372–376 EMMP Offshore
    59. ↑ דו"ח מאת עודד כץ, המכון הגיאולוגי לישראל, 2012
    60. ↑ תכנית ניהול וניטור סביבתי (תנ"ס) ימית לאסדת לוויתן
    61. 1 2 סוניה גורודיסקי, ‏בג"ץ: מיכל גיבוי לאחסון קונדנסט בחירום יוקם באתר "חגית", באתר גלובס, 25 בדצמבר 2017
    62. ↑ ליאור גוטמן, פיתוח לווייתן ייתקע ביבשה? בג"ץ עשוי לדרוש מהמדינה שינוי בתוואי צנרת הולכת הגז, באתר כלכליסט, 22 ביולי 2017
    63. ↑ אורה קורן, משרד האנרגיה וארגוני הסביבה יתאמו עמדות בפיתוח משק הגז, באתר TheMarker‏, 8 באוגוסט 2018
    64. ↑ מאמר בפורבס, המשווה את הסיכונים בהובלת דלק באמצעים שונים
    65. ↑ מערך הניטור הימי בישראל וניטור אסדות הפקת הגז
    66. ↑ איגוד ערים שרון-כרמל: נציגי נובל אנרג'י התנהגו כאדוני הארץ, עמותת שומרי הבית, ‏2019-03-16
    67. ↑ בקשה למתן היתר פליטה לאסדת לוויתן-אתר המשרד להגנת הסביבה, sviv.gov.il
    68. ↑ דו"ח באתר EPA
    69. ↑ פרוספקט של חברת Aibel, שמכרה לחברת נובל אנרג'י אסדה צפה (FPSO) בהספק של 1,600 מיליון רגל מעוקב ביום (MMSCFD)
    70. ↑ על אסדות הפקה צפות לגז – FPSO
    71. ↑ ארי ליבסקר, רוטשילד על החוף: בתוך המחאה נגד אסדת הגז בחוף דור, באתר כלכליסט, 14/7/2018; כנגד הטענה שהדיונים על תמ"א 37ח' התקיימו בהשתתפות הציבור, טוען יועד צור, פרופסור להנדסה כימית מהטכניון: "בעת העבודה על תמ"א 37ח', לא נבחנה ברצינות חלופת FPSO, זאת למרות שאני, לפחות, העברתי לכל גורמי התכנון את המסר שזהו הפתרון המועדף. בעת הדיון במועצה הארצית לתו"ב אשר נכחתי בו, המתכנן ששכרה המדינה (אדם חף מכל יידע קודם בתחום הגז בשם גידי לרמן), טען כי אניית FPSO הוא פתרון לא ישים. לצערי, לא ניתנה לי ההזדמנות להפריך את דבריו ועל כן המועצה קיבלה את החלטתה על סמך מידע מוטעה. בנוסף, נטען בעבר כי המועצה אינה מוסמכת לדון בתוכניות הנוגעות למים הכלכליים. לאחרונה הובאה לידיעתי חוות הדעת מטעם המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, המבהירה כי דין חוק התכנון והבנייה במים הכלכליים כדינו במים הטריטוריאליים. בכל מקרה, טיעון המים הכלכליים נשמע לי יותר מכל דבר אחר כסתם תירוץ גרוע. לא יכול להיות מצב בו סדר הדיון מוציא מכלל אפשרות מראש את החלופה הטובה ביותר."
    72. ↑ "סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוע, אחסון ושימוש בקונדנסט", דו"ח המשרד להגנת הסביבה, באתר "סביבה"
    73. ↑ היבטי זיהום האוויר מאסדת הפרדת הגז של מאגר לוויתן, אדם טבע ודין
    74. ↑ פרופ' סרג'יו קפוסטה טוען:"אין עוד אסדות הפקה צפות לגז", באתר גלובס, 31/7/2017
    75. ↑ חן מענית, ‏למה הארגונים הירוקים לא תומכים בהרחקת אסדת הגז?, באתר גלובס, 13.7.2018
    76. ↑ ארז רביב, ‏הוויכוח הירוק על האסדה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15.8.2018
    77. ↑ למשל: אסדת "אסגרד" בנורווגיה, הפועלת כבר 18 שנים. אתר "נורסק-פטרוליום", מפעילת אסדת ÅSGARD
    78. ↑ זווית‏, סכנה סביבתית או תושבים מפונקים? המאבק על הגז הטבעי, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2018
    79. ↑ מתוך אתר אט"ד
    80. ↑ דו"ח חוקר - תמ"א 37ח', מאת גדעון ויתקון, 27 במאי 2017
    81. ↑ ליאור גוטמן, ביקרנו באסדת הגז של תמר ולא ראינו אף ספינת הגנה באופק, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2016
    82. ↑ אריאל ויטמן, ‏חוזרים ללימודים, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2018
    83. ↑ עמוס הראל, הצבא ממליץ להקים אסדת גז נוספת בקרבת החוף, באתר הארץ, 31 ביולי 2018
    84. ↑ ליאור גוטמן, הפרקליטות: מיקום לוויתן בסמוך לחוף בוצע על דעת יעלון, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2019
    85. ↑ עמירם ברקת, ‏המדינה נגד יעלון: מיקום אסדת הגז התקבל בתמיכת מערכת הביטחון, באתר גלובס, 27 במרץ 2019
    86. ↑
    87. ↑
    88. ↑
    89. ↑
    90. ↑ בג"ץ 10063/17 קואליציית אזרחים נגד הקונדנסט נ' הממונה על ענייני הנפט ואחרים, ניתן ב-20 בפברואר 2018
    91. ↑
    92. ↑
    93. ↑
    94. ↑
    95. ↑
    96. ↑
    97. ↑
    98. ↑ בג"ץ 576/19 שומרי הבית ואחרים נ' שר האנרגיה ואחרים, ניתן ב-1 ביולי 2019
    99. ↑ השופט הפך את ההחלטה והתיר להפעיל את אסדת לווייתן, ynet, ‏2019-12-19
    100. ↑ נדחתה עוד עתירה נגד האסדה: עמותה תשלם 60 אלף שקלים, ynet, ‏2019-12-19
    101. ↑ העתירות נדחו: הנישוב מאסדת 'לוויתן' יבוצע בשלישי הקרוב, תחת פיקוח הדוק, דבר העובדים בארץ ישראל
    102. ↑ "לחץ משוגע של לוביסטים ואנשים פוליטיים", ראיון של רינו צרור עם אורן פרסיקו ונלי תגר, סרטון באתר יוטיוב
    103. ↑ מארק קולטון, ‏מעגל הגולשים הגדול בהיסטוריה, באתר ONE
    104. ↑ אסף קמר, כך נשבר בהרצליה שיא העולם במעגל גולשים, באתר ynet, 7/7/2018
    105. ↑ שיא גינס במעגל גולשים, סרטון באתר יוטיוב
    106. ↑ סוניה גורודיסקי, ‏המשרד להגנת הסביבה דוחה את בקשת נובל אנרג'י: לא יתיר פליטה לאסדת לוויתן, באתר גלובס, 5.12.2018
    107. ↑ ליאור גוטמן, הערכה המשרד להגנת הסביבה: היתר הפליטות לאסדת מאגר לווייתן יגיע ברבעון השלישי, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-02-11
    108. ↑ יסודות אסדת לוויתן הגיעו למים הטריטוריאליים של ישראל, באתר גלובס
    109. ↑ בונים דיאלוג ציבורי-פרויקט לוויתן
    110. ↑ מצע מפלגת העבודה
    111. ↑ לוויתן הפרויקט הלאומי - בונים דיאלוג
    אנרגיה בישראל
    תחנות כוח
    פחם אורות רבין • רוטנברג
    גז אשכול • רדינג • דליה • או.פי.סי. רותם • אלון תבור • גזר • צפית
    מחזור משולב דוראד • חגית • חיפה • רמת חובב
    סולארית אשלים • קטורה
    פצלי שמן מישור רותם
    גל ים יפו
    טורבינת רוח רמת הגולן
    אגירה שאובה גלבוע • כוכב הירדן
    שדות גז ונפט חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין
    חברות וארגונים תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • ערבה פאוור קומפני
    גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה

    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.