המנון ברזיל

הגדות השלוות של האיפירנגה^[1] שמעו
את הזעקה המהדהדת של עם גיבור.
וקרניים מבהיקות של שמש החירות,
זרחו בשמי מולדתנו באותו הזמן.

אם את הדבקות בשוויון זה
אנו יכולים לכבוש בזרועותינו החזקות,
אז בפריחתך, הו חירות,
חזנו האמיץ יקרא תיגר על המוות עצמו!

הו מולדת אהובה,
נערצת,
האח! האח!

ברזיל, חלום עז, קרן בוהקת
של אהבה ותקווה יורדת אל האדמה,
אם בשמייך היפים, המחייכים והבהירים,
זוהרת תמונת הצלב הדרומי.

עצומה בשל טבעך שלך,
הנך ענקית יפה, חזרה ואמיצה,
ועתידך משקף את גדולתך.

פזמון:
ארץ נערצת
בין אלף אחרים
את, ברזיל,
הו מולדת אהובה!

לבני הארץ הזו
הנך אם עדינה,
מולדת אהובה,
ברזיל!

לנצח שוכנת בעריסה מפוארת
בעזרת קול הים ואור השמיים הרחבים
את זורחת, הו ברזיל, זר של אמריקה
מוארת על ידי שמש העולם החדש.

בשדותייך המחייכים והיפים יש יותר פרחים
מאשר בארץ ההדורה ביותר
"ביערותינו יש יותר חיים"
"חיינו" בחיקך "יותר אהבה"

הו מולדת אהובה,
נערצת,
האח! האח!

ברזיל, הסמל לאהבה נצחית הוא
הדגל זרוע הכוכבים שאת מציגה לראווה,
ומה שנאמר בירוק הדפנה שבדגלך:
שלום בעתיד ותהילה בעבר.

אבל אם תרימי את פטיש הצדק החזק,
תראי שבנך אינו נסוג מן הקרב,
וגם לא שאוהבך מפחד מן המוות עצמו.

(פזמון)

Ouviram do Ipiranga as margens plácidas
De um povo heróico o brado retumbante.
E o sol da Liberdade em raios fúlgidos,
Brilhou no céu da Pátria nesse instante.

Se o penhor dessa igualdade
Conseguimos conquistar com braço forte,
Em teu seio, ó Liberdade,
Desafia o nosso peito a própria morte!

Ó Pátria amada,
Idolatrada,
Salve! Salve!

Brasil, um sonho intenso, um raio vívido
De amor e de esperança à terra desce,
Se em teu formoso céu, risonho e límpido,
A imagem do Cruzeiro resplandece.

Gigante pela própria natureza,
És belo, és forte, impávido colosso,
E o teu futuro espelha essa grandeza.

Refrão:
Terra adorada
Entre outras mil
És tu, Brasil,
Ó Pátria amada!

Dos filhos deste solo
és mãe gentil,
Pátria amada,
Brasil!

Deitado eternamente em berço esplêndido,
ao som do mar e à luz do céu profundo,
Fulguras, ó Brasil, florão da América,
Iluminado ao sol do Novo Mundo!

Do que a terra mais garrida
Teus risonhos, lindos campos têm mais flores,
"Nossos bosques têm mais vida"
"Nossa vida" no teu seio "mais amores".

Ó Pátria amada,
Idolatrada,
Salve! Salve!

Brasil, de amor eterno seja símbolo
O lábaro que ostentas estrelado,
E diga o verde-louro dessa flâmula
- Paz no futuro e glória no passado.

Mas, se ergues da justiça a clava forte,
Verás que um filho teu não foge à luta,
Nem teme, quem te adora, a própria morte.

(Refrão)