השיבה הנצחית

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

השיבה הנצחית (מוכר גם בתור "החזרה המתמדת") היא תפיסה פילוסופית, לפיה כל מה שקיים ביקום, בעבר, בהווה ובעתיד, כבר התרחש וישוב להתרחש באותה המתכונת שוב ושוב אינסוף פעמים בזמן ובמרחב. שורשי הרעיון מצויים בפילוסופיה הודית ובמצרים העתיקה ומאוחר יותר הוא אומץ הן על ידי הפיתגוראים והן על ידי הסטואיקנים. עם שקיעת העת העתיקה והתפשטות הנצרות, הפופולריות של התפיסה דעכה בעולם המערבי. התפיסה חזרה לתודעה הציבורית בעיקר בזכות הגותו של פרידריך ניטשה, שחיבר את התפיסה לרבות מתפיסותיו האחרות, בהן אהבת הגורל.

בעולם העתיק

ציור קיר (תַּמְשִׁיחַ) של חיפושית זבל.

תפיסת החזרה המתמדת באה לידי ביטוי במספר תרבויות עתיקות. במצרים העתיקה, חיפושיות זבל נתפסו כסמל לחידוש נצח ולידה מחדש, וכתזכורת לחיים הבאים (ראו גם אתום ומע'ת). בלוח השנה של המאיה ובלוח השנה האצטקי הייתה תפיסה מעגלית של זמן. ביוון העתיקה, התפיסה של חזרה מתמדת הופיעה בהגותם של אמפדוקלס, זנון מקיטיון ובאסכולה הפיתגוראית.

בפילוסופיה הודית

הסמסרה על פי הזרם הבודהיסטי הוג'ריאנה

הרעיון של דפוסים מחזוריים בולט מאוד בדתות ההודיות, כגון ג'ייניזם, הינדואיזם, סיקיזם ובודהיזם. גלגל החיים מייצג מעגל אינסופי של לידה, חיים ומוות שממנו מבקשים להגיע לשחרור (מוקשה או נירוונה).

בהגותו של פרידריך ניטשה

"החזרה המתמדת" היא תפיסה מרכזית בכתבי פרידריך ניטשה.

"נקודת הכובד. - ואילו באחד הימים או הלילות היה מתגנב איזה דימון בעקבותיך עד לבדידותך המבודדת ביותר, וכה היה אומר לך: "חיים אלה, אשר אתה חי כעת ואשר חיית עד כה, תהיה נאלץ לחיותם שוב ושוב ופעמים אין־ספור; ושום דבר לא יתחדש בהם, כי אם כל מה שהיה, כל כאב וכל עונג, כל מחשבה וכל אנחה, וכל דבר קטון לאין שיעור וגדול לאין־מידה, בעל כורחך ישוב ויתרחש עמך והכל בדיוק באותו הקשר ובאותו סדר – ואף עכביש זה ואור ירח זה אשר בין עפאי העצים, ואף רגע זה עצמו ואני עצמי; שעון החול הנצחי של הקיום מוחזר אחורנית תמיד-תמיד – ועמו יחד גם אתה, פרודת עפר שכמוך!" האם לא היית מתפלש בכעסך, חורק שיניך, ומקלל את הדימון אשר כה דיבר? או שמא נתנסית אי־פעם בשעה אדירה כל כך, בה היית יכול להשיב לו: "אין זאת כי אם א-ל אתה, ומעודי לא שמעתי דברים אלוקיים מאלה!" אילו השתלט עליך רעיון זה, בעודך כמות שהנך, הלא היה משנה אותך או אולי שוחקך עד דוק; השאלה לגבי כל דבר: "האמנם רוצה אתה בכך שוב ושוב ופעמים אין־ספור?" שאלה זו הייתה אזי רובצת על כל מעשיך בכובד משקל שאין כבד ממנו? או שמא תהא חייב ליעשות דורש טוב לעצמך ולחיים, עד כדי כך, שלא תשאל לנפשך שום דבר זולתי אישור בר־קימא זה וחותמת נצחית זו?

— פרידריך ניטשה, המדע העליז, 341§

היידגר טען בהרצאותיו על ניטשה, שהאופן בו השיבה הנצחית מוצגת לראשונה בפסקה 341§ של "המדע העליז" (המצוטטת לעיל), היא כרעיון היפותטית או כתרגיל מחשבה ולא כעובדה. לפי היידגר, זהו העול שהוטל על ידי שאלת השיבה הנצחית, בין אם הדבר ייתכן ובין אם לאו, יש בכך לדידו חשיבות רבה בהתפתחות החשיבה המודרנית: "הדרך שבה ניטשה מתווה את התקשורת הראשונה של המחשבה על הנטל הגדול ביותר (של חזרה נצחית) מבהיר כי המחשבה על המחשבות היא בעת ובעונה אחת המחשבה המכבידה ביותר".^[1]

בהגותו של אלבר קאמי

"בעיה פילוסופית רצינית באמת יש רק אחת: ההתאבדות. לפסוק אם כדאי לחיות את החיים האלה, או לא כדאי, פירושו לענות על שאלת-היסוד של הפילוסופיה"

— אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס, עמוד 13

הפילוסוף והסופר אלבר קאמי חקר את מושג השיבה הנצחית במסה המפורסמת שלו המיתוס של סיזיפוס. בפרק הרביעי והאחרון מוצגת דמותו המיתית של סיזיפוס שהוטל עליו לגלגל במעלה הר סלע כבד עד לפסגה, כאשר מיד לאחר מכן, שב הסלע להתגלגל מטה, וכך חוזר חלילה בחזרה מתמדת. קאמי משתמש בסיפורו של סיזיפוס, שנידון לחיים של סבל מעגלי ולא נגמר, כמטפורה לחייהם של אנשים העובדים באופן משמים ושגרתי במשרדים ובבתי חרושת. הרגע הטראגי ביותר לתפיסתו של קאמי הוא בזמן ההליכה של סיזיפוס חזרה אל תחתית ההר - כאשר הוא יודע שאף על פי שסיים את משימתו, אותה המשימה עוד לא התחילה. אף על-פי כן, קאמי טען כי יש לדמיין את סיזיפוס כמאושר, שמוצא אושר בתוך חייו הסיזיפיים.

קישורים חיצוניים

• השיבה הנצחית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

פרידריך ניטשה
ספריו	הולדת הטרגדיה • על האמת והשקר במובן החוץ מוסרי • פילוסופיה בעידן הטראגי של היוונים • כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים • אנושי, אנושי מדי • דמדומי שחר • המדע העליז • כה אמר זרתוסטרא • מעבר לטוב ולרוע • לגנאלוגיה של המוסר • אנטיכריסט • הנה האיש • פרשת וגנר • שקיעת האלילים • ניטשה נגד וגנר • דיוניסוס ואפולו • מסות על חינוך לתרבות: שופנהאור כמחנך • התחרות ההומרית • על הפאתוס של האמת • הרצון לעוצמה
מושגים	החזרה המתמדת • על-אדם • האדם האחרון • מוסר עבדים-אדונים • פרספקטיביזם • אהבת הגורל • החיוב הניטשיאני • הטשאנדלה • רסנטימנט • שלש התמורות • הרצון לעוצמה
מכתביו	גאורג ברנדס – פרידריך ניטשה: חליפת מכתבים
נושאים קשורים	כשניטשה בכה • לו סלומה • אליזבת פרסטר-ניטשה • הפרס הבינלאומי על שם פרידריך ניטשה

קטגוריה:מונחים בפילוסופיה