הרכבת העילית של שיקגו
| הרכבת העילית של שיקגו | ||
|---|---|---|
 | ||
| עיר | שיקגו | |
| מפעיל | רשות התחבורה של שיקגו (CTA) | |
| מידע על ההקמה | ||
| פתיחת הקו | 1892 | |
| מידע על המערכת | ||
| אורך הקו | 170.8 ק"מ | |
| רוחב המסילה | 1,435 מ"מ | |
| מספר נוסעים ביום | 620,000 (ממוצע) | |
| מספר נוסעים בשנה | 195.2 מיליון (ממוצע)[1] | |
| מספר הקווים | 8 | |
| מספר התחנות | 145 | |
| תרשים המערכת | ||
 מפת הרכבת העילית של שיקגו  מפת תחנות הרכבת באזור "הלולאה" | ||
הרכבת העילית של שיקגו (מכונה באנגלית: 'The 'L - קיצור של Elevated train) היא מערכת הסעת המונים אשר פועלת בשיקגו ובפרווריה הקרובים. המערכת מופעלת על ידי רשות התחבורה של שיקגו (CTA).
סקירה
מערכת הרכבת העילית של שיקגו כוללת כיום מערך של שמונה קווי רכבת עילית אשר עוברים דרך 145 תחנות ברחבי העיר. האורך הכולל של כל הקווים הוא 170.8 ק"מ. מתוכם 57.1 ק"מ חולפים על גבי מערכת של גשרים הבנויים מעל לרחובות העיר, 59.4 ק"מ חולפים על גבי מסילה בגובה הקרקע ו-19.5 ק"מ חולפים על גבי מסילה תת-קרקעית. פרישת מערכת הקווים מאפשרת גישה לכל אזורי העיר שיקגו וכן קישור למערכי התחבורה הנוספים במטרופולין.
קווי הרכבת מחברים את הפרוורים הקרובים לעיר ושכונותיה הרחוקות של עיר אל מרכז העסקים הראשי, שם מסתובבים הקווים הקצרים בלולאת גשרים עיליים וחוזרים לשכונות המרוחקות ולפרוורים הקרובים. לולאה זו נותנת למרכז העירוני הראשי את השם "Loop" ("לולאה"). על מנת לנסוע מפרבר לפרבר באמצעות ה"אל" חייבים לנסוע עם ה"אל" קודם למרכז העיר ולהחליף שם רכבת. הרכבת העילית של שיקגו היא השלישית בגודלה בארצות הברית והיא משרתת קרוב ל-620,000 אנשים בממוצע מדי יום.[2]
קווי הרכבת העילית כוללים את הקו האדום, הכחול, הירוק, הכתום, החום, הסגול, הוורוד והצהוב. הקו האדום והקו הכחול (אשר מוביל לנמל התעופה שיקגו או'הייר) הם תחתיים בחלקם ופועלים 24 שעות ביממה. שאר קווי הרכבת פועלים בכל ימות השנה בין השעות 05:00 בבוקר ל-23:00 בלילה. בשעות היום הרכבות פועלות בתדירות של 15 דקות בין רכבת לרכבת.
קווים
| קו | תחנות קצה | שנת פתיחה | אורך | תחנות |
|---|---|---|---|---|
| █ הקו האדום | האוורד (Howard) שבגבול שיקגו ואוונסטון ↔ דן ראיין/רחוב 95 (Dan Ryan) | 1900 | 37.7 ק"מ | 34 |
| █ הקו הכחול | פורסט פארק (Forest Park) ↔ נמל התעופה שיקגו או'הייר | 1899 | 55.7 ק"מ | 33 |
| █ הקו החום | קימבל (Kimball) ↔ אזור "הלולאה" | 1907 | 18.3 ק"מ | 28 |
| █ הקו הירוק | הארלם (Harlem) ↔ אשלנד (Ashland), קוטג' גרוב (Cottage Grove) | 1892 | 33.5 ק"מ | 29 |
| █ הקו הכתום | נמל התעופה שיקגו מידוויי ↔ אזור "הלולאה" | 1993 | 20.1 ק"מ | 17 |
| █ הקו הורוד | סרמרק (Cermak) ↔ אזור "הלולאה" | 2006 | 18 ק"מ | 22 |
| █ הקו הסגול | לינדן (Linden) שבוילמט ↔ האוורד (Howard), אזור "הלולאה" (בשעות העומס) | 1908 | 24 ק"מ | [3](19 בשעות עומס) 9 |
| █ הקו הצהוב | האוורד (Howard) ↔ סקוקי | 1925 | 8.2 ק"מ | 3 |
גלריה
צומת מסילות בפינה הצפון-מערבית של לולאת המסילות המרכזית
שתי רכבות עילית בפינה הדרום-מזרית של לולאת המסילות המרכזית
הקו החום של הרכבת העילית חוצה מעבר מעל לנהר שיקגו
רכבת עילית לצד גורדי שחקים באזור הלופ
תצלום משנת 1900 של שתי רכבות עילית באזור הלופ
רכבת עילית באזור הלופ
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ CTA riders flocked to `L’ trains in ‘06
- ↑ CTA Facts at a Glance
- ↑ בשעות העומס של ימים בהם יש משחק בייסבול חשוב, הקו הסגול עוצר גם בתחנה שברחוב אדיסון
רישיון cc-by-sa 3.0