המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה

המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה
אידאולוגיות קומוניזם
טיטואיזם
מטה בלגרד, סרביה
מנהיגים יוסיפ ברוז טיטו (הבולט ביותר)
שנת ייסוד 1919
שנת פירוק 1990
מיקום במפה הפוליטית שמאל
חברי פרלמנט
0 / 100
ארגונים בינלאומיים קומינטרן (עד 1943)
קומינפורם (עד 1948)
צבעים רשמיים אדום

המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה או ליגת הקומוניסטים (בסרבו-קרואטית: Savez komunista Jugoslavije / Савез комуниста Југославије, בסלובנית: Zveza komunistov Jugoslavije, במקדונית: Sojuz na komunistite na Jugoslavija / Сојуз на комунистите на Југославија) הייתה מפלגה קומוניסטית ביוגוסלביה.

המפלגה הוקמה ב-1919, כמפלגת אופוזיציה בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. לאחר הצלחה בבחירות, היא הוצאה מחוץ לחוק על ידי הממשלה המלכותית ונותרה בלתי-לגאלית עד מלחמת העולם השנייה. לאחר הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה ב-1941, צבא השחרור העממי של יוגוסלביה נלחם בכיבוש הנאצי ובמשתפי הפעולה. לאחר שחרור יוגוסלביה, ביססה המפלגה את כוחה ואחיזתה בשלטון, והקימה את הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כמדינה חד-מפלגתית. הרפובליקה התקיימה עד מלחמות יוגוסלביה ב-1991.

המנהיג הבולט ביותר של המפלגה היה יוסיפ ברוז טיטו, שהנהיג אותה מ-1937 עד 1980. בשנות ה-40 וה-50 היו חילוקי דעות מהותיים בין טיטו ליוסיף סטלין שהובילו לקרע בין יוגוסלביה לברית המועצות, ולהוקעת טיטו בידי הסובייטים. טיטו הנהיג ביוגוסלביה גישה של ניהול עצמי ושל קומוניזם עצמאי, שנודעה כ"טיטואיזם".

הנהגת המפלגה

המפלגה הונהגה תחילה על ידי מזכירי הוועדה המרכזית ומאוחר יותר על ידי נשיאי הפרסידיום.

שם תקופת כהונה עמדה, הערות
פיליפ פיליפוביץ'
ז'יבקו טופלוביץ'
לדימיר צ'ופיץ'		אפריל 1919 - יוני 1920מזכיר פוליטי
מזכיר פוליטי
מזכיר ארגוני
פאבלה פבלוביץ'
יאקוב לסטריץ'
פיליפ פיליפוביץ'
סימה מרקוביץ'
ולדימיר צ'ופיץ'		יוני 1920 - אוגוסט 1921נשיא הוועדה המרכזית
נשיא הוועדה המרכזית
מזכיר פוליטי
מזכיר פוליטי
מזכיר ארגוני
קוסטה נובאקוביץ'
טרישה קצלרוביץ'
משה פיאדה		אוגוסט 1921 - יולי 1922ההנהגה האלטרנטיבית של מרכז המפלגה, שנבחרה לאחר האיסור על פעילות המפלגה
סימה מרקוביץ'ספטמבר 1921 - יולי 1922הוועדה המנהלת של המפלגה הקומוניסטית לאמיגרציה, לאחר הפיצול במפלגה בעקבות חילוקי דעות בשאלה האם המפלגה צריכה לבנות את עצמה מחדש דרך החוק או להקדיש את עצמה לפעילות בלתי-לגאלית
סימה מרקוביץ'יולי 1922 - מאי 1923מזכיר, לאחר האיחוד
טרישה קצלרוביץ'מאי 1923 - מאי 1926מזכיר
סימה מרקוביץ'
ראדומיר וויוביץ'		מאי 1926 - אפריל 1928מזכיר פוליטי
מזכיר ארגוני
ג'ורו ג'אקוביץ'אפריל 1928 - נובמבר 1928מנהיג זמני, לאחר הדחת הוועדה המרכזית על ידי הקומינטרן עקב האווירה הפלגנית במפלגה
ג'ורו ג'אקוביץ'
יובאן מאלישיץ'		נובמבר 1928 - 1929מזכיר ארגוני
מזכיר פוליטי
1930 - 1934בעקבות מרד פועלים ואיכרים בדיקטטורה המונרכית, הנהגת המפלגה הוגלתה לווינה והקשר בינה לבין יוגוסלביה נותק
מילאן גורקיץ'דצמבר 1934 - נובמבר 1936מזכיר פוליטי
מילאן גורקיץ'
יוסיפ ברוז טיטו		נובמבר 1936 - 23 באוקטובר 1937מזכיר כללי
מזכיר ארגוני
יוסיף ברוז טיטו23 באוקטובר 1937 - מאי 1938מזכיר ארגוני
יוסיף ברוז טיטומאי 1938 - מרץ 1939הנהגה זמנית
יוסיף ברוז טיטומרץ 1939 - 4 במאי 1980מזכיר כללי; החל מ-13 באוגוסט 1964 נשיא הפרסידיום

לאחר מותו של טיטו המפלגה אימצה מודל הנהגה בו מתקיימת מדי שנה רוטציה בנשיאות המפלגה. קרנה של המפלגה ירד עם המעבר לשיטה פדרלית, בה יותר כוח ניתן לסניפי המפלגה ברפובליקות.

שם תקופת כהונה מייצג
בראנקו מיקוליץ' (נשיא בפועל)19 באוקטובר 1978 - 23 באוקטובר 1978בוסניה והרצגובינה
סטוואן דורונסקי (נשיא בפועל עד ה-4 במאי)23 באוקטובר 1978 - 20 באוקטובר 1980וויבודינה
לאזאר מויסוב20 באוקטובר 1980 - 20 באוקטובר 1981מקדוניה
דושאן דרגוסאבאץ20 באוקטובר 1981 - 29 ביוני 1982קרואטיה
מיטיה ריביצ'יץ'29 ביוני 1982 - 30 ביוני 1983סלובניה
דראגוסלב מרקוביץ'30 ביוני 1983 - 26 ביוני 1984סרביה
עלי שוקריו26 ביוני 1984 - 25 ביוני 1985קוסובו
וידויה ז'ארקוביץ'25 ביוני 1985 - 26 ביוני 1986מונטנגרו
מילאנקו רנוביצה28 ביוני 1986 - 30 ביוני 1987בוסניה והרצגובינה
בושקו קרוניץ'30 ביוני 1987 - 30 ביוני 1988וויבודינה
סטיפה שובאר30 ביוני 1988 - 17 במאי 1989קרואטיה
מילאן פנצ'בסקי17 במאי 1989 - 30 ביוני 1990מקדוניה

הרכב אתני

חברי המפלגה על פי לאום (1967)[1]
לאוםמספר החבריםאחוז מסך כל החבריםאחוז מסך כל האוכלוסייה
סרבים541,52651.7742.08
קרואטים189,60518.1323.15
סלובנים70,5166.748.57
מקדונים67,6036.465.64
מונטנגרים65,9866.312.77
לאום מוסלמי37,4333.585.24
אלבנים31,7803.044.93
הונגרים12,6831.212.72
אחרים28,8862.764.90
סך הכל1,046,018100100

לקריאה נוספת

  • עודד ערן, "החלטת הקומאינפורם בעניין המצב במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה", בתוך: מדיניות החוץ של ברית המועצות: מלנין עד גורבצ'וב, כרך 1, האוניברסיטה הפתוחה, 1991.
  • Seroka, Jim, "Change and Reform of the League of Communists in Yugoslavia", The carl Beck Papers in Russian and East European Studies 704, June 1990.
  • White, Stephen and Simons, William B., "The Statute Of The League Of Communists Of Yugoslavia", The Party Statutes of the Communist World, Brill, 1984.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Tomasevich, Jozo and Vucinich, Wayne S, Contemporary Yugoslavia: Twenty Years of Socialist Experiment, University of California Press, 1969, p. 256
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.