הרב חיים יצחק קפלן

הרב חיים יצחק הכהן קפלן
לידה 2 בפברואר 1959 (62)
א' באדר א' ה'תשי"ט
ישראל
מקום פעילות גבעת מרדכי, הר נוף
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק מהר"ל
תפקידים משגיח בישיבת חברון כנסת ישראל בגבעת מרדכי ור"מ בישיבת פחד יצחק
רבותיו הרב יצחק הוטנר, הרב יונתן דייויד
חיבוריו קונטרסים משיחותיו שיצאו לאור על ידי תלמידים

הרב חיים יצחק הכהן קפלן (נולד בא' באדר א' ה'תשי"ט) הוא משגיח ישיבת חברון כנסת ישראל בגבעת מרדכי ירושלים ור"מ בישיבת פחד יצחק בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרב נפתלי קפלן משגיח ישיבות נתיב הדעת ודעת אהרן ולרעיתו חיה. בצעירותו, למד בישיבה קטנה תפארת צבי שהייתה קשורה באופן בלתי רשמי לישיבת חברון, וכן אצל רבי דוד קורנגלס, משגיח ישיבת נר ישראל בבולטימור,[1] למד בישיבת רבי חיים ברלין[דרוש מקור] בניו יורק. בזמן שהותו בארצות הברית התקרב לחסידות חב"ד ואף למד עם הרבי מחב"ד בחברותא, לאחר תקופה אביו שכנעו לחזור לדרך הלימוד הליטאית, והוא למד[דרושה הבהרה] גם בישיבת מיר, בישיבת פוניבז' ועוד. בישיבת רבינו חיים ברלין נעשה לתלמידו של הרב יצחק הוטנר ולאחר תקופה הכיר את הרב יונתן דייויד ונעשה לתלמידו המובהק.[2] בהמשך מינה אותו הרב דייוויד לר"מ בישיבתו "פחד יצחק" שם מכהן במקביל להיותו משגיח בישיבת חברון.

באלול ה'תשע"א נקרא לכהן כמשגיח ישיבת חברון, עקב אי תפקודו של המשגיח הרב אברהם סלומון בשל מצבו הבריאותי.[3] זאת למרות שבשונה מקודמיו בתפקיד, הרב קפלן איננו בוגר ישיבת חברון.

שיחותיו המחשבתיות נמסרות בימי רביעי אחת לשבועיים בהיכל הישיבה (לאחר הפסקה של למעלה מעשרים שנה, מאז פטירתו של הרב מאיר חדש, ממסירת שיחות בהיכל הישיבה).[3] שיחותיו אלו מתבססות לרוב על נושא בפרשת השבוע והן מתאפיינות בעומק רב ובדיוקים למדניים ממקורות רבים בכדי לבסס חידוש רעיוני. לעיתים רבות הוא מזכיר קשר בין הנידון המדובר לסוגיא הנלמדת בישיבה באותה עת.

מלבד זאת הוא מוסר "ועדים" לחתנים בישיבה, לפני חתונתם.

הרב קפלן פרסם עשרות מאמרים תורניים בכתב העת "מוריה", ובעוד מספר ספרי זיכרון.

אביו הוא הרב נפתלי קפלן משגיח בישיבת נתיב הדעת. הרב אברהם קפלן, ראש ישיבת נתיב הדעת בשכונת רמות, והרב ניסן קפלן, ראש ישיבת דעת אהרן בהר נוף, הם אחיו.

משנתו החינוכית: הרב קפלן בהנהגתו ושיחותיו תובע משומעי לקחו לחשוב היטב על כל סברא דעה ומקרה בעצמם ולא לקבל שום דבר כברור מאליו. ולכן מתבטא רבות בשיחותיו בישיבה נגד לימוד בשטחיות כדוגמת לימוד הדף היומי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שמואל ישעיהו יפה, מילי דאבות, תש"ע, עמ' קפ"ג, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  2. https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29591
  3. 1 2 משה ויסברג, היסטוריה ב'חברון' • המשגיח החדש ימסור שיחות בהיכל, בחדרי חרדים, כז אלול תשע"א.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.