הרצאת הרב

שער החוברת במהדורתה הראשונה

הרצאת הרב היא הרצאה שמסר הראי"ה קוק בכ' בטבת ה'תרפ"א לרגל יום פטירת הרמב"ם, בפני "חכמי מרכז הרב". בהרצאה קרא הרב ל"חיים של יצירה", וקרא ליצירתם של כמה מפעלים של ספרות תורנית: אנציקלופדיה לתורה שבעל-פה, סיכום פרשנות התלמוד, הלכה ברורה ובירור הלכה, פירוש לביאור הגר"א על השולחן ערוך[1] ועוד.

לדבריו מפעלים אלה יתנו "הוד והדר על תופשי התורה בארץ ישראל".

במהלך השנים שחלפו מאז נמסרה ההרצאה בוצעו חלק ממפעלים ספרותיים אלה. חלקם בוצע על ידי תלמידי הרב קוק ואחרים שהושפעו מדרכו, בין היתר בהשפעת הרצאה זו[2].

המאמר הודפס במהדורות רבות, וכיום מצורף לחלק ממהדורות הספר אורות התורה.

תכנים עיוניים

מלבד הקריאה ליצירת מפעלים ספרותיים תורניים, ההרצאה כוללת תכנים כלליים, מבין התכנים הללו:

  • שורשי המחלוקות בהלכה: לדברי הראי"ה יש חמש סיבות עיקריות למחלוקות בהלכה: א. מחלוקת בפירוש. ב. חילוק גירסה בסוגיה. ג. דחיית סוגיה אחת מפני סוגיה אחרת. ד. מחלוקת בכללי ההלכה, כגון הכלל הלכה כבתראי. ה. מחלוקת בהכרע הסברא.
  • חיבור ההלכה והאגדה: המקצוע בתורה של הלכות דעות, חובות הלבבות ובכלל כל תחום האגדתא צריך להילמד בגדלות: ברוחב בעומק ובהיקף, בכל גווניו וסגנונותיו, ועל ידי כך להאיר את מרחב ההלכה.

השפעת ההרצאה

הרב משה צבי נריה כותב על השפעת הרצאת הרב והרעיונות הגלומים בה. לדבריו לאחר זמן רב ניכרה השפעת דברי הראי"ה על שומעיה ששימשו חלק מצוות המפעלים התורניים (כדוגמת האנציקלופדיה התלמודית): [3]: "...כמה מבחירי ישיבתו... אע"פ שלכאורה... דיבורי הרב על הלכה ברורה ובירור הלכה כאילו לא שינו דבר במהלכי עיונם, הרי מתברר שבהמשך הזמן המסר נקלט יפה יפה, ובהמשך הזמן הללו נהיו לעמודי תוך של המפעלים התורניים הגדולים... ביצירותיהם של תלמידים מעולים אלו קולטים אנו את הד קולו של הרב, אם בפירוש ואם מכללא."

המפעלים שהראי"ה קורא ליצור

אנציקלופדיה לתורה שבעל-פה

הראי"ה כותב שיש לחבר אנציקלופדיה לתורה שבעל פה, שתתמקד בדברי התלמוד והראשונים, בהצגת הכללים היסודות והגדרים בשפה ברורה כדי שיוכל כל קורא נבון להבין את הדברים. לדבריו, אנציקלופדיות דומות קודמות, כמו השדי חמד, עסקו בעיקר באיסוף שיטות האחרונים והצגתן, ולא בהצגת ההגדרות והיסודות, ולכן דרוש מפעל חדש שיהיה "אוֹצָר גָּדוֹל שֶׁיֵּלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה בְּיִחוּד, וּבִפְרָט עַל פְּנֵי הַתַּלְמוּדִים וְדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, וְיַצִּיעַ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה אֶת כָּל הַכְּלָלִים הַיְסוֹדִיִּים שֶׁל הַסֻּגְיוֹת הָעִקָּרִיוֹת, הַתַּמְצִית הַבְּרוּרָה שֶׁל הַתַּלְמוּדִים וְהַשִּׁיטוֹת, בֵּאוּרֵי גִדְרֵיהֶן וּגְבוּלֵיהֶן בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה וִישָׁרָה וּבְאֹפֶן הַמֵּפִיץ אוֹרָה עַל כְּלָלוּת הָעִנְיָן בְּהַסְבָּרָה מוּבֶנֶת לַמְדָנִית וּמַדָּעִית".

לדבריו על האנציקלופדיה לעסוק גם בתחום האגדה.

הרב מאיר בראלי (מצוות הכתיבה של האנציקלופדיה התלמודית) מציין שמפעל האנציקלופדיה התלמודית דומה בצידה רבה לזה שאליו דחף הראי"ה, אך ישנם שני הבדלים בין האנציקלופדיה התלמודית לבין האנציקלופדיה שהראי"ה קרא ליצירתה: א. כאמור, הראי"ה רצה תמציתיות והתרכזות בשיטות הראשונים, בעוד האנציקלופדיה התלמודית עוסקת גם בדברי האחרונים, וערכיה לעתים ארוכים מאד. בנקודה זו לדעתו המיקרופדיה התלמודית דומה יותר למפעל שאליו קרא הראי"ה. ב. העובדה שהאנציקלופדיה התלמודית אינה כוללת דברי אגדה. לדעתו כשתסיים האנציקלופדיה התלמודית את ערכי ההלכה, יושלם המפעל גם על מרחב האגדה.

הלכה ברורה ובירור הלכה

הלכה ברורה ובירור הלכה היא שיטה ללימוד גמרא שאליה קרא הרב בהרצאתו. לשם פיתוח השיטה ופרסומה הוקם בירושלים מכון הלכה ברורה ובירור הלכה שכיום ממוקם בישיבת מרכז הרב, ומופעל על ידי אברכי הישיבה.

השיטה מורכבת משני חלקים:

  1. הלכה ברורה - סיכום של פסק ההלכה היוצא מסוגיות הגמרא, כפי שהוא מופיע ברמב"ם ובשולחן ערוך. מודפס בתחתית דף הגמרא. חלק זה נכתב על ידי הראי"ה קוק עצמו.
  2. בירור הלכה - סיכום שיטות המפרשים על סוגיות הגמרא שנוגעות לפסק ההלכה, והסבר כיצד ההלכה נובעת מתוך סיכום שיטות אלו. מודפס בנפרד בסוף הגמרא.

סיכום הפרשנות לתלמוד

מפעל נוסף שאליו קרא הראי"ה הוא סיכום שיטות מפרשי התלמוד האחרונים, בדומה למה שנעשה בשיטה מקובצת על חידושי הראשונים. יצירה דומה לזו שקרא אליה הראי"ה היא "אוצר מפרשי התלמוד", ובמידה מסוימת דומה לו המדור "ילקוט ביאורים" שבמהדורת מתיבתא.

ברכת אליהו

במפעל הבאת מקורות הגר"א על הגהותיו על השלחן ערוך החל הרב קוק עצמו בספרו באר אליהו. חיבור מקיף בשם "ברכת אליהו" נעשה על ידי הרב ברוך רקובר החל משנת תשכ"ח והמשיך גם אחרי פטירתו על ידי צוות תלמידי חכמים הממשיכים את מפעלו.

קישורים חיצוניים

    הערות שוליים

    1. ↑ בהקדמתו של הרב ברוך רקובר לכרך הראשון של ספרו "ברכת אליהו", המבאר את ביאורי הגר"א הוא מציין את דברי הרב קוק ב"הרצאת הרב" שקרא לחבר חיבור כזה: "וְאֶחָד מִמִּצְעָדָיו (שֶׁל הַגְּרָ"א) שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְמַלֹּאות אַחֲרָיו עַל שְׂדֵה הַהֲלָכָה הִיא הַשְׁלָמַת בֵּאוּרָיו לְחֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ; כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בְּבֵאוּר הַגְּרָ"א בְּחוּג הַלּוֹמְדִים הוּא כָּל כָּךְ מְמֻעָט מִפְּנֵי קִצּוּרוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה חַיָּבִים אֲנַחְנוּ לְהַרְחִיבוֹ לְפָרְשׁוֹ וּלְבָאֲרוֹ בְּשָׂפָה בְּרוּרָה עַד שֶׁיּוּכַל גַּם תַּלְמִיד חָכָם בֵּינוֹנִי לַעֲסֹק בְּלִמּוּד חֶלְקֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ עִם בֵּאוּרֵי הַגְּרָ"א מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְיַגֵּעַ הַרְבֵּה וּלְקַבֵּץ הֲמוֹן סְפָרִים", הקדמה זו התולה את חיבורו של הרב רקובר ב"דברי הגאון הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל" (ראו כאן), נכתבה בראש הכרך הראשון על אבן העזר, תשכ"ח. ההקדמה הושמטה מהמהדורה השניה שיצאה בתשס"ט.
    2. ↑ בכתיבת הלכה ברורה ובירור הלכה למסכת ביצה השתתפו אחיו, הרב דב הכהן קוק, וכן תלמידים של הראי"ה. לימים נוסד מכון הלכה ברורה על יד ישיבת מרכז הרב.
    3. ↑ בשדה הראי"ה, "על תלמי השדה".
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.