הנדסת תחבורה

מחלף שפירים בישראל

הנדסת התחבורה והתנועה היא תת-תחום הנדסי של הנדסה אזרחית, העוסק בתכנון ועשייה הנדסית בתחומי התחבורה.

חשיבות תחום זה נובעת מכך שתחבורה יעילה מאפשרת מסחר יעיל ואיכותי, היא מעלה את איכות החיים של התושבים וכן מאפשרת קירוב יישובי הפריפריה לערי המרכז. בעבר הוכח כי תחבורה יעילה היא קריטית להתפתחותן של עיר בפרט ומדינה בכלל.

תחומי עיסוק בהנדסת תחבורה

תחום הנדסת התחבורה מכיל בתוכו מספר מקצועות תחבורה עיקריים:

  • תכנון תחבורה - תחום העוסק ביחסי הגומלין שבין מערכת התחבורה למערכת הפעילויות ושימושי הקרקע. תחום זה כולל לימוד ויישום כלים לסיוע בקבלת החלטות בנושאים הקשורים למערכות תחבורה. תוך כדי דיון בתפקידה של מערכת התחבורה וחשיבות שילובה הנכון במערכת העירונית, מודלים לחיזוי הביקוש והתפקוד של מערכות תחבורה, נתונים נדרשים לפיתוח מערכות חיזוי תחבורה וגישה להערכת אלטרנטיבות. בתחום זה נכלל עיסוק בנושאים כגון אלו:
  • הנדסת תנועה - עוסקת ביישום חזונו של מתכנן התחבורה מבחינת ניתוב, מספר מסלולים, תוכניות רימזור, תכנון מרחב עירוני (זכויות דרך), תכנון תחנות אוטובוס, מפרצים וכדומה, על מהנדס התנועה להיוות גורם מגשר בין מתכנן התחבורה למהנדס תכנון ותפעול הדרכים אשר מתכנן ברמה הפיזית והפיזיקאלית בעוד מתכנן התחבורה משתמש בשיקולים כלכליים ופסיכולוגיים.
  • תכנון ותפעול דרכים - תכנון דרכים וצמתים והתאמתם הן לסביבה בשטח (מרחקי ראות בצמתים, זמני עצירה, מהירויות תכן וכו') והן התאמתם לסביבה העירונית והאזורית על ידי ביצועי סקרים ושימוש בידע שנצבר במשך השנים. לאחר תכנון ויישום הדרכים יש צורך בתפעול נכון שלהן על ידי שימוש נרחב בסטטיסטיקה ותוכנות מחשב חדישות.

מהנדס תחבורה הוא לרוב בעל ידע מעמיק בחקר ביצועים ותכנון עירוני ופועל בקשר הדוק עם מתכנני ערים ואדריכלי נוף, מהנדסי קרקע , מהנדסי ביסוס מהנדסי ניקוז ומהנדסי בניין.

תאונות הדרכים בישראל נתפסות בארץ כבעיה חמורה ביותר. אחת ממטרות עבודתו של מהנדס התחבורה הישראלי היא בדיקת שיטות שונות לשיפור הבטיחות בכבישים, בתנועת רכבות וכן בנתיבים אוויריים.[1]

לימודי הנדסת תחבורה

הנדסת תחבורה היא תחום רב-גוני באופן מובהק,על מהנדס התחבורה להתמצא בשלל תחומים: מדעים:(פיזיקה, כימיה ומתמטיקה),אדריכלות (בינוי ערים), הנדסת תעשייה וניהול (חקר ביצועים וכלכלה), הנדסת חשמל (בקרה והנדסת חשמל) והנדסת גיאו-אינפורמציה ומיפוי (מערכות מידע גאוגרפי, מסדי נתונים גיאו-מרחביים והיבטים סביבתיים. הומניים: פסיכולוגיה, תהליכי קבלת החלטות וסוציולוגיה

על פי דיני מדינת ישראל התואר הראשון מאפשר רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאפשר תכנון במגבלות מסוימות. על מנת להפוך למהנדס מורשה, ולהסיר מגבלות אלו,יש להתמחות בתחום מסוים (תכנון תחבורה, תנועה, גאומטריה, תכנון פיסי וכדומה) במשך 3 שנים.

בישראל נלמדת הנדסת תחבורה רק בטכניון כחלק מן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. לימודי ההסמכה נמשכים כ-4 שנים, ובסיומם מקבלים הבוגרים תואר בוגר אוניברסיטה (B.Sc) בהנדסת תחבורה. תואר שני (M.Sc) ותואר דוקטור בתחום הנדסת תחבורה ניתן במגוון מסלולי לימוד המוצעים לסטודנטים מצטיינים כחלק מהשתלמותם לתואר הם רב גוניים במקצועות המדעים המדויקים, מדעי החברה, תכנון צמתים דרכים ותשתיות, חקר ביצועים ותכנון אורבני, הדרושים לתפקוד מהנדס התחבורה. תוכנית הלימודים המוצעת נועדה לספק את הכלים ובסיס המיומנויות הנדרש ממהנדס התחבורה בעולם משתנה של טכנולוגיה שבו קיימת הקפדה על יצירת סביבה בת-קיימא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ עכשיו זה רשמי: רמת בטיחות הטיסה בישראל - כמו במדינות עולם שלישי, זוהר בלומנקרנץ, 19/12/08, הארץ
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.