הרב ציון בוארון

ציון שלום בוארון
לידה י' בתשרי תש"ו
מקום פעילות באר שבע, פתח תקווה וירושלים
תחומי עיסוק הלכה
תפקידים אב בית דין ודיין בבית הדין הרבני הגדול
חיבוריו שו"ת שערי ציון ומשמרת מועד

הרב ציון שלום בוארון (נולד ביום הכיפורים ה'תש"ו) הוא חבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר. פוסק ומחבר.

ביוגרפיה

הרב בוארון עם הרב אהרן יהודה לייב שטינמן

נולד בטריפולי שבלוב ועלה לישראל בהיותו בן ארבע. משפחתו שוכנה במעברת בנימינה, משם עברה למושב שובה ולאחר מכן עברה להתגורר בפתח תקווה.

בצעירותו למד בישיבת חדרה ולאחר מכן בישיבת סלונים ברמת גן ובישיבת תורה והוראה. הוסמך להוראה על ידי הרב עזרא עטיה ורבנים נוספים.

בשנת ה'תשמ"ד מונה לדיין בבית הדין. תחילה כיהן כדיין בטבריה ובצפת. בשנת ה'תשמ"ט מונה לתפקיד אב"ד ושימש כאב בית הדין בעיר באר שבע ולאחר מכן בפתח תקווה.

שימש כפוסק בבד"ץ בית יוסף של הרב עובדיה יוסף, משם פרש לאחר כמה שנים. למד תורת הנסתר יחד עם הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר והרב יצחק ברדא, אצל הרב שלום חדד והרב ינון חורי, בשיכון ה' בבני ברק. היה גם מרבני ישיבת כסא רחמים. הוא התמחה בהלכות שחיטה ודיני טרפות, וכן בתחום הסת"ם.

בחודש אוגוסט ה'תשס"ז מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. חלק ניכר מעיסוקו ההלכתי מוקדש למקרים שבהם התעוררו שאלות וספקות בנושאי יוחסין, עגונות, ממזרים, פסולי כהונה וגירות. פעמים רבות יצא לחו"ל עבור טיפול במעוכבות גט, גטים פסולים, ממזרים וספק יהודים. הוא ביקר בספרד ועסק בייחוסם של אנוסי ספרד ומיורקה. פסיקתו ההלכתית הביאה לעלייתם של "בני מנשה". ביקר מספר פעמים במדינות חבר העמים כדי להדריך את הרבנים המקומיים בניהול בתי דין רבניים, עריכת גיטין, גיורים, הקמת מקוואות ושאר מוסדות הדת. הרב עובדיה יוסף כינהו "עמוד ההוראה"[1].

בשנת ה'תשע"ג התמודד למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל וזכה לתמיכת הראשון לציון היוצא הרב שלמה משה עמאר[2]. מולו התמודד הרב יצחק יוסף בתמיכתו של הרב עובדיה יוסף, אשר זכה בבחירות.

בג' בתשרי תשע"ו פרש מחברותו בבית הדין עקב הגיעו לגיל 70.[3]

ב-תש"פ בזמן מגפת הקורונה היה מגדולי המתנגדים לסגירת בתי כנסת וישיבות, והביע את דעתו כמה פעמים שאין לסגור את בתי המדרש ואת מוסדות החינוך ואף מחה בפני אלו שנהגו כך.[4]

מתגורר בירושלים. משמש כנשיא בית הכנסת התקווה בפתח תקווה.

בנו הרב ינון הוא דיין בבית הדין האזורי בצפת, בנו הרב אהרון הוא רב בשכונת רוממה.

ספריו

  • שו"ת שערי ציון - תשובות ובירורי הלכה על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך. ג' חלקים.
  • משמרת מועד- כולל פסקי הלכה בענייני יום טוב וחול המועד

קישורים חיצוניים

ראו הרב ציון בוארון בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ מה כתב מרן הגר"ע יוסף על ידיד נפשו של הרב עמאר? – צפו במכתב בלעדי, קוקר
  2. ↑ הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, כיכר השבת
  3. ↑ http://ladaat.info/article.aspx?artid=22699 ידיעה על הפרישה באתר לדעת
  4. ↑ יעקב מלמד, הגאון רבי ציון בוארון: "חס וחלילה לבטל את היכלי התורה והישיבות", JDN, ‏16.03.2020

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.