הרב שם טוב גפן

הרב שם טוב גפן
לידה מאי 1856
כ"ז בניסן ה'תרט"ז
פטירה יוני 1927 (בגיל 71 בערך)
כ"ו בסיוון ה'תרפ"ז
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק אמונה, עם ישראל, פילוסופיה, מדע, קבלה, נבואה
רבותיו אביו, הרב מרדכי גפן, הראי"ה קוק
תלמידיו יוסף צבי רימון

הרב קלמן שם טוב גפן (כ"ז ניסן ה'תרט"ז – כ"ו בסיוון ה'תרפ"ז, מאי 1856 – יוני 1927) היה פילוסוף, בפרט פילוסוף של המדע, וכן מקובל, בעל השקפה ציונית דתית.

תולדות חייו ואישיותו

נולד בכפר בריביס שבאוקראינה, לרב מרדכי גפן, ששימש כמלמד של בני אמידים בעיר ריואצקי. סבו מצד אמו שימש כשוחט ובודק בכפר הולדתו, וסבו מצד אביו שימש כמורה הוראה בעיירה קליגורקה.

למד אצל מלמדים ואצל אביו. במהלך ילדותו קרא ספרי קבלה ומחשבה רבים. העיד על עצמו שלמד כל ספר אמוני או מחשבתי שהצליח להניח עליו את ידו. בפרט הושפע מן הספרים צפנת פענח, התחלת האלגברא ומורה נבוכים לרמב"ם. כבר בילדותו נבט בו הרעיון של "תורת הממדים לאין ספורות".

בשנת ה'תרל"א (1871) התחתן, ועבר לגור בבית חמיו, ישראל קרסונסקי. שם למד ביום ש"ס ופוסקים בבית המדרש, ובלילה ספרי פילוסופיה יהודית ומחשבה.

בשנת 1906 עלה לארץ באוניה רגינה, והתגורר ביפו סמוך לביתו של הראי"ה קוק. בשנים תרס"ז-תרס"ח שימש כמנהל תלמוד התורה במושבה פתח-תקווה יחד עם סיועו בהקמת ישיבת הראי"ה ביפו - ישיבת אוצר חיים. עם הקמת הישיבה הצטרף אליה כמורה למתמטיקה, ומאוחר יותר היה שד"ר מטעם הישיבה לערי רוסיה. נפטר בשנת ה'תרפ"ז (1927).

מעטים הכירו אותו ואת כתביו, שכן דרכו הייחודית לא משכה אליו קוראים ותלמידים. הראי"ה קוק כתב לו: "הנני מקווה שסוף כל סוף ימָצאו יחידי סגולה בעלי נפש עדינה... שיבאו לידי הכרה, שהכרת רוחו של כת"ר (=כבוד תורתו. הכוונה היא לרש"ט גפן) והוצאת ספריו לאור עולם היא עובדא חיונית בדורנו".[1]

תפיסת עולמו

הרש"ט גפן היה תלמיד חכם ייחודי. הוגו ברגמן כתב עליו: "הוגה דעות אמיץ ונועז, שלא היה מוכן להיכנע לדעות שהיו רווחות בזמנו ומקובלות על כל אדם" – ולפיכך "גורלו של איש כזה המעז ללכת בשביל הצר והתלול שלו עצמו... יהי בהכרח גורל טרגי" (מבוא לספרו "הממדים הנבואה האדמתנות")

עיקר פועלו היה פיתוח הפילוסופיה היהודית ובפרט פילוסופיה של המדע, מתוך לימודי קבלה וגמרא. חידושו המרכזי היה "תורת הממדים לאין ספורות", הרעיון כי המציאות כוללת אין ספור ממדים. רעיון זה הוביל אותו לתובנות, בין השאר בנוגע למהות הנבואה ובנוגע ליישוב הראיות הגאולוגיות בעניין גיל העולם עם תיאור בריאת העולם בשישה ימים ככתוב בתורה.

הרש"ט גפן טבע מונחים עבריים לשלל מושגים לועזיים. רובם ככולם לא נקלטו בעברית המדוברת. לגאולוגיה קרא הרש"ט "אדמתנות" (מלשון אדמה). לפיזיולוגיה קרא "היותנות", לדיפרנציאל קרא "פשיון", ולמטאפיזיקה קרא "מדע משאחר".

כתביו

  • הממדים הנבואה האדמתנות. ספר המאגד כמה מחיבוריו. יצא בהדפסה מחודשת (2006) בהוצאת מוסד הרב קוק.
  • תורת הנבואה הטהורה, או הפילוסופיה מתמטית של האין סוף – מסה מתמטית המבססת את חזיונות המכלל על סגולות המתמטיות של האין סוף. על ספר זה כתב הוגו ברגמן כי "חבור זה הוא בניין נועז של שיטה פילוסופית מקפת שתסביר בבת אחת ומתוך מחשבה יסודית אחת את העולם ואת האדם ואת חזיונות הטבע, הדומם והחי".
  • תורת הממדים לאין ספורות – ספר העוסק בהוכחה כי ישנם אינסוף ממדים
  • מעשה בראשית והאדמתנות – חיבור הדן בסתירה לכאורה בין מדע הגאולוגיה לבריאת העולם
  • תורת יסודות המדידה (יפו תרע"ב)
  • רבי שם טוב גפן: פרקי חיים, איגרות ומאמרים, בעריכת ידידיה ונגרובר, תשע"ז

לקריאה נוספת

  • ידידיה ונגרובר, ר' שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, מכון נזר דוד, מטולה, ה'תשע"ז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ אגרות הראיה ד', א'קנז, עמ' קמח
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.