הפארק הלאומי שפאדה דוס ואדיירוס
אזורי השימור של הסראדו: הפארקים הלאומיים שפאדה דוס ואדיירוס ואמאס | ||
|---|---|---|
 | ||
| נופי הפארק | ||
| מדינה |  | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי , לפי קריטריונים 9, 10 | ||
הפארק הלאומי שפאדה דוס וֶאַדיירוס (בפורטוגזית: Parque Nacional da Chapada dos Veadeiros) משתרע על פני 655 קמ"ר בצפון-מזרח מדינת גויאס, במרכז ברזיל, כ-200 ק"מ צפונית לברזיליה. הפארק נחנך בידי נשיא ברזיל ז'וסלינו קוביצ'ק ב-11 בינואר 1961 במטרה להגן על החי והצומח האופייניים לאזור הסראדו. בשנת 2001 הוכרז הפארק בידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, יחד עם הפארק הלאומי אמאס שבדרום-מערב גויאס.
גאוגרפיה
הסראדו הוא אזור של סוואנה טרופית המשתרעת על פני שטחים נרחבים במרכז ברזיל ובקצותיהן המזרחיים של בוליביה ופרגוואי. הפארק הלאומי שפאדה דוס ואדיירוס משתרע על פני רמה הנושאת שם זה במרכז הסראדו. גובה הרמה נע בין כ-600 לכ-1,700 מ' מעל פני הים, וגובהה של הנקודה הגבוהה ביותר, סרה דה סנטנה, הוא 1,691 מ' מעל פני הים. סרה דה סנטנה היא גם הפסגה הגבוהה ביותר במדינת גויאס כולה. תצורות הסלעים בפארק הן מהקדומות בעולם, ואדמתו מכילה קוורץ.
הנהר המרכזי הזורם בפארק הוא נהר פְּרֶטוֹ, מיובליו של נהר טוקנטינס, היוצר קניונים שקירותיהם מגיעים לגובה של 40 מטרים. בשטח הפארק עשרות מפלים, בהם מפלי ריו פרטו, שגובהם 120 מ'.
החי והצומח
בשטח הפארק גדלים 25 מיני סחלבים, והעצים הנפוצים בו כוללים בין היתר טבבויה ורודה, קופיבה, פלפלון רך, דקל סיאגרוס רומנזוף ודקל באבאסו.
עולם החי בפארק כולל איילי פמפאס, איילי ביצות, זאבי רעמה, יגוארים, ארנבוני יער, ארמדילים ענקיים, דובי נמלים, קפיברות וטפירים, וכן עופות כננדו, טוקן, אורובו שחור ונשרון מלכותי.
גלריה
מפלי ריו פרטו
נהר פרטו
מפל בפארק
קישורים חיצוניים
דגל ברזיל סמל אונסק"ו | |
|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0