המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית הוקם על ידי ממשלת ישראל בשנת 2014, במטרה לשפר את המוצרים הציבוריים ואת השירותים והתהליכים הממשלתיים ולהתאימם לעידן הדיגיטלי. המיזם שואף לרתום ולמנף את ההזדמנות הטמונה במהפכה הדיגיטלית ובהתקדמות טכנולוגיות המידע והתקשורת לטובת צמיחה כלכלית מואצת, צמצום פערים והפיכת הממשל לחכם, מהיר, ידידותי לאזרח ומוביל עולמי בתחום הדיגיטלי. בראשות מטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית עומדת שי-לי שפיגלמן.

רקע

הצורך בגיבוש אסטרטגיה דיגיטלית לישראל התהווה כבר בשנת 2013 כאשר הממשלה זיהתה את הפערים הדיגיטליים ההולכים וגדלים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. הממשלה זיהתה שקיים צורך מהותי בטרנספרמציה הדיגיטלית של המגזר הציבורי ושיפור הטמעת היכולות והכלים הקיימים ב-StartUp Nation בממשלה.

במאי 2013 המיזם הלאומי הוגדר כאחת משש סוגיות אסטרטגיות של ממשלת ישראל על מנת לצמצם את פער הציפיות שהולך וגדל בין האזרחים והממשלה בכל הנוגע להיקף ואיכות השירות הממשלתי.

בהמשך לכך, החליטה הממשלה בדצמבר 2013 על הקמת המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" אשר יגבש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ויפרט כיצד ליישמה. בהחלטה הממשלה הוגדרו מספר תחומי ליבה עיקריים – חינוך, בריאות, רווחה ושירותים חברתיים וכלכלה, בהם עוסקים צוותי יישום משרדיים, וכן נקבעו תחומי רוחב כגון התאמת מדיניות הרכש לעידן הדיגיטלי, התאמת הרגולציה, צמצום הנטל הבירוקרטי על ידי טרנספורמציה דיגיטלית והטמעת תהליכים מבוססי דאטה.

החלטת ממשלה מס' 1046 בדבר הקמת המיזם הלאומי

תחומי ליבה ורוחב- ישראל דיגיטלית

חזון

ישראל תמנף את ההזדמנות הטמונה במהפכה הדיגיטלית ובהתקדמות טכנולוגיות המידע והתקשורת כדי לאפשר צמיחה כלכלית מואצת, צמצום פערים חברתיים וגאוגרפיים וקידום ממשל חכם, ידידותי ומוביל עולמי בתחום הממשל הדיגיטלי.

מטרות

למיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" שלוש מטרות על המשקפות את תחומי השינוי החברתי והכלכלי העיקריים אותם נועד המיזם לממש בכדי להגשים את חזונו:

מטרות העל- המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

מכל מטרת- על נגזרים מספר יעדים אסטרטגיים המייצגים את הנושאים החיוניים ביותר בהם יש לפעול בכדי להגשים את מטרות המיזם הלאומי, ואשר בהם יתמקדו עיקר המאמצים והיוזמות שיינקטו במסגרתו:

  1. צמצום פערים – קירוב הפריפריה הגאוגרפית והחברתית, הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור ומיצוי זכויות.
  2. צמיחה כלכלית מואצת – קידום תעשיות ועסקים דיגיטליים, פיתוח שוק התעסוקה בעידן הדיגיטלי ותמיכה בפיתוח תשתיות.
  3. ממשל חכם וידידותי – הנגשת הממשלה והשלטון המקומי, ממשל חדשני ואפקטיבי ושיפור המוצרים הציבוריים.

מספר פרויקטים לדוגמה של ישראל דיגיטלית

"קמפוס IL", המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית

המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית מציע מגוון של קורסים דיגיטליים איכותיים- לכולם ובחינם. התוכנית הלאומית ללמידה דיגיטלית, ביוזמה של מטה ישראל דיגיטלית והמועצה להשכלה גבוהה, מאפשרת לציבור ליהנות מחוויית למידה חדשנית ומותאמת אישית עם מגוון עצום של תכנים איכותיים שמוגשים על ידי האוניברסיטאות והמכללות המובילות בישראל, משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים, כמו: קורס פסיכומטרי, צעדים ראשונים במדעי המחשב, ניהול משא ומתן, כימיה אורגנית, רבייה מינית ממולקולות לפילים, מבוא לפסיכולוגיה, רעיונות מרכזיים בפיזיקה, קורסי אופיס, ערבית מדוברת ועוד. אתר "קמפוס IL", המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית [1]

המיזם הלאומי 265

המיזם הלאומי 265 לפיתוח ולשיתוף ידע לקידום דיגיטציה ברשויות המקומיות מתבצע בשיתוף פעולה של מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" ומשרד הפנים באמצעות מפעם עמק יזרעאל. מטרת המיזם להרחיב ולהנגיש שירותים דיגיטליים לתושבי הרשויות המקומיות וכן לצמצם פערים בין הרשויות המקומיות באמצעות כלים דיגיטליים. המיזם עוסק בהקמת מערך תשתיתי, מקצועי ואובייקטיבי (ממלכתי, ללא כוונות רווח), המספק לרשויות המקומיות תשתית ידע, פלטפורמה להיוועצות ותמיכה בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומסייע להן בפיתוח וקידום השירות הדיגיטלי לתושב. אתר המיזם הלאומי 265 [2]

המיזם הלאומי 265

תוכנית מובילים דיגיטליים

תוכניות מובילים דיגיטליים לשלטון המרכזי ולשלטון המקומי נועדו להכשיר מובילי שינוי שיקדמו חדשנות דיגיטלית במגזר הציבורי ושיפור של תהליכים וממשקים עם האזרח באמצעות טכנולוגיה. התכנית מיועדת לנבחרת של בכירים מהשלטון המקומי, נציגות מהשלטון המרכזי ונציגי מגזר שלישי הפועלים בשלטון המקומי.

התכנית מעניקה למשתתפיה ידע, כלים ומיומנויות לקידום דיגיטציה, וכוללת שלוש חטיבות עיקריות השזורות זו בזו:

• חטיבה מקצועית - היכרות עם המהפכה הדיגיטלית, מגמות טכנולוגיות, ניהול שינוי, חדשנות, יזמות והובלת שינוי באמצעות דיגיטציה.

• חטיבה בינלאומית - חשיפה לתהליכי שינוי דיגיטלי בעולם, היכרות עם מודלים של הצלחה וכישלון באמצעות לימוד מעמיק של Case studies באוניברסיטה בינלאומית מובילה ומפגש עם מובילים דיגיטליים מהעולם.

• חטיבה פרויקטלית - תכנון, יישום והטמעה של פרויקטים באמצעות עבודה בצוותי משימה.

התכנית הלאומית "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה"

התכנית הלאומית "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה" נועדה לטפל בחסמים המקשים על התפתחות תחום הבריאות הדיגיטלית. בריאות דיגיטלית צפויה לשנות את האופן שבו ניתן טיפול רפואי, ומביאה להתפתחות מגמות מרכזיות בעולם הרפואה: רפואה מונעת ויוזמת, רפואה מותאמת אישית, רפואה מרחוק וגישת המטופל במרכז.

כיום, ישראל נמצאת בעמדת פתיחה מצוינת להיות בין המדינות המובילות בעולם בתחום הבריאות הדיגיטלית, וזאת משתי סיבות עיקריות - מערכת בריאות מתקדמת בעלת היקף ועומק מידע רפואי ממוחשב וייחודה של ישראל כאומת הסטארט-אפ (Start-up Nation) המתאפיינת בסביבה יזמית (כ-540 סטארט-אפים בתחום זה), הון אנושי איכותי ומחקר אקדמי מוביל.

לתוכנית הלאומית בתחום הבריאות הדיגיטלית שלוש מטרות מרכזיות :

א. מערכת הבריאות בישראל תהיה מהמובילות בעולם בהתבסס על פתרונות בריאות דיגיטלית.

ב. תעשיית הבריאות הדיגיטלית בישראל תהיה מנוע צמיחה לאומי ומוקד חדשנות עולמי.

ג. קידום המחקר הקליני והאקדמי בישראל בתחום הבריאות הדיגיטלית.

התכנית, בהשתתפות מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", משרד הבריאות, משרד רה"מ, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החדשנות, מל"ג/ות"ת ומשרד הכלכלה והתעשייה, עוסקת בסיוע לשיתופי פעולה בין ארגוני בריאות בישראל לבין יזמים, חברות וחוקרים, ובהקמת תשתיות מחקר במידע בריאות. במרץ 2018 הממשלה אישרה תוכנית רחבת היקף בתקציב של 898 מיליון ש"ח לטובת התכנית. התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה [3]

התכנית הלאומית לקידום אוריינות דיגיטלית

כרבע מאוכלוסיית ישראל בגילאי 18 ומעלה חסרי אוריינות דיגיטלית, כלומר אינם משתמשים באינטרנט ואינם נהנים מהתועלות הגלומות בטכנולוגיה ודיגיטציה שיכולים לשפר את איכות החיים.

אי לקיחת חלק בפעילויות או שירותים המוצעים באופן דיגיטלי בשל הבדלים בנגישות, היעדר יכולות וידע נדרש להתנהלות בסביבה דיגיטלית מגבירים ומנציחים פערים כלכליים ומשפיעים על האפשרויות למיצוי שירותים וזכויות בכלל תחומי החיים.

המיזם מפתח ומקדם, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית, שורה של מיזמים ומאמצים לשיפור המיומנויות והיכולות הדיגיטלית של האוכלוסיות המרכזיות המודרות מהעולם הדיגיטלי – חרדים, ערבים ואזרחים ותיקים. בין המיזמים שבתוכנית הלאומית: הפעלת מאות הכשרות פרונטאליות וקורסים מקוונים לאלפי אנשים, מתן מענה לנגישות באמצעות הקמת מרכזי חדשנות, קיום תהליכי היוועצות עם בעלי העניין (גופים ואזרחים) וכדומה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ https://campus.gov.il/ אתר "קמפוס IL", המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית
  2. ↑ https://www.265.org.il/ אתר האינטרנט- המיזם הלאומי 265
  3. ↑ https://www.gov.il/BlobFolder/pmopolicy/des3709_2018/he/digital290418.pdf התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.