הרב אליעזר ולדמן
הרב אליעזר ולדמן | ||
---|---|---|
הרב אליעזר ולדמן | ||
לידה | 11 בפברואר 1937 (83) ל' בשבט ה'תרצ"ז פתח תקווה | |
מקום פעילות | קריית ארבע חברון | |
השתייכות | דתי-לאומי (הציונות הדתית) | |
תחומי עיסוק | אמונה, ארץ ישראל | |
תפקידים | נשיא ישיבת ניר קריית ארבע, שימש כחבר כנסת מטעם סיעת התחיה בכנסות ה-11 וה-12 | |
רבותיו | הרב צבי יהודה קוק הרב דוד כהן (הנזיר), הרב יצחק הוטנר | |
תלמידיו | זאב חבר (זמביש), בני קצובר,נעם ארנון, הרב יהושע שמידט, הרב איתם הנקין | |
חיבוריו | על דעת המקום והזמן, ספר חגי, וישלחהו מעמק חברון (חלק א'), קומו נעלה ציון. | |
הרב אליעזר ולדמן | |
---|---|
- | |
תאריך לידה | 11 בפברואר 1937 |
כנסות | 11-12 |
סיעה | התחייה |


הרב אליעזר ליפא ולדמן (נולד בל' בשבט, ה'תרצ"ז, 11 בפברואר 1937) הוא רב דתי לאומי, ממייסדי ההתנחלות בחברון ובקריית ארבע, וראש ישיבת ההסדר ניר במקום. כיהן כחבר הכנסת מטעם סיעת התחיה.
ביוגרפיה
נולד בפתח תקווה, לרב יואל ולדמן ולדינה. בהיותו בן שלוש ירדה משפחתו לארצות הברית. בנערותו בארצות הברית למד אצל הרב יצחק הוטנר, ובישיבה יוניברסיטי לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה.
ב-1956 עלה לישראל במסגרת תוכנית ההכשרה של בני עקיבא. למד בישיבת כרם ביבנה ועבד בקבוצת יבנה. לאחר שנת ההכשרה התקבל לישיבת מרכז הרב. הוא למד יחד עם הרב חיים דרוקמן אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. על הערכתו הרבה של הרב ולדמן לרב צבי יהודה הכהן קוק ניתן ללמוד מכך, שלעולם אינו קורא לו "רבי" בלבד, אלא תמיד "מורנו ורבנו הרב צבי יהודה".
פועלו הציבורי והפוליטי
בשנת תשכ"ד היה ממיסדי ישיבת אור עציון ושימש שם כר"מ במשך מספר שנים. בניסן תשכ"ח היה ממייסדי היישוב היהודי בחברון. הרב ולדמן משמש כראש ישיבת ההסדר "ניר קריית ארבע" החל משנת 1972. לאחר כמה שנים הצטרף אליו הרב דוב ליאור. שניהם שימשו במשך כ-30 שנה כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וההלכה והרב ולדמן עוסק בלימודי מחשבה והשקפה על פי הגותו של הראי"ה קוק. כראש הישיבה משמש בנו ממשיכו של הרב ולדמן, הרב נעם ולדמן, כאשר הוא עצמו משמש כנשיא.[1]
הרב ולדמן לימד לימודי אמונה בישיבת מרכז הרב לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים.
ב-1974 הורה לחיילים שהתייעצו עמו לסרב לפקודות שתכליתן הפרעה להתנחלות בשטחים.[2]
היה חבר המזכירות העולמית של תנועת בני עקיבא בשנת 1976, ולאחר מכן בהנהלה הארצית של בני עקיבא (1980–1986). כמו כן בשנת ה'תשל"ז (1977) שימש כרב המושב קשת ברמת הגולן, עד אשר הרב שלמה אבינר החליפו בתפקיד זה.
היה ממייסדי וראשי "גוש אמונים", ממייסדי מפלגת "התחיה". הוא שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה, וכיהן כחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-11 ובכנסת ה-12. הוא פרש מהכנסת בינואר 1990.
ב-1993 הצטרף לאיחוד הרבנים למען ארץ ישראל שאז הוקם. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות עבר עם תלמידי ישיבת ניר קריית ארבע ארעית וכצעד מחאה ליישוב שא-נור בצפון השומרון. באותה העת הצטרף לקוראים לסרב פקודה.[3]
בבחירות לכנסת ה-20 בשנת 2015, היה בין זקני הרבנים בציונות הדתית שקרא להצביע למפלגת 'הבית היהודי', ולא למפלגת 'יחד'.[4]
דעותיו
הרב ולדמן, בהיותו תלמיד של הרב קוק, מורה לתלמידיו את דרכו החינוכית בעיקר על פי כתביו של הראי"ה (כדוגמת "אורות" ו"עין איה"). על פי הרב קוק בספר אורות,[5] סובר הרב ולדמן שמדינת ישראל היא "יסוד כיסא ה' בעולם", על אף שהיא חילונית. בשיחותיו קיים דגש על הבנת תהליך הגאולה על פי משנת הרצי"ה.
הרב ולדמן נמנה עם הזרם בציונות הדתית של מרכז הרב בהובלתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. הוא תלמיד מובהק של הרב צבי יהודה קוק ולכן יחסו למדינת ישראל הוא כראשית צמיחת גאולתנו. הוא נגד מעשי נקמה פרטיים בערבים וטוען שמדינת ישראל בלבד צריכה לנקוט צעדים כנגד הערבים כתגובות לפיגועים. נמנה עם הרבנים שקראו לחיילים שנצטוו לפנות יהודים מא"י לסרב פקודה, עם זאת הוא קורא לתלמידיו שלא להפעיל אלימות כנגד חיילים/שוטרים שבאים לפנות. הרב מעודד עלייה להר הבית ע"פ פסיקתו של עמיתו הרב דוב ליאור ואף עולה בעצמו להר הבית.
מתלמידיו
- זאב חבר (זמביש) - מזכ"ל תנועת "אמנה" ומראשי מועצת יש"ע.
- בני קצובר - ממקימי גוש אמונים, ראש המועצה אזורית שומרון לשעבר ויו"ר ועד מתיישבי השומרון.
- נעם ארנון - דובר היישוב היהודי בחברון.
- הרב יהושע שמידט - רב היישוב שבי שומרון וראש הישיבה.
- הרב איתם הנקין.
- הרב דניאל מילר - ראש ישיבת עטרת נחמיה בפתח תקווה.
- הרב מנחם פליקס - מראשי גוש אמונים.
- צביקי בר חי - ראש המועצה אזורית הר חברון לשעבר.
- הרב נעם ולדמן - בנו, ראש ישיבת ניר.
- הרב מיכאל חג'ג' - ר"מ בישיבת נתיבות ישראל בבת ים.
- הרב מנחם נויברגר - רב הגרעין באופקים.
- הרב חיים זלינגר - ראש אולפנת קריית ארבע.
- הרב שמעון בן ציון - ר"מ במכון מאיר.
- הרב חייים ירוחם סמוטריץ- ר"מ בישיבת ניר קריית ארבע ורב המושב בית יתיר.
כתביו
- על דעת המקום והזמן – חוברת על השקפה דתית לאומית; כוללת את מאמרו על חשיבות הברכה על פי התלמוד הירושלמי.
- ספר חגי – בספר זה לוקטו שיחות של הרב ולדמן בספרי בראשית ושמות. יצא לזכרם של ארבעה מתלמידי ניר קריית ארבע.
- חוברות שיחות לפי נושאים ופרשיות השבוע – מהדורה פנימית יצאה על ידי תלמידי ניר קריית ארבע.
- אורות התשובה – עריכה והבאה לדפוס של ספרו של הרב קוק יחד עם הרב חיים דרוקמן.
- וישלחהו מעמק חברון (חלק א') – שיחות על פרשיות השבוע (בראשית שמות)
- קומו ונעלה ציון – חוברת המעודדת עלייה להר הבית.
קישורים חיצוניים
הרב אליעזר ולדמן, באתר הכנסת- הרב אליעזר ולדמן, באתר כנסת פתוחה
- רשימת המאמרים של הרב אליעזר ולדמן באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של הרב אליעזר ולדמן, באתר רמבי"ש
שיעורים של הרב ולדמן, בערוץ היוטיוב של ישיבתו- יובל לישיבת ניר וגבורות לרב ולדמן, באתר ערוץ 7, 26 במאי 2017
- אלישיב רייכנר, "הרגשנו שהקב"ה קורא לנו", מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 ביוני 2017
הערות שוליים
- ↑ יוסף ארנפלד, להעמיד תלמידים למשנתו של אבא, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2016
- ↑ ישראל הראל, ראש ישיבת קריית ארבע לשמגר: שקול העמדתי לדין, מעריב (עיתון), 16 באוקטובר 1974
- ↑ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
- ↑ הרב ולדמן: להצביע לבית היהודי, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2015
- ↑ אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'

רישיון cc-by-sa 3.0