הרב שלמה שפירא (דיין)

הרב שלמה שפירא
לידה	י"ז בטבת ה'תשט"ו ירושלים ישראל
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	גמרא, הלכה, דיינות
תפקידים	ר"מ בישיבת מרכז הרב אב"ד נתניה חבר בית הדין הרבני הגדול רב קהילה בפתח תקווה
רבותיו	הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
חיבוריו	זכר יצחק (עריכה)

הרב שלמה זלמן כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשט"ו, 10 בינואר 1955) הוא רב ודיין דתי-לאומי. מכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכרב קהילה בפתח תקווה. בעבר כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב וכאב"ד בבית הדין הרבני בנתניה.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תשט"ו לרב אליעזר שפירא, שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. למד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. נשוי לבתו של הרב יעקב משה סלומון, ראש הישיבה הטכנולוגית כפר אברהם. בראשית שנות התשעים של המאה ה-20 התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבה. בשלהי שנת ה'תשנ"ז (1997) התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת ה'תשע"א (2011) מונה לאב בית הדין.

בז' בתמוז תשע"ו (12 ביולי 2016) נבחר לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

נשוי ומתגורר בשכונת גני הדר בפתח תקווה ומשמש כרב קהילה דתית לאומית ("נחלי משה") במקום.

הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה. מלפניו הרב מרדכי גרינברג. מאחוריו: הרב איתמר אורבך.

הרב שלמה שפירא בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה

חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כר"מ בישיבת מרכז הרב.

מפסיקותיו

כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת:

• מותר לאשה לבדוק את נאמנות בעלה במחשב האישי שלו ובטלפון הנייד שלו^[1].
• בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש שלום בית^[2].
• בירור יהדות במהלך תיק גירושין - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת גירושין קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה^[3].
• התעללות נפשית היא עילה לחיוב בגט - בתי הדין לא נהגו לחייב בעלים בגט במקרים של התעללות פיזית או מילולית בנשותיהן. לעומת זאת כתב הרב: "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט"^[4].
• לימוד תורה אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של אברכים נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית^[5].
• הצמדת כתובה למדד - זוג שנישא בצרפת ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין ארוך^[6], פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף למדד המחירים לצרכן, אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד^[7].
• כפיית גט במקרה של תלונות סרק - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך רצח אופי, כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא אלימות לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש^[8].

חיבוריו

• זכר יצחק - ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז' שמהדורתו החדשה יצאה לאור בהוצאת מכון ירושלים בעריכת הרב שלמה שפירא.
• חיבר מאות פסקי דין ומאמרים, חלקם התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין' .

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• עשרות פסקי דין של הרב שלמה שפירא בבי"ד הרבני בנתניה באתר דעת.
• פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה'.
• פסקי דין באתר 'תקדין'
• בעניין קבלת עדות וטבילת גר בלילה, גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף.
• הרב שלמה שפירא, דעת במצוות, ישיבת מרכז הרב, ט' שבט תשע"ח, שיעור וידאו שהועבר בישיבת מרכז הרב.

הערות שוליים