הר עיבל

הר עיבל
גובה 940 מטר
מיקום מרכז השומרון
מסלול ההעפלה הקל כביש
קואורדינטות 32°14′02″N 35°16′24″E / 32.234003°N 35.273323°E / 32.234003; 35.273323
כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים
גוש דן בתצפית מהר עיבל. בחלק התחתון - פאתי העיר שכם
בית הכנסת בפסגת ההר, 10/10

הר עיבל (ערבית: جبل عيبال. נקרא גם جبل إسلامية - ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي - ג'בל א-שמאלי - ההר הצפוני. בעברית מכונה גם 'הר הקללה' או 'הר הברית') הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים. הר זה הוא הגבוה בהרי מרכז וצפון השומרון. מההר יש שליטה מלאה על העיר שכם. על פסגת ההר מתקן צבאי. גם בתקופת המנדט הבריטי היה מתקן צבאי דומה על ההר. פסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית (אזור B). הדרך להר יוצאת מההתנחלות שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח הר עיבל נמצא ליד שטח שבשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית (אזור A). עם זאת מתקיימים בהר ובאתר הארכאולוגי ביקורים, המתואמים עם כוחות הביטחון. באוקטובר 2014 נחנך שביל מסומן "סובב הר עיבל"[1].

מעמד הר גריזים והר עיבל

ערך מורחב – מעמד הר גריזים והר עיבל

אחד האירועים המשמעותיים ביותר שידע עם ישראל בתקופת ההתנחלות הוא מעמד הר גריזים והר עיבל, בו כרתו עם ישראל ברית עם ה' על כלל מצוות התורה, ובפרט על מצוות הארץ המנויות בספר דברים. חלק מרכזי מהמעמד היה, כפי המצוּוה בתורה בפרשת כי תבוא, הקמת מזבח בהר עיבל שעליו תכתבנה מצוות ספר דברים, ועליו יוקרבו לה' קרבנות עולה ושלמים, ותיערך שם שמחה גדולה על ירושת הארץ וקבלת עם ישראל את ה' לאלוקיו בברית:

וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹוהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹוהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹוהֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹוהֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב

— דברים פרק כ"ז, פסוקים ד'-ח'

ואכן, לאחר מעבר הירדן ומלחמת יריחו והעי[2], התכנסו עם ישראל לשכם, ושם ערכו את המעמד תוך הקרבת הקרבנות על המזבח בהר עיבל, וכתיבת מצוות ספר דברים עליו, כמצווה בתורה:

אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

— ספר יהושע פרק ח', פסוקים ל'-ל"ב

אתרים ארכאולוגיים

ערך מורחב – מזבח הר עיבל

בשיפולים הצפונים של ההר נתגלה אתר ארכאולוגי. האתר התגלה בשנת 1982 במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי אגף העתיקות והמוזיאונים. במקום האתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. במסגרת סקר הר מנשה התגלו ממצאים המעידים כי היה במקום אתר פולחני ישראלי מתקופת ההתנחלות. הר עיבל מוזכר במקרא כמקום בו הורה משה לזקני ישראל להקים מזבח וכמקום בו הקים יהושע מזבח כמצוות משה, בעת קיום מעמד הר גריזים והר עיבל בו כרתו עם ישראל ברית עם ה' על המצוות הנזכרות בספר דברים, המורות לעם ישראל כיצד עליהם לנהוג בבואם לארץ ובעת ישיבתם בה.

היסטוריה

עם התפתחות העיר שכם החלו עשירי העיר לבנות בתים על צלע הר עיבל ונוצרה בה שכונה חדשה. בשנות ה-20 סללו הבריטים כביש ממרכז שכם אל השכונה החדשה באורך 3 קילומטר[3][4].

בהר התרחשו שני אירועים מיוחדים:

  • ב-1 במרץ 1998 (ג' באדר ה'תשנ"ח) התרסק מטוס חיל האוויר מסוג בז (F-15 איגל) בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פסגת ההר. כתוצאה מכך, אחת מכנפי המטוס פגעה באנטנה של הבסיס הצבאי בהר. בתאונה ניספו שני טייסים: רס"ן אורי קולטון וסרן אורי מנור. במקום נפילתם של אורי קולטון ואורי מנור, מוצבת האנדרטה "דרך אור" שנבנתה לזכרם על ידי מתיישבי שבי שומרון.[דרוש מקור]
  • בכ' בתשרי ה'תשס"א (2000), שבוע אחרי נסיגת צה"ל מקבר יוסף בתחילת האינתיפאדה השנייה, יצאה קבוצת מטיילים לסיור בהר על מנת לצפות על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי פלסטינים ממחנה הפליטים עסכר. המטיילים נאלצו לשהות בהר שעות, בקרב היריות שהתנהל נטל חלק הרב בנימין הרלינג, למרות גילו המתקדם (64), שנפגע בלבו ונהרג במקום.

לקריאה נוספת

  • יואל בן-נון, המבנה בהר-עיבל וזיהויו כמזבח, בתוך: "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", (עורך: זאב ח' ארליך), ירושלים, הוצאת המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה, עמ' 162-137.
  • נחמיה פרלמן, הר עיבל - "הר השמחה", קדומים תשנ"ט.
  • חיים גורי, עיבל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לראשונה סומן שביל סובב הר עיבל
  2. ↑ על פי פשט הפסוקים. אמנם ישנן דעות בחז"ל שהמעמד היה מיד לאחר הכניסה לארץ.
  3. ↑ התפתחות שכם, דואר היום, 8 בינואר 1925
  4. ↑ כביש להר עיבל, דבר, 13 במאי 1929
    כביש על הר עיבל, דואר היום, 5 ביוני 1929
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.