הרב אביגדר נבנצל
הרב אביגדר יחזקאל הלוי נבנצל | ||
---|---|---|
![]() | ||
הרב אביגדר נבנצל | ||
לידה | אפריל 1935 (85) ט"ו בניסן ה'תרצ"ה | |
מקום פעילות | הרובע היהודי, ירושלים | |
השתייכות | יהדות חרדית | |
תחומי עיסוק | מוסר, פרשת שבוע, הלכה | |
רבותיו | הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב נחום פרצוביץ, הרב גדליה אייזמן | |
תלמידיו | הרב חזקיה נבנצל | |
חיבוריו | * שיחות הרב נבנצל
| |

הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, אפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי. רב הרובע היהודי בירושלים בשנים תשל"ג-תשס"ח (2008-1973).
תולדות חייו
נולד בישראל לד"ר יצחק נבנצל והלדה (לבית הולנדר). למד בישיבת חורב ובישיבת קול תורה, שם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך ובהמשך היה לתלמידו המובהק, ושם גם שמע שיעורי מוסר מהמשגיח, הרב גדליה אייזמן. שירת בצה"ל ביחידת זיהוי וקבורה של הרבנות הצבאית, ובמסגרת זו שירת במלחמת יום כיפור. לאחר מלחמת שלום הגליל שהה תקופה ארוכה בקרב תלמידיו בגדוד שריון בגזרה המזרחית של לבנון והעביר שיעורים לחיילי ישיבות ההסדר[1].
שימש "רבה של ירושלים שבין החומות"[2], מאז תשל"ג[3], ושותף לחידוש היישוב היהודי בין החומות, בעקבות מלחמת ששת הימים.
מאז שנותיה הראשונות של ישיבת הכותל משמש בה הרב נבנצל כר"מ. הרב נבנצל ידוע בדרשותיו ובשיחותיו על פרשת השבוע. שיחותיו הועלו על הכתב בסדרה "שיחות הרב נבנצל". בשנים האחרונות הוא משמש גם כר"מ בישיבת נתיב אריה הסמוכה לכותל המערבי. נודע במנהגו להניח תפילין בכל שעות היום, כמנהג הגר"א.
באדר א' תשס"ח (2008) פרש מתפקידו כרבו של הרובע היהודי ותחתיו הוכתר בנו, הרב חזקיהו נבנצל[4].
היה נשוי לשפרה (נפטרה באדר א' ה'תשע"ו, פברואר 2016), בתו של הרב חיים זאב פינקל, שהיה משגיח בישיבת מיר. הוא אחיהם של פליאה אלבק, שהייתה מנהלת המחלקה האזרחית במשרד המשפטים, ושל פרופ' ישעיהו נבנצל, פיזיקאי.
מפסיקותיו
הרב נבנצל פוסק במרבית המקרים כפסקים שלמד מרבו, הרב שלמה זלמן אוירבך.
כדרכו של רבו, הוא מקל בענייני פיקוח נפש[5]. בהתאם לכך, הוא פוסק שמיניקות תאכלנה ביום כיפור בשיעורים מתחילת הצום, אם עלולה להיות פגיעה בייצור החלב[6].
לעניין סעודות שבת כתב שיוצאים ידי חובה באכילת פת הבאה בכיסנין[8]:
הגרשז"א זללה"ה אית ליה בפת הבאה בכסנין (אפילו פחות משיעור קביעות סעודה) הויא פת לענין יציאה ידי חובת סעודה.
לקראת יישום תוכנית ההתנתקות חתם על כרוז הקובע כי אסור להשתתף בפינוי יישובים[9].
ספריו
הרב נבנצל הוציא מספר קונטרסים במשך השנים בשם "ביצחק יקרא" לכבוד יום ההולדת של אביו, ד"ר יצחק נבנצל. כן הוציאו תלמידיו ספרים עם הערותיו, בהם המשנה ברורה (בהוצאת ישיבת נתיב אריה, תשס"ד), וספרי הלכה בענייני השירות הצבאי.
- שו"ת "ביצחק יקרא"
- הערות "ביצחק יקרא" על "משנה ברורה"
- ירושלים במועדיה - על הגדה של פסח וענייני פסח. כרכים נוספים יצאו על חג השבועות, חול המועד, בין המצרים, שבת, ימים נוראים ופורים. הספרים נערכו על ידי בנו, הרב חזקיהו.
- חמישה כרכים של שיחות על פרשת השבוע בעריכת תלמידו, הרב יוסף אליהו.
- בנוסף הופיעה סדרת ספרי שיחות מוסר על ימים נוראים.
קישורים חיצוניים

- אתר המוקדש לרב נבנצל ובו תולדות חייו, שיעורים ועוד
- רשימת המאמרים של הרב אביגדר נבנצל, באתר רמבי"ש
- רשימת המאמרים של הרב אביגדר נבנצל באתר רמב"י
- שלמה קוק, "הרפורמים רוצים להשתלט על 'החורבה'", באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2009
- שיחות הרב נבנצל לפרשת שבוע בעברית ובאנגלית, אתר ישיבת נתיב אריה
- סיכומי שיחות הרב נבנצל לפרשת השבוע והמועדות
- שיחות הרב לפרשת שבוע מאתר katif.net (לא פעיל)
- שיעורים של הרב באתר של ישיבת הכותל
- הרב מ. ברמן, "בין בנין לחורבן העיקר להרגיש את החורבן!" - ראיון עם הגאון רבי אביגדור נבנצל שליט"א, יתד נאמן, בפורום באתר בחדרי חרדים.
הערות שוליים
- ↑ יוסף אליהו, התורה המשמחת, 1998, עמ' 169 - 171
- ↑ ראו הסכמה שנתן למכון הלכה ברורה ובירור הלכה.
- ↑ הרב ב. הלחמי, שיחה במעונו של הגאון הגדול רבי אביגדר נבנצל שליט"א, רבה של ירושלים העתיקה, 7 באוגוסט 2008, באתר שטייגן - פורטל עולם התורה.
- ↑ מעמד הכתרת רב העיר העתיקה
- ↑ הרב מרדכי הלפרין על דרכו של הרב אוירבך בשאלות שיש בהם ספק פיקוח נפש (לעומת דעת פוסקים אחרים כגון הרב יוסף שלום אלישיב), ושם בפרק ה' סעיף 6 פסיקתו של הרב נבנצל
- ↑ דעתו לעומת דעת הרב יעקב אריאל והרב אליעזר מלמד באתר בשבע
- ↑ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק א', נספח ד', עמוד 304.
- ↑ הרב משה הררי, קדושת השבת חלק ב', מילואים פרק א' ענף 18, עמוד 187.
- ↑ מתוך אתר ynet

רישיון cc-by-sa 3.0